ליקוטי חבר בן חיים י שיג

הדרן עלך פ חזקת הבתים וחבורות, בעזר צור עולמים יוצר המאורות, ונתחיל לבאר פרק המוכר את הבית לא מכר היציע, בעזר צור ישראל מגן לעמו ומושיע

רשב"ם ד"ה השתא יציע לכאורה תינח למ"ד אפתא אלא למ"ד בדקא חלילא ק' מאי כ"ש ונראה דלזה כ' רשב"ם ד"ה חדר דעכ"פ מקרי יותר תשמישו שוה לבית מחדר דהוה כעין תיבה לשמירת ממונו

ע"ב רשב"ם ד"ה כדר"נ נ' דבא ליישב דאצ"ל דמתני' ג"כ משום דלא כ' לי' דא"כ אמתני' הו"ל לאתויי אלא במתני' טעמא אחרינא איכא וכמ"ש

ונ' דהיינו ספיקא של תוס' דאי בעי' הך סברא א"כ גם ליציע שייך הך סברא אבל אי מסברת הרשבם שפיר יש לחלק בין חדר ליציע: תוס' ד"ה אלא ע' רש"א וי"ל דהאי נמי לפי' רשב"ם ר"ל אף שהיה בירה קרי לה נמי בית

גמ' דרובה קרי לה וכו' וכן גריס הרמב"ן ולקמן כרסי' איפכא ונ' דהכא נקט לרבותא אף דרובא קרי לה בירה כיון דמצר לה מצרי בעי ר"נ לאשמעי' ולקמן אשמעי' דאף דמיעוטא קרי לה שדה מ"מ בעי' דדווקא דמצר לה מצרי הא לא"ה הוה פשיטא

רשב"ם ד"ה כמאן כר"נ כוונתו דלכאורה אפכא הו"ל להש"ס למימר כמאן אזצא הא דר"נ א"וו הש"ס בעי למימר משום דאמרי' בעלמא מצרי' הרחיב לו תקינו רבנן דלא יהא יוכל לטעון כן דלכתוב הכי

תוס' ד"ה כמין גאם ע' רש"א שהק' מד' רב אסי לקמן ונ' דדווקא לקמן הואיל ומצר כל המצרי' ושבק מיצר רביעי הוא דקאמר רב אסי הכי אבל הכא במצר כל האידך משני הצדדים וברוחב לא מצר מידי עדיף

י"ל גבי מ"ש הכי ע' רשב"ם וי"לד דעכ"פ איכא לפ' ג"כ דר"ל פלגא מפלגא א"כ יד לוקח על התחתונ' ונ' דא"כ עכ"פ ספיקא הוה ואם היום או למחרת גלגל לו שבועה על המוכר ישביעני ע"י גלגול

אמנם כן יק' מאי פשיט לי' אביי מהני שטרי דלמא התם משום דמפי בהדי' ונ' דאביי ק' לי' למה דקדק רבה וצוה לסיפרים דבפלגא יכסוב דווקא פלגא דאית לי' כיון דמפ' בתר הכי הרי יוכל לכתוב אפי' פלגא בערעא א"וו דבפלגא דארעא רובא דווקא הוה ואם יבאר אח"כ דר"ל פלגא הו"ל סותר ענינו הראשון ועכ"פ כ' דמכח קו' זו לא רצה הרשב"ם לפ' כפי' תוס' משום דלפי' תוס' וודאי קש' דלמא א"נ מס' לי' לרבה שפיר לא מצי להגבות כי אם רבעא דיד הלוקח על התחתונה

רשב"ם ד"ה תנו חלק ואיכא למימר רבנן היא ר"ל דעכ"פ רב אשי שסידר הש"ס אמאי לא היזכר הך ברייתא א"וו משום דקיי"ל הל' כסומכס והך בריי' רבנן

בשאר עניני מכירה

רשב"ם ד"ה אמר ר"ל הביא ב"הד ד' רב זביד דווקא למימר דלרב זביד ע"מ לאו דווקא ה"ה חוץ אבל לר"פ ע"מ דווקא

תוס' ד"ה אהני דה"מ למימר רומא ועומקא נרא' ד' הרשב"ם דבשלמא עומקא ורומיא מ' שמכר לו הרום עצמו משא"כ רומיא ועומקא ל"מ כ"א שמכר לו כל הבית מלמעלה עד למטה

מה שהק' הלח"מ על הרמב"ם שהביא דר"פ דווקא דלא נפל נ' טעמו מאחרי דהרמב"ם פסק כתרווי' דמ' לי' דלרב זביד כ"ש דר"פ ואמנם בנפל ליכא כ"ש: סוגי' דצינור כבר נדפס בליקוטי חבר חלק ראשון בענין מחובר לקרקע

מתני' המוכר את הבית מכר את הדלת כ' הרשב"ם כללא דמלתא וכו' וי"לד ואמאי לא קיצר התנא ג"כ ותנא כל המחובר לקרקע בכלל בית ונרא' דמשום סיפא דקתני כלן מכורים הוצרך לפרוט מהו כלן

דלת כ' הרשב"ם כל המחובר ואף דרבנן דבריי' לקמן לית להו כל המחובר ומודו בדלת נ' דה"ק הרשב' דבאמת היינו פלוגתיי' דתנא דבריית' סבר דלת מידי אחרינא הוה שהוא הכרח לבית ותנא דמתני' סבר דהעיקר משום דמחובר הוא הרי היא כקרקע ומ"ש דלת או מכתשת

רשב"ם מכתשת הקבועה בקרקע אולי ר"ל דבקרקע עצמה צריכה להיות קבועה ולא בדבר המחובר לקרקע

הקלת פי' רשב"ם המפרכסת מ' דהיינו הכלי שנותני' החיטי' לתוכו ורמב"ם פי' הכלי שמקבל הקמח מן הרחיים תוס' ד"ה לא מכר ואין להק' ע' רש"א והנה אי גרסי' או לא גרסי' במתני' עכ"פ תנור וכריים דבריי' י"ל דמיירי במחובר ור"א פליג אמנם ממפתח וקלת מ"ט ניחא להו וצ"ל דהתם איידי דנקט אצטריבל נקט קלת ואיידי נגר ומנעיל נקט מפתח

בחוף דברי' ואמר רשב"ג עוררני תלמיד אחד דבהא