ליקוטי חבר בן חיים י שמב

הקטן נמכר אפשר דר"ל דאפי' במצומצם איבעי' לי' אי סגי בשליש מלגיו

והנה הרי"ף פ' לולב הגזול השמיט בעיי' זו וכ' הר"ן משום דמפ' לחומרא ושלא כד' הרא"ש כאן ונ' טעם ד' הרי"ף דמאחר דמסקי' אי מוסף מוסיפין לו בעו''הז כפי' רש"י א"כ ממ"נ אם אינו מצווה הרי יוסיף הש"י בעו"הז

ע"ב כל שחבתי בשמירתו עיי' רש"י אולי יש נ"מ בין הני תרי לישנא לענין שומר שהתנה שאין עליו אחריות דלפי' קמא מ"מ בניזקין חייב דהפטור לא מהני כ"א לגבי בעלים אבל לפי' שני כל שאין עליו אחריות שמירה אין עליו אחריות ניזקין ולזה הפי' ק' ל' הברייתא שאמרה כל שחבתי כיצד כאילו באה לפ' המשנה ומה"ט נחלק הנ"י על רש"י ומפ' פי' אחר

והנה לד' רש"י פלוגתת ר"י ור"ל אליבא דהך ברייתא ר"ל אית לי' סברא דדרכי' לאנתיקו ושפיר מוקי ברייתא בקשור ומכוסה ודומיא דהכי באש גחלת ולר"י לית לי' הך סברא וע"כ במגולה ומותר מיירי ודומיא דהכי שלהבת וזה נ' פי' ד' תוס' שהק' רק לדברי' דלאנתוקי קאי אחש"ו מ' דלפי' רש"י א"ש והיינו משום דלפי' רש"י ע"כ לר"י במותר ומגולה מיירי דומיא דשלהבת

ואמנם הרש"א הק' דבפשיטות הו"ל לתוס' להק' כיון דלר"י שלהבת כגחלת מ''ש דק' לי' לר"י טפי מלר"ל ותי' דלר"י סיפא לאו רבותא ע"כ רישא רבותא הוה ומגולה ומותר אין כאן רבותא ולמסקנא סיפא הוה רבותא דמשום צבתא

תוס' ד"ה ההוא שור היינו קרן וכ"כ רש"י לקמן גבי לאכול את הראוי ואת שאינה ראוי כלומר דאילו הוה שן ורגל בעי' ג"כ הראוי לה ועיי' בחי' רשב"א

תוס' ד"ה משא"כ בבור ע' רש"א לכאורה הוה אפשר לומר דקו' תוס' ג"כ אבור ומ' להו לחלק בין דמי כופר ודמי נזיקין ומשור ולא אדם נזיקין דווקא ממעטי' ולא כופר וכ"כ חי' רשב"א לחד תי' אא"כ לא מק' תוס' מידי בתר הכי שור ל"ל הרי לנזיקין איצטריך

י' ע"א תוס' ד"ה חומר בשור מבור דהוה בכלל מוסרן לחש"ו כוונתם דהיינו ג"כ דרכן לילך ולהזיק וכמ"ש תוס' לעיל

תוס' ד"ה שור טמון ואין להשיב דמה"ט נקט רש"י חמור עם שק תבואה שנפל לבור דמ"מ מי עדיף מהא דתנן חמור וכליו ונתקרעו חייב על החמור ופטור על הכלים עוררני ע"ז תלמיד א'

גמ' אף לשואל לכאורה ק' דיוקא דרישא דמ' דווקא לגנב ולגזלן אדיוקא דסיפא דמ' דווקא לניזקין שמין ומזה ראי' לגי' רש"י דשמואל דיבר מהנהיג בין הדיינין והייני בין בגנב וגזלן ונזיקין דשכיח אבל בשואל דהוה מלתא דלא שכיחא לא ידעי מאי ודייני בי'

ואמנם לגי' השאלתות ק'

ודנקט שמואל שואל ולא שומר חנם ושכר בפשיעה משום דכל פושע מזיק הוא והיינו נזיקין

י"א ע"א תוס' ד"ה אין שמין וה"ט דמ"ד נ' כוונתם דבהא פליגי רב ורב כהנא ורב אסי דרב אזיל בתר טעמא ור"כ ור"א לא אזלא בתר טעמא ולכאורה לד' הירשלמי יש לסייע להו דל"ל ב' קראי חד בגנב וחד בגזלן כיון דאזלינן בתר טעמא. ואמנם למ"ש ה"ה דמחיים שנים ישלם לד' הרמב"ם דאפי' בכפל צריך לשלם בעין ולא הנבילה א"כ אצטריך בגנב לכפל ואי כ' קרא רק בגנב הייתי אומר שאני גנב דהחמירה התורה עליו לשלם כפל ואכתי גזלן לא ידעי' אצטריך קרא גם בגזלן ולעולם למסקנא אזלי בתר טעמא

וראיתי בהג"א דבר תמוה שכלל משאיל בהדי גנב וגזלן דהייני לרב ואנן כר"כ ור"א פסקי' בב"מ בהדיא הלכתא: מאי קמ"ל פי' בשלמא אי אמרינן מונה אפי' לקולא היינו רבותא אבל לחוש הרי תנינא

תוס' ד"ה שליא בסו"הד ואמנם ד' רש"י דלענין טהרות קאי ונשמר רש"י מל' ס"ס כ"א תרי חומרא ונ' כוונתו דנהי דאמרה תורה ספק טומאה ברה"י טמא אפי' במקום חזקת טהרה ואפי' ס"ס לא מהני מ"מ נגד תרי חזקת טהרה כגון הכא דאיכא חזקת טהרה של אשה וחזקת טהרה של טהרות כה"ג לא מחמרי' בס"ס ברה"י

ע"ב תוס' ד"ה גזירה מקצתה עיי' תו"ח ועוררני תלמיד א' דפי' קו' תוס' דבכל אבר שיצא לחוץ ג"כ היה לן לגזור חוץ אטו פנים ונסתלקי ד' התו"ח

בכור שנטרף התוס' הרבו להק' על ד' רש"י ולא ירדתי לסוף דעתם כי כוונת רש"י מבן חדש תפדה וודאי היינו אומרים כד' תוס' דגזי"הכ אמנם מאחר דכ' פדה תפדה רבוי הייתי מרבה לכלו לו חדשיו ומאחר דרוב נשים אין מפולת הייתי הולך אחר הרוב ומוקי לי' בחזקת בן קימא אף שנהרג וכ' רחמנ' אך לחלק דל"ש ואפי' כלו לו חדשיו ושוב מבן חדש הוה גזי"הכ כד' תוס' ולק"מ

ומיושב ממילא דאצטריך אך חלק דלא נילוף מפדה תפדה

ואמנם מה שהביא לרש"י לפ' נטרף נהרג משום דק'