ליקוטי חבר בן חיים י כז

חילוק קליות כ' רש"י לתינוקות רש"י לטעמי' דלא ס"ל לפ' לקמן בגמ' דריב"ב ביהודה קאמר שלא הי' שם הינומא כמ"ש תוס' וא"כ למאי נ"מ קאמר ריב"ב חילוק קליות ראי' ולזה כ' רש"י דהנה אמרי' לקמן דלהני מילי נאמני' להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן והנה חילוק קליות הוא לתינוקות ועי"ז זכורי' הם בגדלן יותר חילוק קליות מהינומא

וע' הג"א מ"ש לפ' ד' הירושלמי וע' ברא"ה פי' ד' הירושלמי ואמנם ד' הג"א צריכין ביאור מאוד דאטו משום דיש בתולות שאין נשאות בד' אין ד' סימן הרי עכ"פ אין אלמנה נושאת בד' ולזה נ' כוונת דברי' במ"ש הש"ס לקמן דהא דבעי' להכי ראי' משום דכל הנושאת בתולה יש לה קול ואמנם האי קול היינו משום הינומא וחילוק קליות שהוא בכל בתולה משא"כ נישואין בד' שאינן בכל בתולה אין להם קול כ"כ והיינו דנקט מתני' הינומא דווקא וקליות ולא נישואין בד'

ומודה ר"י ע' תוס' ואמנם הראשוני' הקשו קו' עצומה לד' רש"י א"כ לר"י יהא כ"א תי=וקף בטליתו של חבירו ויטעון ברי ויהא מוציא מיד חבירו ונ' דגם רש"י לא כ"כ כ"א בשדה דארעא כל היכא דאיתא ברשותא דמרא איתא ובג' שנים הוה חזקה וא"כ בנקל יוכל לברר אם היא בידו או ביד מי שלקחה ממנו ג' שנים משא"כ במטלטלין

טעמא דאיכא עדי' כ' רש"י דיצתה בהינומא כוונתו לתרץ קו' תוס' דליהמן במגו למאן דאמר דמצו למטען פרעתו אחר מב"ד וא"כ שפיר מודה ר"ג לזה כ' רש"י דאי משום מגו א"כ אמאי קאמר תנא דבעי' דייקא עידי הינומא הרי גם בעידי' שהודה בפני' שלא פרע סגי א"וו דבלא מיגו מהימן ואמאי

ובענין מ"ש רש"א ע"ד תוס' דדוחק להו לאוקמי באין מכירין אם היא אשתו נ' להוסיף דמ' להו לתוס' דע"כ לא מיירי באין מכירין דהרי כולא מלתא משום דרוב הנישאות בתולה יש לה קול וזה ל"ש אלא במקום שמכירין אותן משא"כ במקום שאין מכירי' אין כאן כ"א רוב נשים בתולות נישאות וא"צ עדים כלל וע' בזה לפנינו בס"ד

כ' רש"י דאזיל בתר חזקה דגופה כוונתו דהש"ס דהכא ס"ל דטעמא דר"ג משום חזקה ולא משום מגו וכ"ת אכתי מנ"ל למק' להק' דלמא לא היא טעמא דר"ג משום מגו וצ"ל דהש"ס דהכא אליבא דר"י דס"ל במו"ע במנה ומאתים פליגו וא"כ מוכח דר"ג אזיל בתר חזקה בלא מגו ואמנם א"כ לא הי"ל לרש"י לאתוי הך דמ"ש אירסתני נאנסתו אלא משום דאמרי' דר"י אמגו קאי ולרש"י גם בס"ד הכי הוה לזאת הביא רש"י הך ואמנם הש"ס באמת ה"ק לד' רש"י ר"ג ע"כ מהך דמו"ע בתר חזקה גרידא אזיל ולר"י אפי' מגו בהדי חזקה לא מהני

כ' הרא"ה דבפ"פ לא מהני ברי וברי למ"ד כתיבה דאוריי' משום דאי' לה חזקה דגופא פי' לדברי' נ' דהנה הפ"י בקו"א כ' דחזקת בתולה לא הוה חזקה גמורה משום דעשוי ועומד להשתנות וכן מ' מד' תוס' בסוגי' דמומין ואמנם אינה עומדת להשתנות כ"א ע"י נישואין ולא ע"י זנות והנה בסוגי' דטוען אלמנה נשאתיך ושפיר מקרי עומד להשתנות משא"כ התם בפ"פ דטוען זנתה הויא שפיר חזקה גמורה

ובענין קו' תוס' ארש"י נ' לפ' דה"ק הש"ס בשלמא אי גם לר"י הוה הך רישא רבותא שפיר משא"כ באמת כיון דלר"י אפי' בברי ושמא לא מהני כ"ש בברי ולא הוה מתני' רבותא כלל ואמנם אי הוה איירי מיהת במגו מ"מ א"ל דאפרקי' קאי משא"כ השתא דבמגו לא מיירי ג"כ וודאי אפרקין קמא קאי

והנה יש לי להביא ראי' לד' תוס' מדלא פריך הש"ס עד לקמן וכיון דרוב נשים דבשלמא לד' תוס' האי ה"נ מסתברא אהי' דרוב קאי וסיים הש"ס כל הענין משא"כ לד' רש"י הו"ל להש"ס להק'

היתה מעוברת י"ל דמשו"ה נקטא הש"ס דלכאור' ס"ד דגם התם י"ל מגו דאי בעי אמרה באמבטי עברה אמנם כיון דכריסה בין שוני' לא מעיזה לומר כן: שור שחיט אפשר דנקט הש"ס לשנא דמשתמע לתרי אפי' ר"ל מגו דשתיק ולהחזיק

וכיון דרוב נשים כ' רש"י קו' היא כלומר לאו דמס' הש"ס אי רוב נשים בתולות נשאות כ"א קו' בפ"ע היא

כ' רש"י וזו והואיל ואין לה קול שאין מעיד עלי' מ' מדברי' דעדי' היינו קול וא"כ מ"פ הש"ס ונ' דק' לי' לרש"י מ"ש לעיל דאטו אם בא אדם עם אשתו מארץ מרחק נדע בזה ויהא קול אי בתולה נושאת א"וו דקול ל"ד כ"א עדים ולא ימלט ששמע א' מהם אי נושאת בתולה והש"ס דפריך אמקום שמכירין פריך דהתם לא ליסגי בעדי'

בעניו הכנסת כלה לחופה

כיצד מרקדין כ' רש"י מה אומרי' וכן מבואר מדהשיבו בי"ש כלה כמות שהיא ואמנם רש"י נ' דבא ליישב תנא היכא קאי דקתני כיצד אמנם כיון דאשבחא קאי ואמרי' לעולם יהא דעתו של אדם מעורבת א"כ סברא היא שישבחנה ואזדא כמ"ש תוס' ברכות ר"פ כיצד: