ליקוטי חבר בן חיים י קצז

באמת מברחת כבר כתב דלד' הר"ן ד' רש"י דלאח"מ ג"כ לא קנו

קו' ב' הרי התם מיירי אחר נישואין אפשר לומר דלעולם קודם נישואין כ' כן אלא ששיירה הפירות לבעל ולבנה כ' הנכסים לאח"מ ואי ק"פ כק"הג א"כ קנה הבעל הכל וזה ענין תק"א כ"נ ליישב ד' המפ' כן

ובד' הר"ן דקאי לרב ענן מיושבי' ג"כ ד' ר"ח דגרס בב"ב אנסיבא ואגרשא דלפי פ' הר"ן מיירי התם בכולה וא"כ אי לא מגרשי' באמת קני המקבל מתנה ותוס' שהק' היינו דאזדו בשטת רשב"ם דקאי אחכמים וא"כ מיירי במהיום ולכשארצה ושפיר השיגו דיכולה לחזיר

שטר פסים האריך ר רש"י לומר דל"ד לבעלמא דהתם פייס המלוה ללוה שיתן לו שטר פסים והכא פייס האשה להמקבל שיקבל מידו השטר פסים: בענין פירות ג"מ פ' האשה

נפלו לה כספי' וכו' והוא אוכל פירות י"לפ דהא קמ"ל דל"ת דרק לטובת האשה אנו דנין למזבן מידי דלא כליא קרנא קמ"ל דצריך ליקח קרקע שיאכל הוא פירות דהיינו שיהא פירותי' מרובין. ואמנם מד' רש"י הבנתי דה"ק תנא לכך לא יתנו לו הכספי' משום דלא תקינו לי' רבנן כ"א פירי. ובפירות תלושין קתני תו והוא אוכל פירות דל"ת במטלטלין אין לבעל פירות וכדמ' פשטא דמלת' לריב"ח אליבא דר"ש דאמר נכסי' שאין ידועין מטלטלין ולכאורה כי היכי דלר' יוחנן אין לבעל פירות בנכסי' שאין ידועין ה"נ לריב"ח וכ"ת מכספי' שמעי' סד"א בכספי' משום דשכיחי כקרקע שווינהו רבנן קמ"ל דבכל מטלטלי הבעל אוכל פירות ובבא דמחוברין ר"מ משום רבנן נקט לה ורבנן נקטו דלא תימא שלה דומיא דשלו קמ"ל דשלה היינו ילקח בהן קרקע

ומן הקרקע דנקט גבי תלושין לומר דאפי' הכניסה לנ"מ גם הקרקע דינא הכי. ודקאמר ר"מ שאין ד"ל דלא נוכל לשום הפירות דהקונה אותן לא יקנה אם לא יניחם הבעל לגדל על שדהו וא"כ שוב אין כאן שומא כראוי וע"כ אתה שם השדה

בכניסתה שלה ע' רש"י דלא תימא דומיא דמציאתה דהיינו לגמרי וכ"ת דלמא ה"נ א"כ לימא דהא איכא בינייהו אלא דר"ל ילקח קרקע. וכתב עוד וקדם ותלש דלא תימא אמאי לא אמר הש"ס תלושין שתלשן קודם זמנן א"ב לזה כ' רש"י דאין כאן חילוק דאפי' תלשן קודם זמנן בתלישה זכה בהו

ובענין ארעא ובתו הו"מ רש"י לפ' רק משום שכרן מרובה והא סגי גם לדידה משום רווח ביתא אלא משום דמ' בב"ק דאביי לית לי' רווח ביתא והש"ס קאמר הכא פשיטא לזה מפ' רש"י בענין אחר. ומ"ש בבתי ודקלי כוונתו דבאמת דקלי שכרן מרובה אלא משום דבתי מתקיימי טפי ברבות הימים שכרן מרובה

ושני דיבורי התוס' א' הן דלרשב"ם צ"ל דהכא בחשיבות תליא מלתא וק' משמואל ולר"ת הכא במתקיים תליא מלתא ול"ק משמואל כלל וע' ב"ב שם והנה לרשב"ם בתר טובת הבעל אזלי' ולר"ת בתר טובתה

משלם תשלומי כפל לאשה בס"ד גם הקרן בכלל וא"כ ע"כ ילקח בהם קרקע ומ' דגם למסקנ' הכי וזה נ' כוונת תוס' פ' החובל שחלקו בין כפל לטו"ה ואמנם מראי' הר"ן יש ג"כ ראי' דאל"כ אכתי מאי מבעי' בפ' המפקיד דאם שילם לבעל אם קנה הכפל מהי"ת א''וו דילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות ולהכי קמבעי

כ' רש"י אילני אין גזעו מחליף כוונתי דאע"ג דאמרי' במקום אחר לענין בפ"הע דאילן גזעו מחליף וא"כ זרדתא הוה גזעו תחליף לא היא התם לענין פירות האילן גזעו מחליף פירות לשנה האחרת משא"כ הכא אאילן גופא דייני'

מ"ש תוס' בפירא דלא אתי מעלמא ה"ה שדקדק עליו מהרש"א כי זה כוונתו אפשר כוונו לסברת בי"ש די"ל דהתם גרע משום רווח ביתא וי"ל כהבי"ש דפירא לא יאכל כ"א פירא דפירא ובאמת אכל לתרוויי' ומ"מ כ' ה"ה משום הפירא עצמה

אע"ג דאמר שמואל י"ל דלכאורה אפשר דחנני' וחכמי' בשבח בית אבי' פליגי וחנני' לא חייש לשבח בית אבי' ולכאורה מדאמר שמואל הל' כחנני' מ' ג"כ דס"ל דל"פ בחיישי' למיתה דשמואל ע"כ בלא"ה לא חייש למיתה מדס"ל דטעמא דר"י בלוקח יין משום ברירה דליבקע הנוד לא חיישי' והל' כחנניא ל"ל אלא ש"מ דס"ל בשבח בית אביה פליגו וע"ז קאמר דמ"מ שפיר חייש חנניא ג"כ לשבח בית אבי' אלא דס"ל דהרי יכולה ליקח ממנו אח"כ בדמים

עז לחלבה וכו' לפי' רש"י הכוונה דוודאי כ"ז שאינה נותנת חלב וכן כולם וודאי לא ימכרו דעדן אין דמי' בשוויין ומוסיף והולך אבל בתר הכי ס"ד כיון דאסופי לא מוסיף וגרועי קמגרע ימכרו קמ"ל

בהל' כר"ש ע' בראש בשם ר"י מיגש וע' רשב"ם ב"ב שם דמפ' אמכר הבן ולדבריו ל"ק קו' הר"י מיגש ובענין