ליקוטי חבר בן חיים י רפז

שמסיים בה התנא הכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין כי הנה כשיצאו אבותינו מא"י הגלה נבוכדנצר רק החרש והמסגר ת"ח שבנו ודלת עם הארץ השאיר שם לכרמים ר"ל שיהי' המה פרנסי ישראל הנקראי' כרמי' כת"י ע"פ ונתתי לה את כרמי' ואמני לה יתפרנסם הא ואמנם בעת יגאלינו צורינו לא יהא כן כ"א גם אילני סרק יעלו במקום והיינו הכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין כלומר לא כמדת ב"ו מדת הקב"ה ועד"ז אמר הכ' ג"פ וארשתיך הראשון נגד מ"ת שהי' אירוסין לעולם והנה אז אבותינו במצרים אף את ה' עזבו כמבואר ביחזקאל ולזה לא אמר במה אירסתם והשני נגד גאולה שניי' שהי' אז תורה וגמ"ח והיינו צדק ומשפט וחסד ורחמי' ואמנם נגד גאולה השלישית אמר ואירשתיך לי באמונה וידעת את ה' ר"ל אף כי לא יהא בואך כ"א שתדע אותי אף כי השלכת דברי אחרי גיווך ואמנם משונה ביאה זו מביאות הראשונות כמפו' בהושע ביום ההוא תקראו לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי הכוונה כי בעל ל' מושל וזה הי' בז"הז שלא זכינו לעבוד ה' מאהבה משא"כ איש ר"ל עיקר כמ' הכ' לזאת יקרא אשה ל' קטנות כי מאיש לקחה זאת וכן לע"ל נשמח שזכינו להיות עבדי ה' והנה יהי' אז הנישואין גמורין ומה שאמר ואירשתיך ר"ל בבחינת מעמדנו אמנם אחר זה נעלה ונבא ויגיע להקרא בשם שקרא לנו שהע"ה בש"הש אחותי רעיתי וגו' והנה הש"י מסר לאדם ו' מצות ולא הועיל ומסר לנח ז' ולא הועיל ומסר לעם ב"י תרי"ג ועדן לא הועיל אמנם לע"ל כאשר יבא יום ונגלה כבוד ה' עוד הפעם ויראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר אזי יהי' ה' אחד ושמו אחד והנה מה שלא הועיל עד עכשיו הי' יען היתה התורה אך נחלת שארית ושרידי העולם ולא כן לע"ל כי יהפוך אל עמים שפה ברורה לעבדו שכם אחד יאמרו עמים לכו ונעלה אל הר ה' כי מציון תצא תורה והנה כאשר תעדר התורה הוא החשך האמיתי ועת נתינת התורה הוא היום האמתי ונמצא כבר היו שלשת ימים של נתינת התורה לאדם ולנח ולישראל ועדן לא היו נישואין ואימתי בתולה נשאת ליום הרביעי כאשר יגלה ה' בפעם הרביעית והיינו בתולה בתולת ישראל נשאת עם הש"י ליום הרביעי וטעמא מאי משום דאז יהי' הכל מעלין לא"י והכל מעלין לירושלים כי"הר בב"א. ובזה הדרן עליך מס' כתובות והדרך עלן כי כאשר נחזור ביך על הראשונות נשכיל אמרותיך האחרונות

התחלנו ללמוד פה שוראן עם עדר צאן קדשים מס' כתובות מסוגיא דאב זכאי ע"ד כל התחלות קשות בימות החרף תר"י וזכינו לסיים בע"ה המסכתא כולא אין מוקדם ומאוחר בתורה יום ד' ח' אלול תרט"ו. בהנל"כ ולאע"י: