ליקוטי חבר בן חיים י שיט

תוס' ד"ה אימתי י"ל דמאחר דאף דאין מוצאין ליקח התבואה אינה ביוקר ע"כ כי הב"ב אצרו כ"א לעצמו ואין כאן סכנה לחיות בתוכם

שהיה להם לבקש רחמים כ' הכ"מ כי זה טעם הרמב' שכ' דמחלון וכליון כדין עשו והלח"מ הק' הרי היא שנענשו לריב"ז משום שלא בקשו רחמים וכ' הוא דראי' הרמב"ם משום שלא עמד להם זכות אבותם וק' א"כ מה כ' הרמב"ם משום צרה גדולה יצאו וקו' הלח"מ יש ליישב דוודאי גם בחו"ל התפללו על אחי' בא"י אלא אינו דומה תפלת א"י לתפלת חו"ל והדר היה העיק' משום שיצאו מא"י לחו"ל

הדרן עלך פ' המוכר את הספינה בעזר החונן לאדם דעת ובינה ונתחיל לבאר פ' המוכר את הפירות בעזר יוצר ובורא כוכבים ומאורות

רשב"ם ד"ה נותן לו דמי חיטין נסתפק הרשב"ם אם מטעם מזיק בידים הוא חייב או מטעם דינא דגרמי ונרא' דמספ' לי' בפלוגתת הריב"ם עם הר"י דלהריב"ם הנה כר"ש וודאי לא ס"ל לר"ה דלית הלכה כוותי' וע"כ משום דינא דגרמי חייב ולר"י י"ל דמזיק בידים הוה

רשב"ם ד"ה וא"ל קנסא ונ"מ וכו' לא בעי למימר כנ"י דנ"מ לענין בבל דלא מסתב' דר"ה לבני א"י אמר למלתי' מאחר דבבבל הוה: תוס' ד"ה סאה ואמנם גם הר"י מיגאש מודה להך בכלאי כרם

תוס' ד"ה אשכר תמרים בסו"ד וטעמ' י"ל ר"ל דאמאי לא אזלי' גם בברכה בתר טעם וע"ז כ' דבברכ' בעי' אשר למליון ובפסחי' הקשו ג"כ קו' זו לענין אי' ערלה והניחו שפיר בקושיא

תוס' ד"ה וא' אשכר שעורים ועוד דמי יימר ולכאורה נ"מ לענין שכר שלנו וע"ד שכתב תוס' בברכות דאיכא בשלנו כזית בכא"פ

רשב"ם ד"ה אחרים אומרים אשמרי יין קאי י"לד פשיט' ונ' דר"ל למה לא קאמר רבא דאחרי' זת"ק פליגי אי אזלי' בברכה בתר טעמא ומנ"ל דברמי תלתא ונפק תלתא ופלגא פליגי וע"ז כ' רשב"ם מאחר דבשכר תמרים ושעורים לא פליגי אחרים כ"א בשמרי יין ש"מ דלא בטעמ' פליגי

אין הל' כאחרים י"לד פשיטא ונר' דאי ס"ד דבטעמא פליגי וודאי הוה הל' כאחרים דבכל התורה כולה בתר טעמא אזלי' אבל רבה ורב יוסף כרבא ס"ל וס"ד דל"תק ג"כ ספוקי מס' לי' אי נפיק רק פלגא אי נפיק כולא ודיעבד מיהת אי בירך בפר"הג יצא קמ"ל דאין הל' כאחרים ואפי' דיעבד לא יצא

רשב"ם שמרי' שיש בהם טעם יין ולא שמיעה לי' י"ל דמס' לי' אי טעמא דאחרי' משום דאזלי בתר טעמא ות"ק לא אזיל בתר טעמא אפי' באי' וא"כ י"ל הל' כאחרים ופשיט לי' דטעמא לא שייך כאן ז אין כאן כ"א קיופא בעלמא

רשב"ם ד"ה אסור לזרים ומצא כדי מדתו איירי ע' רש"א ולי נר' דכאן אשמעי' רשב"ם דאפילו בכדי מדתו החמירו בתרומה וכיו"ב ולקמן אשמעי' דאפי' בתלתא ופלגא לדידן לא הוה כ"א חומרא

וע' ברא"ש בשם ה"ר יונה דדייק דע"כ לאו חמרה מדאמרי' דרק משום חומרא אסור כוונתו דאפילו ראשון במעשר א' דלא הוה כ"א חומרא דאי לא אמאי לא החמירו כלל גבי מעשר וע"כ דגם ראשון לאו חומרא הוה

פרה שותה ע' רמב"ן ור"י מיגאש וכוונת הר"י מיגאש דמ' לי' דאפילו במעשר נ"מ לענין הכשר והתם ליכא כ"א מה שהפרה שותה וע"כ דגם הא מכשיר ואהא כ' מ"ש

רשב"ם חמר חורין ויש מפ' לקידוש ולא נהירא נר' טעמו דא"כ פשיט לי' כר' יודא פ' ע"פ ול"מ ליי לרשב"ם דהל' הכי וע' חי' רמב"ן

מתניתן בית קטן כ' רשב"ם בית סתם כוונתו דאי בית קטן קאמר א"כ בית סתם מהו דיני חתנות לא אמר גדול יד במה"ש על התחתונה וע' חי' רמב"ן

תוס' ד"ה ותקיף לא הבנתי דלמא חליות חליות הי' מכניסן: תוס' ד"ה ורומן שבעה או בקדר זה קדר סתום כוונת' דע"כ בקבר דומיא דאו ואם או מטמא עד לרקיע ע"כ גם בסתים כן ואמנם א"כ ה"ה אם בקבר מטמא מן הצד גם או דהיינו סתים מטמא גם מן הצד: רשב"ם ד"ה לעולם ר"ש ע' רש"א וסיים ויש ליישב נ' כוונתו מאחר דמצי לשנויי בשינוי אחרינא לא רצה הש"ס למימר דג' משניות דהיינו מתני' דידן ובנזיר ודכלאים יפלגו על ר"ש בן יודא: הדרן עלך פ' המוכר פירות בעזר מוציא מזלות יקרות, ונתחיל לבאר פרק בית כור, בעזר לעמו סלע מצודה וצור רשב"ם ד"ה אלא מהא ע' רש"א ביאר דבריו דלתי ראשון שכ' מתני' דידן בן ננס וגם במתני'