ליקוטי חבר בן חיים י רפד

כ' רש"י במתני' קנקני' ריקי' כוונתו דל"ת דכד וקנקן תרי מילי נינהו כ"א להכי נקט קנקן כי היכי דלשתמע דבקנקן ריק הודה לו דכד שם המדה וקנקן שם הכלי

ב"ה שלהי כתובות

רשב"ג אימר פסקו הפוסקי' כרשב"ג ולי ק' לכאורה דמדאמרי' דאין הכל מוציאין לאתוי מניה הרעה ליפה ע"כ סתמא דלא כרשב"ג דלרשב"ג בכ"מ דינא הכי וא"כ הו"ל מחלוקת ואח"כ סתם דקיי"ל הל' כסתם ויותר ק"ל על הרמב' שכ' ואין הכל מוציאין אפי' מנוה רעה ליפה וק' כיון דפסק כרשב"ג פשיטא וראיתי בטור א"ה סי' ע"ה שרצה ליישב והוסיף אפי' מעיר שרובה נכרי' לעיר שרובה ישראל וק' עכ"פ מה ענין זה לנוה רעה ויפה ונ' כי הטור רצה ליישב קו' ממחלוקת ואח"כ סתם ולזה הוסיף דהש"ס ל"ק כן כ"א משום דהבי הוה פשטא דמלתא אמנם לרשב"ג דקיי"ל כוותי' אתי לאתויי מעיר שרובה נכרי' לעיר שרובה ישראל

שינוי ווסת אמרתי בילדותי כי היינו דאמרי' במ' תענית ח' ע"ב שמש בשבת צדקה לעניים ר"ל שיש להם בשבת שינוי ווסת ואמרי' בנדרי' חרגא דיומא מסי והיינו צדקה ומרפא

בן סירא אומר אמרתי בילדותי הכוונה הוא מול בעל תלמוד דאמרי' בסנהדרין פ' חלק דעלי' קאי האי כל ימי עני רעי' ואמר בן סירא עלי' אף הלילות ר"ל בין שתקרא נערותו לילה משום חשכת השכל או זקנותו משום תשות כחו שני' רעי' דבילדותו כ"ז שגגו שפל ממטר גגים ר"ל מתורת אחרי' לגגו ובזקנותו כאשר כרמו ר"ל בי"מ שלו ע"ד נשכימה לכרמי' ברש"י שה"ש במרום הרים צריך להשפיע מחכמתו לאחרי' ע"ד ולערב אל תנח את ידך

הכל מעלין לירושלים ע' רת"י יל"ד למה לא כ' רש"י כן אהכל מעלין לא"י ונ' משום דברישא יל"פ דר"ל אפי' שלא להתיישב כי גם לילך ד"א בא"י הוה מצוה אבל מא"י לירושלים דל"ש זה ע"כ להתיישב קאמר

תוס' ד"ה היא אומרת לצאת ע' רש"א ולי נ' דלק"מ דכ' תוס' לקמן דעכו חציה בארץ וחצי' בחו"ל וא"כ הוה עיר אחת ואעפ"כ אין מוציאין מאותו החצי של א"י לאותו החצי של חו"ל אפי' לנוה יפה

בענין כתובה דאורייתא שלהי מכלתין ופ"ק דף י' ע"א

מתני' נשא אשה בא"י וגרשה בא"י וכו' נ' כוונת התנא דס"ד לרשב"ג צריך ליתן לה שקלים של תורה כמו שהק' באמת בתוס' פ"ק ומעות קפוטקי' הן הן שקלים של תורה ולזה אשמעי' מנא דלא היא דאם נשא בא"י וגירש בא"י גם רשב"ג מודה

כ' בו סתם ע' בר"ן כוונתו לד' הרמב' דאמרי' כאן נמצא כאן הי'

רש"י ד"ה ואימא פריטי כיון למ"ש רש"א בשם תוס' מנחות ע"ש

דף י' תוס' ד"ה אר"נ ואור"ת ע' בראש מ' מדברי' דר"ת פסק כרשב"ג ואין ל' דסמכי' מ' כן וגם ל' ועוד אומר ר"י דלא קיי"ל כר"נ מ' דלר"ת כר"נ קיי"ל אלא דס"ל כמ"ש הראש דחכמי' תקנו כסף צורי וכדי שלא נטעה כ' דחזי ליכי מדאוריי' וכ"ת היאיך כותבין שקרא ע"ז כ' ר"ת דסמכי' ארשב"ג

הואיל וקנס חכמי' נ' כוונת התנא דבגרושה הוה קנס דעיקר תקנה כדי שלא תהא קלה להוציאה ואמנם הש"ס דחי מאלמנה דל"ש קנס

תוס' ד"ה ממעות קפוטקי' ובירושלמי וכו' ר"ל דלא מסתבר להו דפליגו הנך אמוראי אי כתובה דאוריי' כמו שהבונו בזה שאר המפ'. ובעיקר קי' י"ל ע"ד שכ' הרמב"ן פ' כי תשא דגם משה רבינו טבע מטבע שהי' משקלה שקל ומזה מיירי קרא ועכשיו ע"כ שאר מטבעות בעי' אלא שכל מלכות נוטל שכר טבעון ועם השכר טבעון עולה לשקל ובמקום א' נוטלין הרבה ובקשוטקי' נוטלין מעט לפיכך השקלי' שוים יותר וע': ולסיים מס' כתובות למדנו ענין שובר כתובות פ"ט. רש"י במתני' הוציאה גט קס"ד וכו' ר"ל דל' ואין עמו כתובה דהו"ל למימר בלא כתובה ק' לי' לש"ס ומה"ט מ' לי' דבמקום שכותבין כתובה וה"ט דשמואל מוקי למתני' במקום שכותבין והביא ראי' שלא כ' לה וכ"ת לרב בלי"ק מא"ל ונ' דע"כ לא כ' כ"א עיקר כתובה אבל תוס' עכ"פ כותבין והכא מיירי שגם תוס' כתובה אין בידה וס"ד דמהא ראי' דפרע לה כדקאמ' איהו קמ"ל דאפ"ה גובה עיקר כתובה

וכ' עוד רש"י ואינו נאמן לומר פרעתיך ר"ל בזה דהא דלא קאמר הש"ס כפשוטו אמאי לא יהא נאמן לומר פרעתיך כבר היינו משום דפשיטא להש"ס דאפי' במקום שכותבין כתוב' הטוען אחר מעב"ד לא אמר כלום: