ליקוטי חבר בן חיים י שמו

תורה מרגל קרן אבל לסומכוס פשיטא דלא דמי לקרן וכעין שאמר רבא לעיל

וע' בראש דפשיטא לי' דס"ס לא מהני נגד תפיסה מ' דס"ל ג"כ ס"ס לא עדיף מרוב וכי היכי דברוב אין מוציאין מיד המוחזק ה"נ בס"ס

ע"ב תוס' ד"ה אבל קשרו אדם נ' כוונתם דאי הוה קשרו דווקא הו"ל תולדה דאש כמ"ש תוס' לקמן ואפי' בהדי דאזיל חייב אבל מדאמרי' דאפי' לא אצנעי ג"כ חייב א"כ אין זה דומה לאבנו סכינו ומשאו שהניחן דמעשה מיהא עביד שהניחן שם וא"כ ע"כ מטעם בור מיחייב וממילא דווקא בתר דנייח

אבל בראש מ' דאפי' בלא אצנעיי לחוד דמי לאבנו סכינו ומשאו ונ' דהראש היה מפ' שהניחם בראש גגו שהיו מונחי' שם ולא הצניעם וצ"ע

כ' ע"א ואזדי לטעמיה נ' דהיינו בס"ד אבל למאי דמסיק דר"י אית לי' דר"ל ל"ש ואזדי לטעמיה והנה הרמב' אף דלא פסק כר"ל בפרות כ"א כרבא מ"מ מייתי ד' הש"ס כאן דעביד אינש דמנח גלימא וה"ט דהא דלא קיי"ל כר"ל משום דרבא דלאוזוקי לית לי' רשיתא ומ"מ שפיר קיי"ל דכל השנה ובא אחר ושונה פטור ושפיר אצטריך הא דעביד אינש דמנח גלימי'

דמי עמיר נ' לכאורה דהיינו פלוגתיי' מ"ד עמיר ס"ל בתר מזיק אזלינן ואיהו לא הוה יהיב לה כ"א עמור ומ"ד דמי שעורי' משלמת קתני דמאחר דהוה תולדה דקרן מגופה משתלמת והבהמה הרי נהנית יותר משעורי' ומ"מ נהי דנהני' יותר אינה נהנות לפי שער שבשוק. וזה מבואר בלפיכך דקאמר תנא בתרא דמאחר דבבהמה אמדי' הבהמה לא נהנית ממאכל רע ולפי"ז לבריי' קמייתא דאזלא בתר מזיק ומזיק גם במאכל רע והנה דמ"מ מלאה גרוגנה ואילו דגם תנא קמא אזיל בתר בהמה אלא דס"ל דהבהמה אינה נהנית שעורי' יותר מעמיר

כ' ע"א אעפ"י שאינה רגיל ע' נ"י וי"ל דברגיל גם תנא דבריי' קמייתא מודה וא"כ ד' הרמב' פשיטא וה"ק ברגיל בשעורי' משלם דמי שעורי' לכ"ע ובאינו הגין הו"ל ספיקא דדינא כמ"ש ה"ה ומשלם מס' רק דמי עמיר

מאכל רע הוסיף רש"י כל מאכל ר"ל דגם בחטין ה"ט משום דהוה מאכל רע אלא שפרט חטין להשמיענו דחטין הוה מאכל רע וכן ביאר הרמב' ג"כ: וכ' רש"י בר"הר דווקא פטורה אבל בחצר הניזק דהו"ל שן חייב אהכל

כ"א ע"א גמ' דשבקו' רחבה ואזלא בצידי רחבה י"ל דאם מתחלה אזלא בצידי רחבה לא הוה שינוי לד' רש"י וי"ל דזה ענין הפלוגתא למאן דמתני לה באפי נפשה דטעמא דרב אי כשמואל לפלוג מתני' בדידה בצידה רחבה אי שבקא או לאו וא"כ מוכח חילוק הנ"ל אף לשמואל אבל למאן דמתני באפי נפשה לא מחלק ובמתני' תרוויי' שוין דמיירי בשבקא

ע"ב מה שנהני' אין נ' משום דלפעמי' מה שנהני' מרובה דהו"ל זו שלישי' שער השיק כמ"ש רש"א וגם לענין מודה בקנס וי"ל דמה שנהני' לחומרא נקט אבל ברחבה ג"כ נקט מה שנהני' מפעם וודאי לקולא קאמר

תנן הכלב שנטל חררה תוכן קו' הש"ס לפי היוצא מד' רש"י עד"ז דלר"ל דלית לי' חציו א"כ אם חייב מ"מ על הגדיש צ"ל דמאחר דכלבו גרם הכל הו"ל החררה גם הגחלי' שעל החררה של בעל הכלב ונ"ש הו"ל לשלומי ואי אמרת דלא מקרי ממונא אפי' מח"נ ליפטר וע"ז משני לעולם כשלו הוה ומיירי דאדיי אדויי ומשו"ה הו"ל צרורות

ור' יוחנן יל"ד מאי ק' לי' דקאמר ור' יוחנן וצ"ל דהכי ק' לי' בשלמא לר"ל גדיש דמתני' היינו מקום גחלת אלא לר"י אמאי לא תנן מקום גחלת ומשני דלר"י הרי הוא בכלל חררה

כ"ב ע"ב תוס' ד"ה ועל הגדיש כוונת דברי' דוודאי שכיח על החררה גחלת אבל גחלת ע"כ אינו מדליק מדלא הזכירו בין ר"ל בין ר"י לקמן גחלת

תוס' ד"ה ממונא אית בי' ממשא כוונת דברי' דבבור רק משום ממון חייב שקראו הכ' בעל הבור ואי בעי' ממשו אמאי חייב אהבלו

באו"ד דע"י כריית הבור וק' אפתיחה עכ"פ משום מאי חייב וצ"ל דלמא פתיחה מיירי בבור שברשותו והפקיר רשותו ולא בור דאז גם לרב חייב אחבטה ועי' בחי' רשב"א

בסוה"ד אבל יש חץ כוונת תוס' בזה דמ"מ יק' לר"י דס"ד למה לא בעי ממונא כיון דחץ ג"כ ממונא הוה וע"ז משני תוס' דאיכא בחץ גווני דליכא כלל ממונא ומשם היא דיליף ר"י

ע"ב תוס' ד"ה וגדי כפות בסו"הד הו"מ למימר ולטעמך ע' בחי' רשב"א דע"כ הו"מ למימר וליטעמיך מטעם אחר

רש"י ד"ה זאת אלמא לאו שינוי יל"ד דלמא לעולם הוה שינוי ומתני' ר"ט דאמר משונה קרן בחצר