ליקוטי חבר בן חיים י רעו

ביותר וגם התלמוד מפולפל ביותר דהיינו עידי' ועידי' או שני' שווין לטובה דהייני בינוני' ובינוני' או שני' שוין לרעה דהיינו זיבורי' וזיבורי' וודאי כר"ש הוא כ"פ אם הרב אינו מן המובחרין והתלמיד קשה ההבנה כה"ג קאמר ר"נ לפי התלמוד סגי ברב כזה דהיינו בשלי הן שמין ור"ש קאמר דאדרבא ילך התלמיד אצל מפורסם בכל העולם ביותר

ועד"ז המלצנו ש"ה לדוד שמחתי, באומרים לי בית ה' נלך ר"ל שמחתי כשאמרו התלמידי' בואו נשאב מים מסנהדרי לשכת הגזית היושבי' בבית ה' כי המה הראשוני' בתורה ואמנם לבסוף בבואם שמה נהפוך הדבר ע"ד שאז"ל ראמות לאויל חכמות כי מה יותר שרואה התלמיד המתחיל כי רבו דומה למלאך בחכמתו ומדעי' יותר מתייאש מלהשיג ממנו ומתורתו מאומה משא"כ אם ילמוד לפני רב אשר תורתו וחכמתו במדת המציע יקוה יותר להשיגו וז"ש עומדות היו רגלינו ירושלים בבואנו אח"כ לשערי ירושלים וראינו שמה גדולת החכמי' בעיר רבתי עם עמדו רגלינו ולא יוכלו להשיג כי ירושלים הבנוי' כעיר שחברה לה יחדיו החכמי' שמה אין מדת תורתם אנושיי שנאמר כי הלכו ממדרגה למדרגה כי אם נדמה לנו כאלו כל חכמתם ברו"הק יחדיו קבלו ואמר ששם עלו שבטי' ר"ל שבט מושלים שבטי יה אשר המה בחכמתם עדות לישראל להודות לשם ה' לומר רק עם חכם ונבון מה' הגוי הזה לכן אמר עצתי לכם התלמידי' למדו לפני רב אשר אתם תבקשו עוד שלימותו והיינו שאלו שלם ירושלי' יראה ושלם למען ישליו רבותי' דהיינו אוהבי' ועי"ז יהי' שלם בחילך באורייתא שלא תשתכח ממך וגם בגופך שהוא ארמונך יהא שלוה שלא יסיתך לעזוב את התורה אחרי שאספת הרבה. והנה לא הכל ללמוד תוכני' כ"א יש שחלקי להיות מתומכי תורה ומחזיקי' בה וכ' הגאון יעב"ץ ז"ל כי זה שאמרי רז"ל הקב"ה בוכה על שא"א לו לעסוק בתורה ועוסק כי לא יששכר ולא זבולון יהי' ואמנם כ"ז בזמן שלא ילך ללמוד אך כשהולך לפני הרב אנו מתפללי' שלא ייגע בו הרב לריק ויניח ידו וז"ש למען אחי ורעי היינו הרבני' המייגעי' עם התלמידי' אדברה נא שלם בך בכל א' בפרט ואמנם למען בית ה' היינו כל בית ישראל אבקשה רק מה שהוא טוב לך אם לתורה לתורה ואם לסחורה לסחורה. למען בית ה' שיבנה ב"ב נבקש טוב סלה ועד כיה"ר בב"א

מה שחוני ה' בסוגי' דטענו חטין ב"ק סו"פ המניח שבועו' פ' הדיני' וכתובות פ' ב' דייני' תחלת ימות החורף תד"ר לפ"ק

שור שהי' רודף אחר שור אחר יל"ד אחר דנקט ל"ל ולכאורה הי' אפשר לפ' דבאמת לא מיירי מתני' שהשיר הנרדף היזק דכה"ג אפי' בסלע לקה ג"כ הי' חייב מכח גרמא בניזקין וע' בנ"י אלא דמיירי ששור אחר עומד באמצע הדרך ובעת שרדף המזיק הזה אחר שור אחר נמצא זה היזק וטוען הניזק כי זה הזיקו ואפי' שלא נתכוון אליו חייב והמזיק טוען כי מעצמו בסלע לקה והייני לי שור אחר דנקט תנא. ואמנם נ' דרש"י בא להוציא מד' זה יזה שפי' והוזק הנרדף לומר דלא מיירי כה"ג שכ' ומ"מ ד' רש"י דלא נוכל לדייק ממתני' דגרמא בנזקין פטור דהאי בסלע לקה אין פירושו דרך ניסה כ"א מתחכך הי' בסלע ולקה ומדוקדקי' ד' רש"י

אא"כ אתר דנקט ל"ל והי' אפשר לפ' דהנה הנ"י כ' דמתני' אשמועי' לאפוקי מר' אחא דאמר גמל האוחר בין הגמלי' ונמצא גמל הרוג בצדו בידוע שזה הרגו קמ"ל תנא דלא תלי' כה"ג ואמנם למ"ש תוס' דבתם ומועד משום דשני' רצים גם ר' אחא מודה וא"כ ע"כ תנא לר' אחא ג"כ קאי דמה"ית נימא רישא דלא כר' אחא וסיפא כר' אחא ולזה הי' נ' דוודאי ר' אחא ג"כ לא קאמר אלא בגמל האוחר דבשעת תשמיש מזיק טובא וה"ה שור מועד שרדף אחר שאר בהמה החלושה ממנו תלי' בי' ואמנם שור שהי' רודף אחר שור אחר לא שכיח שיוכל לו להזיקו ולהכי לא תלי' בי'

ואמנם ע"ד העיון נ' דהנה הך רישא לדידן דקיי"ל פ"נ קנסא ולא קיי"ל כהראב"ד דבפ"נ לא אמרי' מידה בקנס פטור א"כ ע"כ מתני' ר"ל הך רישא במועד דבתם אפי' מודה שהזיק פטור משום מודה בקנס וא"כ ר"ל תנא אחר שור אחר ע"ד דאמרי' בעלמא אין זה בן זוגו של ראשון ה"נ האי מועד והאי לאו מועד וכ"ת כ"ש דק' לר' אחא דס"ל לתנא דידן כוותי' כמ"ש תוס' אין זה קו' דהנה ר"א בר ממל אוקמא למתני' בברי וברי ומעתה ע"כ קאמר ר' אחא בנמצא הרוג דאין המזיק טוען ברי משא"כ הכא וכ"ת לר"פ מא"ל ל"ק דלר"פ כבר כ' ה"ה פ"ט מנ"מ דר"פ לטעמי' דס"ל פ"נ ממונא וא"כ מתני' בתם דמודה ר' אחא כמבואר פ' המוכר פירות ובזה מיושבת קו' התוס' לר"פ האי לא כי מאי עביד לי' ובמ"ש ר"א בר ממל לאו מלא כי קדייק דמצי' לא כי לאו דווקא כמ"ש