ליקוטי חבר בן חיים י רסח

שהביא ד' הראב"ד החולק על הרמב"ם בבן ותלה דברי' בד' הי"א החולקים על הרמ"ה ותמה הב"ח עליו אמנם למ"ש א"ש דכיון דכולא מלתא יליף הרמב"ם לשטתו כהרמ"ה וא"כ להי"א החולקי' ליתא לד' הרמב'

ומ"ש עוד הטור להי"א דבאלמנה דווקא משום דהבת אצל קרובים הראוים ליורשה ותמה רש"ל וע' טו"ז ואמנם לדעתי פי' דברי' פשוט דטעמא די"א אתי לאשמועי' והכי קאמרי כשם דבס"ד דהוה טעמא משום מעשה שהי' ע"כ לא מיירי כ"א באלמנה ונהי דבמסקנ' נחתי' מדס"ד היינו לענין גדולה וקטנה משא"כ לענין דאין חילוק בין גרושה לאלמנה למה זה נימא

בענין מדור אלמנה פ' הנושא וע' מ"ש בענין זה בס"פ נערה

רש"י לזוז לצאת נ' דכלפי דק' לן הך רישא ל"ל לתני בקיצור אין היורשין יכולין לומר וכו' א''וו דה"פ דאין היורשין חייבי' בדירת אלמנה אא"כ אין רצונה להנשא וזה ענין לזוז מבית בעלי ובאמת הא ליתא דהרי דירה בכלל מזונות ובמזונות אמרי' אפי' תבעוה לינשא ונתפייסה י"ל מזונות כ"ז שלא תבעה כתובתה בב"ד אע"כ ההיא לזוז היינו לצאת וכ"ת א"כ ל"ל ואמנם אכולא מתני' איכא לאקשוי כיון דתנן בפ' נערה שהוא תנאי ב"ד ל"ל לאשמועי' הכא דאין היורשין יכולין לבטל התנאי ב"ד ותו האי לפי כבודה מאי ענינו הכא א"וו ה"פ דעיקר דינא דמתני' לאשמועי' דאע"ג דהאלמנה דרה בבית היתומים וסד"א שיאמרו לה או דר אצלינו ותיזון לפי כבודינו ואם תרצה שניזון אותך לפי כבודך לך לבית אביך קמ"ל דלא מצו למימר הכי כ"א נותנין לה מדור ומ"מ זנין אותה לפי כבודה

בכרים וכסתות וכו' נרא' עפ"י מ"ש הרמב"ן דלמ"ד מזונות דרבנן ושארה קירב בשר לדידי' כסותה היינו כרים וכסתות שלא ישמש מטתו ע"ג קרקע כ"א ע"ג כרים וכסתות וס"ד דלאח"מ לא תשמש בכרים וכסתות קמ"ל

בכלי כסף וכו' הנה הרמב"ם והראב"ד שני' הסכימו דאשה בתוך הבית אין לה כ"א דין שו"ח אלא שנחלקו בטעמא ח"א משום קטטה תקנו חכמים כן וח"א משום דהוה שאילה בבעלים ונ"מ לכאורה יתומי' דלמ"ד קטטה תיהוי לה איבה כדאמרי' במציאתה לעיל משא"כ למ"ד משום שאולה בבעלים א"כ כיון דבתחלת שאילה הוה בעני' עמו אף לאח"מ פטורה ואמנם דווק' באותן כלים שכבר נשתמשה בהן בחיי בעלה וז"ש בכלי כסף כדרך שנשתמשה בהן בחיי בעלה כלומר כשם דבחיי בעלה היתה פטורה מגניבה ואבידה ה"נ כן ואמנם מ' ג"כ דווקא מאותן שנשתמשה בהן בחיי בעלה לא זולת

שיפצה מאי ד' בי"ש דכי היכי דלהרי"ף האיבעי' אפשטא לחומרא דאשה ה"נ לרש"י וצריכה לצאת מהבית דירה וכבר הגהתי בשו"ע שלי דבנ"י מבואר דלרש"י באמת הדירה בחזקת אלמנה ודווקא להרי"ף דאקרקע של היתומים אנו דנין והיא רוצה לתקן קרקעותם לחיבתם לאו כל כמינה מס' ולא לרש"י דלענין לדור מיירי

גר לא' י"לד לד' ר"ח הא דרה במדור בפ"ע ומאי נר לאי שייך וצ"ל דהם אינם חייבים לדור עמה במדור א' אבל אם רוצי לדור עמה במדור א' חייבת וכה"ג מיירי. ודע דנר ל"ד ה"ה עצום וע' בי"ש

בענין אשכבתא דר' פ' הנושא

כבר כ' בענינים אלו בכמה מקומות מהם בדרוש להקמת מצבת הרב המא''הג מו"ה יעקב מאיר צבי ז"ל אב"ד בק"ק שוראן ומהם בהספד להקצין ה' מיכל קאנן בפ"ב. ולא ארשום פה כ"א מלין זעירין. לבני אני צריך ע"ד שפי' במק"א במס' סוכה הא דעיולי בבר כלומר דצדיקי' שלא יצטרכו שבני' אחרי' ישלימו תחתם מה שהם לא הגיעו זה ל"ש וה"נ אמר ר' לבני אני צריך כי הם ישלימוהו אל תספדוני בעיירות בארתי בהספד על הגאון בעל ש"ת

פניו כלפי העם י"ל הכוונ' אם אע"פ שמת פניו תמונתו לברכה ולזכרון בתוך העם אזי סימן יפה לו ואמנ' אם פניו רק בקבר ובעו"הז נשכח זכרו סימן רע לו. בע"ש ביארתי בהספד ה' מיכל קאנן מאמר דג' כתות בארתי יפה בהספד על הגאון מו"ה גבריאל כ"ץ ז"ל: בענין כתובת אלמנה פ' הנושא

כ"ז שהיא בבית אבי' ע' רש"י כוונתו דלא תימא כפי' הראב"ן בסיפא דבית אבי' היינו אין לה מזונות ובית בעלה היינו יש לה מזונות משתעשה טובה דקתניי היינו מזונותי' לזה כ' רש"י דלא היא כ"א אף בבית אבי' מיירי בניזונית ושתעשה טובה ר"ל לאחרי'

גובה פי' רש"י לכשתרצ' ר"ל דהחילוק בין ר"מ לרבנן בבית אבי' הוא דלרבנן אף שאינו רוצה כתובת' צריכה לתבוע ולר"מ דיה כשתרצה אמנם אם תבעה גם לרבנן גובה לעולם כדאמרי' בגמ'

א"נ כוונת רש"י הואיל דלא אדכר ר"מ מיורשי מידי' ס"ד דמודה ר"מ דצריכה לגבות מחיי' אחר כ"ה