ליקוטי חבר בן חיים י שכב

מ"ט דר' ומ"ט דרבנן הרי בסברא פליגי א''וו ר"פ לא קאי אדלעיל דלעיל בקראי פליגי ור"פ חידוש דבבדיק לא פליגי גם כן בסברא

תוס' ד"ה אין הבכור נוטל י"ל ד' רשב"ם דלרבי דסגי במקצת גוף גם שטר מיקרא גוף משא"כ לרבנן דכל שינוי מקרי ראוי גם שטר לא מקרי גוף

רשב"ם ד"ה הא דשלחו ע' רש"א י"ל דוודאי בני מערבא דבהדיא פליגי ארבנן ומהי"ת נימא דפליגי וע"כ מחלקי בין גבי קרקע למעות משא"כ ריא"ש דקאמר כרבנן אי מ"מ הוה מחלק הו"ל לפרושי

תוס' ד"ה לירתי דווקא הכא קאמר רב ענן מדלא קאמר לברתא וקאמר לירתי א"וו למעוטי אתא ולא לירתי אתי

רשב"ם ד"ה אמר ר"פ כ' לבסוף שני סברות לחלק בבכור נ' דמס' לי' אי רב פפא לא ס"ל כלל דפליגי ר' ורבנן בקרא כ"א בסברה או מודה דגם בקרא פליגי

תוס' ד"ה אמר ר"פ בסו"הד וליכא לאקשויי ולמ"ש רשב"ם דראוי' ל"ל דראוי דבעל חלוק עראוי' דבכור א"ש דלא עריב להו

ורב יוסף אמר ע' לח"מ פ"ו מה' נחלות מתמה על הכ"מ דפשיטא לי' דהל' כרב יוסף ומ' להל"מ דבכולא ש"ס קאמר הכ"מ וזה תימא דאיך יעלה כזה ע"ד הכ"מ עיקר פלפול תוס' בשבועות אי הלכ' כרבה בכולא ש"ס אבל הלכה כרב יוסף אתמהה אבל כוונת הכ"מ דר"י בשמעתין הש"ס מוקי לי' כמר עוקב' ומדהל' כמר עוקבא הל' ג"כ כרב יוסף

מתני' שהתנה עמ"ש בתורה ולא קאמר משום דכ' לא יוכל לבכר דמ' לא יוכל כלל דהתם שאני שמעביר מזה לזה אבל הכא הרי קאמר כי הבכור לא יטול יעבר עמ"ש בתורה כי הבכור בן השנואה יכיר ומשו"ה מקשה הש"ס אדרב יודא דהו"ל תנאי שבממון יקיים ולא קאמר דשאני הכא דכ' לא יוכל לבכר ולא מ' קו' הש"ס מסיפא לחוד פלוני בני אל יורש ולמ"ש א"ש: רשב"ם ד"ה שנקרא דהא דשביק אנדרוגנס משום דמכ"ש טמטום שנקרע ידעי' לי'

רשב"ם ד"ה היו מוחזקין ע' רמב"ן שהשיג על הרשב' דאפי' במקום עדים מהימן וע' מ"ל שהביא פלוגתת הפוסקי' בכוונת ד' הרמב"ן ואמנם לד' הרשבם צ"ל דס"ל לר"י דבבן גרושה מהימן מיירי ג"כ דליכא עדים שהיא לא נתגרשה מעולם ואז שפיר יש ללמוד מבני זה ממזר דכמו כן אין כאן עדים ואמנם לקמן כ' הרשב"ם דלר"י לא מהני מיגו משום דאנן סהדי שזה בכור ואי לאו קרא לא מהימן במגו ולד' הרמבן ותוס' י"ל דמשום היכא דאיכא עדים דלא מהני מגו אצטריך קרא לר"י

והק' הנ"י למה יהא נאמן בבן גרושה הא אין אדם משים עצמו רשע ונ' דרש"י כ' בכתובות בסוגיא דעדים שחתמו מחמת אונס דטעמא דאין אדם משים עצמו רשע משום אדם קרוב אצל עצמו וכיון שהאמינה תורה בין אב לבן קורבה א"כ לא מהני אין אדם משים עצמו רשע

רשב"ם ד"ה אינו נאמן ונר' דלד' רשב"ם אולי כיון ג"כ רש"י בקידושין אלא דמ' לי' בבכור מיירי דומיא דגרושה דהתם אתחזקה בלאו גרושה והכא אתחזק בבכור ובתרוויי' אינו נאמן

ע' נ"י שכ' דלמאי דקיי"ל כר"י שוב לא ילפי' דגוסס יורש ובלא"ה הו"מ למימר למאי דקיי"ל כר"מ דאדם מקנה דשלב"ל

שייך לעיל רשב"ם ד"ה ולנדה ע' רש"א ונר' דוודאי אי הך דרשה דוילדה זכר דרשה גמורה ה"ה בנקודה דרשי' לה משא"כ השתא דמס' וכתב רשב"ם דדלמא אתי לאשמעי' דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר א"כ ע"כ בנקיבה לא דרשי' כלל

היו מוחזקין בו שהוא בכור נ' דברישא אתא לאשמעי' כד' רשב"ם לעיל כנגד עדים אפי לר"י אינו נאמן ובסיפא אתא אף שלא נתן לאחר חזקת בכורה כמו ברישא ואעפי"כ אינו נאמן לרבנן

רשב"ם ה"נ מתיבי ומסיפא מק' ר"ל דל"ת דגם מרישא ק' דמ' דמשמשו כבן היא אינו נאמן והרי לר"י בלא"ה אינו נאמן אמנם מאחר דטעם דאינו נאמן דאין דרך לקרות לעבדו בנו ע"כ משמשו כבן לאו דווקא

גובין מן העבדים כ' רשב"ם מעבדו יתומי' נ' כוונתו דסוגיין למ"ד שעבודא לאו דאוריי' דאי דאוריי' א"כ מ"ש בין אונאה ושבועה לשעבוד וא"כ בלא"ה אינו גובה מן הלקוחות

רשב"ם ד"ה דאבא דאבא ע' רש"א אבל מד' המפ' נ' דרשב"ם חולק על הרי"ף וס"ל דגם לדידן אבא דאבא מקרי שלישי בראשון אלא דתק"ח שלא ליהמני' ומה"ט ל"ש להרשב"ם בין אבא דאבא לסוף כל הדורות אבל לד' הרי"ף טעמא דאבא דאבא לא מקרי שלישי בראשון ומה"ט באמת ס"ל דדור רביעי כשר: