ליקוטי חבר בן חיים י שכד

כליתנה שאינה ע' בנ"י שחילוק בין התנה בפי' ודוגמ' לזה פדיון הבן דמתנה ע"מ להחזיר מהני ואי יהיב לו סתמא ע"ד להחזירו לא יצא

תוס' ד"ה ליורשו הוסיפו תוס' ע"ד רשב"ם דהכא המה מוחזקין ובעדותו בא להוציא מידם משא"כ בבכור דיורש הוא עכ"פ ובחלק בכורה כלם אינם מוחזקי'

רשב"ם ד"ה הכא אע"ג דמוחזק חזקה בלא עדים מה"ט מגו עדיף והא דלא אפשט' פ' קמא אי מגו עדיף מחזקה חזקה דהתם מכח רובא אתיא וכרוב דמיא דרוב בני אדם אין פורעין תוך זמנו

תוס' ד"ה פלוני ויש להוסיף דמיירי שיש מלבד הבעל עדים ולגבי אשתו אמרי' עדות שבטלה מקצתו בטלה כולה אף דלגבי בעל לא בטלה

תוס' ד"ה חזיא לכהנה בסו"הד לכהונה וא"כ מיירי שאמר בפי' כי אין לו בנים דאל"כ לא חזרה לתרומת בית אביה

תוס' ד"ה הא אמרי דהא תנן יש לי בנים אף דיש לחלק דיש לי בנים א"א להכחישו דלמא אי' לי' בנים בסוף העולם משא"כ אין לו אחים יכול להכחישו מ"מ כיון דמגו עדיף ליכא לפליגו ביניי'

ונחלקו הרמב"ן עם הרמב"ם דהרמב"ן ס"ל דבעי' דאתחזק קלא בבי דינא והרמב"ם פליג ונרא' טעמיי' דהכא לית לה חזקת היתר

רשב"ם ד"ה חוש לה ולא תנשא בלא חליצה אולי ר"ל דכיון דאיהו אמר לית לי' אחים ועדי' קאמרי דהן הן אחים לענין חליצה סמכי' ממ"נ לדבריהם א"צ חליצה לדברי העדי' חליצה כשירה אבל בייבום דלמא השני האח והמייבמו לאו אחי' ובא על שומרת יבם

רשב"ם ד"ה שבח המגיע לכתפי' ע' בנ"י מה שהק' על הרשב"ם ולי נראה דהש"ס ה"ק הא דלא אבעי לרבא כ"א שבח המגיע לכתפים ולא אבעי' לי' כ"א מאלי' ה"ט דבכתפי' כי נפלו ממק"א דמי

שם רשבם אזדהרו שכן הל' אבל לפמ"ש ר"י לקמן י"ל דהיינו אזדהרו בה אימתי הל' כך ואימתי אין הל' וע' רשב"ם לקמן שנדחק

גט ואינו גט ע' רשב"ם נראה דד' רשב"ם כד' רש"י דדווקא אם אמר בפי' מעת שאני בעולם אז היא כא"א אבל אם אמר מהיום הרי הוא ס' מגורשת עד שיברר וא"כ במהיום ולאחר מיתה שלא יתברר לעולם הוה ס' מגודשת אם קבלה קידושין ואמאי לא קאמר תנא גט ואינו גט לענין זה והי' נ' כד' תוס' דלר"י ל"ש זה דכל מהיום כמעת שאנו בעולם דמי ולזה כ' רשב"ם דלא היא גם לענין קידושין נ"מ והא דנקט תנא חולצת משום דכל שכ"מ המגרש אשתו משום יבם מגרש לה וקאמר התנא מה דינה לענין יבם דנדע דהא בלא"ה הי' יכול לומר נ"מ אי אסורה לכהן

וע' נ"י בשם הרא"ה דעכשיו דנהיגי למכתב זמן בכל שטרות אם לא מיחה אמרי' זמנו של שטר מוכיח וכעין ראי' לזה מדאמרי' בגט זמנו מוכיח אף דבגט תק"ח לכתוב זמן

בהקנאה מהו ע' תוס' גיטין שם ע"ב שכ' דנ"מ ללא כ' בו זמן אפי' לר' יוסי ואמנם ד' הרמב"ן אין נ' כן מדלא חילק כלל בין כ' בו קנין ללא כ' בו קנין מ' דליכא נ"מ לדידן דקיי"ל כר' יוסי אין נ"מ מקנינא כלל שפיר כיילי' כללא אין למדין משטה אחרונ' ותוס' לטעמיי' הוא דהקשו אד' רשב"ם

סוגי' דק"פ וסוגיא דק''א תמצא בליקוטי חבר חלק שלישי

הדרן עלך פ' יש נוחלין ומנחילין. בעזר צור ישע ללו מייחלין, ונתחיל לבאר פ' מי שמת והניח בנים בעזר רם ונישא ושוכן את דכא ואביונים. אמר רב כדי שיזונו י"ל דרב ס"ל דבריי' דלקמן ר"ג ברבי ורבנן בפלוגתא דאדמון ורבנן פליגי דלאדמון דגם במיעוטין ניזוני' יחד וכל הנ"מ דבמרובין אין כאן דין חלוקה כלל והבנים יזונו הבנות ובמועטין נותנין כל המעות על מזונות לשני' א"כ די אם יש כאן לשני' מזונות על י"ב חדש משא"כ לרבנן דהבנות נוטלת לבדן חלקן והבנים ישלו על הפתחים צריך לבנות מזונות על י"ב חדש ורב כאדמון ס"ל ושמואל פליג עלי' דרב וס"ל דחכמים גם לאדמון אמרי למלתיי' והלכה כחכמים ובזה מובן מ"ש אתמר נמי וכי צריך סיוע ממורא אבריי' אמנם להוציא מד' רב אצטריך

רשב"ם ד"ה שקלו ויל"ד דלפי זה עיקר קו' הש"ס אזלא לד' הרשב"ם שלא כהל' דקיי"ל כאדמון וצ"ל דמ' להש"ס דבנכסי' מרובן לא פליגי אדמון ורבנן וע"כ מה דהוה מרובין לאדמון הוה מרובין גם לרבנן

רשב"ם ד"ה אלמנתי מהו שתתמעט נ' דהא דמס' לי' לרשב"ם אי נזונית יחד או הבנות נוטלין חלקם משום די"ל הואיל ושנו' תקנתא דרבנן אם א' דוחה חברתה או לא ונ' דבאמת היינו האיבעי' הש"ס לקמן אלמנה ובת איזו מהן קודמת ולפי"ז למה דפשיט' דאלמנה קודמת גם כאן אלמנה ניזונית עם הבנות ולא מ' לי' להרשב"ם כפי' הירושלמי בענין אלמנה ובת ע' בחי' רמב"ן בסוגיין: