ליקוטי חבר בן חיים י רמא

מיירי דאין לו כ"א אותו קרקע דאל"ה הרי הניח אבי' מלוה שיש לה שעבוד קרקע ואמאי לא נאמר שעבוד קרקע כקרקע דמי כדאמרי' לכל מילי א''וו מיירי שאין לו כ"א אותו קרקע והיא משעבדת לב"ח דראובן נמצא דהוה אין לי קרקע ומעתה אלו אמר רבא ההוא ארעא ס"ד דמיירי שיש לו ארעא בר מן דין. ואמנם לרב"ח יק' דעיקר חסר מן הספר אמנם באמת מבואר בסוגי' דפוגמת דרב"ח לית לי' שעבוד קרקע לאו כקרקע ולזה שפיר קאמר סתמא אך לרבא דפליג התם עלי' שפיר קאמרינן כמ"ש

ובענין קו' הב"י על הטור שהביא דין זה דרב"ח צריך לבאר דוודאי אי הוה ס"ל להטור דבתלוה לא הוה תקנת הגאוני' לא הוה ק' מידי אמנם הטור כ' בהדי' סי' ק"ז דגם במלוה איכא תקנת הגאוני' אמנם כד דייקת להטור שם שכ' ל"ש גבי קרקע או מעות וק' מאי אצטריך גבי הלא הוא בעצמו יגבה לנפשי' א''וו ד' הטור כהתוס' דתרי חומרי לא אמרי' ובשעבודא דר"נ לא תקנו הגאוני' אמנם ס"ל אחר שגבי היתומי' ב"ח גובה מהן מתקנת הגאוני' ונמצא דדינא דרב"ח וודאי איתא ואמנם אכתי לכאורה דרבא לא אצטריך דאפי' מגבי להו מטלטלי ש"ד ואמנם לא היא כיון דצריך עכ"פ לילך לב"ד ולחזור ולגבות ובשלמא אי מגבי להו ארעא א"נ מזבני לה ביני וביני טריף לה מלוקח משא"כ במטלטלי אי מזבני לה יתמי הפסיד שמעון והיינו דמייתי הטור לד' רבא

בענין לוקח ראשון ושני פ' מי שה"נ וב"ק ח' ע"ב כ' רש"י דדווקא בלוקח ראשון לגבי לוה הוא דאמרי' אין נפרעי' ממשעבדין במקום ב"ח שכ' תוס' דהרי דייק ל' המשנה במקום ב"ח דווקא ואמנם אכתי ק' טעמא מאי ונ' דבשלמא לוקח ראשון שלקח מן הלוה עצמו אף דלקח ממנו בינונית לא מצי ב"ח למימר אתה באת בגבולי ולקחת שדה המשעבד כי נאמר לי' הלא החיוב על הלוה לסלקיך בזוזי ודמיתי כשיגיע זמן הפירעון ולא יהא לו זוזי ימכור הזיבורית ויפרע לך ולא הפסדתי לך כלום משא"כ הלוקח דאין עליו כ"א השעבוד קרקעות נמצא דמי שלקח ממנו שעבודא דב"ח ה"ז נכנס לגמרי לשעבודו וכה"ג לא עבדי רבנן תקנתא

וע"ד סתירת רש"י שכ' בב"ק דגובה מזיבורית דשמעון וכאן כ' דגובה מעידית כבר תי' הראש בב"ק דהתם כ' רש"י באם יש לו עידית וזיבורית והכא כגון דלית לי' כ"א עידית לחוד וכ"ת בב"ק מאי קמ"ל ברש"י דמצי לגבות משמעון זיבורית פשיטא הרי כל ב"ח יכול לגבות זיבורי' אם רוצה ודייק מזה הראש דרש"י פליג אתוס' וש"פ וס"ל דדווקא ביוקרי וזילא אמרי' הכא לא זולת ויש"ש בב"ק השיג ע"ז דהרי מרש"י מ' דס"ל כש"פ ולדעתי רש"י בב"ק הדר בי' משמעתי' וס"ל כד' הנ"י דמעידי' לא מצי גבה כלל זה תו"ד הראש ויש"ש וע' בש"ך חו"מ סי' קי"ט ולדעתי נ' דאפשר ליישב ד' רש"י עד"ז דוודאי בלוה ס"ל לרש"י כד' ש"פ דמצי ב"ח לגבות או מבינוני' או מזיבורי' אמנם בלוקח הוא דפליג וס"ל דמצי א"ל אי שקלת כדינך שקיל ואי לאו מהדרנא שטרא למרי' ואי א"ל לכי תיהדר באמת יהדר משא"כ השתא דזבן לא מצי אמר הכי להכי שקל מני' זיבורי' ומשו"ה לא כ' רש"י כן כ"א בב"ק ולאפוקי מד' המפ' דסוגיין דב"ק אלעיל קאי דמוקמי' ביתמי דל"ש הדרנא שטרא משא"כ בכתובות דמה''ית נימא דמיירי ביתמי לא כ' רש"י כן

וכ' תוס' בב"ק דהא דזבן עידית מיירי אפי' שבק בינוני' וכבר נתקשה הרמב"ן בכתובו' על דבריו דע"כ מיירי דשבק דהרי לא זבן כ"א עידי' וזיבורי' ומאי אפי' ודחק ליישב כי ר"ל דא"צ לוי להשגיח אי שבק בינונית כיון דלא זבין כ"א עידית וזיבורית ואכתי ק' עכ"פ הני עידית היכי נינהו וצ"ל דוודאי בשעתא דזבן שמעון מראובן זבן מני' אפי' בינונית אלא דבתר הכי אשתכח דהאי בינונית לאו דראובן הוה ומ"מ כיון דלוי לא זבן כ"א עידי' וזיבורי' מצי אמר שפיר להכי דייקי וכו' וכמ"ש הרמב"ן

וכ' עוד תוס' בסוה"ד סברא דלא מצי למטרף עידית מלוי דמה מכר וכו' וצ"ע סברא זו למה ונ' דכ"כ דל"ת דלעולם גם בעידי' צריך לסברא דלהכי דייקי וה"ט דמיירי בב' שטרות ועידי' לקח באחרונה ואותן לקח לוי לזה כ' דגם כה"ג אמר הנחתי לך מקום כמ"ש בכתובות דכיון דשמעון הי' אומר כה"ג א"א בתק"ה גם לוי מצי אמר דמה מכר וכו'

וכ' תוס' בב"ק דל"ש ולמימר כאן מהדרנא דא"ל לכי תיהדר כלומר בשלמא לעיל דע"י הדרנא יפסיד טפי הב"ח שייך כן משא"כ כאן ובכתובות דחקי עצמן וכבר השיג עליו הרמב"ן דבשלמא בב"ק א"ל דקאי אדלעיל דאוקימנא ביתמי משא"כ בכתובת וא"כ אדרבא בב"ק הו"ל לתרוצי הכי ולזה נ' דלא ניחא להו בכתובו' בסברא דהכא דכיון דקיי"ל בכ"ג דבידו לעשות כן הו"ל כאלו עשה כדאמרי' מיגו דאי בעי מפקר וכיוצא ולמה לא נימא הכא כן והא הב"ח יכול לומר לכי