ליקוטי חבר בן חיים י קפד

יאמין והשני' לאכול פרי מעללי' ולטעם הראשון א"ש הפירוד מן הגוף כי הוא המסית ולטעם השני אפי' הגוף יכול ליכנס לג"ע והנה הנחש הקדמוני הי' האפקורס הראשון וריב"ל דלא נתיירא שוב מהם הי' במדרגה יותר גדולה מאד"הר וא"כ אין עלי' דין מיתה משא"כ רחב"פ אף שהי' צדיק גמור מ"מ כיון שנתיירא עדן מאפקירסי' א"כ לא עדיף מאד"הר שלא עמד בנסיון עמהם, והנה הגדר שלא יפול אדם ברשת המינות הוא שלא יאכל וישתה כזולל וסובא כ"א הכל לרפואה והיינו אין בעלי ראתן בבבל כי אכילתן כאכילת תרדי' ש הוא מאכל לרפואה כמבואר פ' כיצד מברכי' ופ' הרואה וכן בשתיי' אפי' שכר ידמו כי ישתו מים מרים כידוע מכוסות שנותן מרירות ואר"י כי אף אם יתענגו בשאר תענוגי' בבבל כשוי"ט מ"מ ידמו להם כי הכל הבל נגד תענוגי ג"ע והנה פרת היא היוצא מג"ע ומימיו פרין ורבין ומכ"ש ג"ע והיינו שרוחצין במי פרת כי מפרת ידמו לעיניו תענוג ג"ע אא"פ מתענוגי עו"הב. ואמנם לא אמרו להרחיק התענוגי' מכל וכל כמז"ל יצר יהא שמאל דוחה וימין מקרב והנה היצ"ה מכונה בשם אשתו של אדם וגם התורה מכונה בשם אשתו של אדם וגם התורה מכונה בשם אשת חיל ובזה התחיל התנא ואמר המדיר את אשתו מכל וכל יוציא ר"ל לא יקיים עם אשתו על זה הדרך אם הוא לזמן מרובה

ובזה נסתלק פ' המדיר בעזר אל איום ואדיר, ובזה נתחיל לפ' האשה שנפלו בעזר צורי קוני וגואלי ר"פ האשה שנפלו וסיומא לשיעורי הקיץ תרי"א

ועד"ז נמליץ ד' התנא כי הנה אז"ל עץ חיים היא למחזיקי' בה כי המחזיק ביד הת"ח יש לו חלק בתורת הת"ח אמנם נח הי' להת"ח אם הי' חי בלחם צר ולא יתן מחלקו לאחרי' אך בימי נערותו שהדבר קשה הדבר לבקש מהנער והיינו עד שלא תתארס האשה היינו התורה לאדם מודים הכל שמוכרת מחלקה לאחרי' אמנם אם כבר יש לה קנין בתורה מתוך הדחק שפיר אמרי בי"ה שלא ימכור אך בי"ש דמחדדי טפי ושמעתא בעיא ציותא אמרי ימכור אך דיעבד וודאי מהני ואמנם כ"ז אם נותן לו מיד אך אם מבטיחו שיתן לו וכעת אין לו וודאי לא יתהלל ביום מחר ולא ימכור ומ"מ דיעבד קיים אמנם לאחר שנעשה ת"ח גמור עליו אמר הכ' אם יתן איש כל הון ביתו בוז יבוזו לו אין המכירה כלום. אמנם כ"ז בדורות הראשוני' שהי' כל יגיעת ההמון מעיקרא לפרנס הת"ח הי' המכירה קיימת משא"כ עכשיו בעו"הר רבותינו חזרו ונמנו כי די לאבל שיעמוד באבלו כיון שאין הת"ח מתפרנס באהבה וכבוד מההמון אטו תרתי גיהנם יהבי' לי' כ"א בי"כ ובי"כ אין המכירה כלום ושכרו כפול מן השמים, ככה יזכנו ה' בכפלים להעמיד שערי התורה על יסודותי' עד ירחם ה' עמו בב"א

מילין זעירין רה"פ מוכרת ס"ד דדווקא מוכרת שהבעל ניטל הדמי' קמ"ל אפי' נותנת ובזה מסולק קו' המ"ל פ"ו מזכיי' ומתנה אמאי תנא בסיפא לרש"י נתנה קיים הרי לכתחלה תתן דס"ד אדרבה נתינה אפי' דיעבד לא

והא דתני וקיים ס"ד דמציא למימר דלא נתנה כ"א עד הנישואין ובזה ג"כ נתנה רבותא טפי דבמכרה הדמי' מודיעי' ומזה ג"כ ראי' לד' רש"י דמיירי קודם נישואין

בענין תקנת אושא כתובות נ' וע"ח ב"ק פ"ח פ"ט יבמות ל"ו ב"ב קל"ו

האשה שמכרה יל"ד אמאי נקט מכרה דווקא הרי גם בנתנה איתא לתק"א וראי' מאימי' דר"י בר אבא דמדתי' התם לתק"א ונ' בנחקור תחלה אמאי לא אמר ריב"ח באושא התקינו אשה לא תמכור ואם מכרה ונתנה הבעל מוציא דלמאי דמסקי' דמתני' דאשה שנפלו בחיי' א"כ לאח"מ לא שמעי' דלא תמכור ואפשר דבאמת הא ק' לי' למק' לימא תנינא לתק"א לקמן דמ' לי' דהאשה לא תמכור ע"כ גם אלאח"מ קאי וא"כ מ' דה"ה סיפא ואמנם למסקנא ק' ונ' בנחקור ג"כ טעם תקנה זו והי' נ' ענין תקנה זו ע"ד שכ' רש"י פ' האשה שנפלו גבי נפלו לה עד שלא נתארסה דמשו"ה לא תמכור דהלוקח ממנה עבד איסורא כמו שביאר המ"ל פ"ו מזכיי' ומתנה דבריו דהוה כנכנס לתוך מערופיא של חבירו אלא דכאן החמירו אפי' דיעבד וה"ט דבאמת בחיי' לאו אורחא דאשה למזבן משום קטטה ול"ש דמכרה ולא בעי חיזוק משא"כ לאח"מ דיכולה למכור בצנעא שלא ידע הבעל ושכיחא טפי ולכך אמרו אפי' דיעבד הבעל מוציא ובזה מיושב קו' תוס' לקמן ע"ח ד"ה לימא דלישני מתני' בנפלו לה קודם שנתארסה ואפי' בחיי' דאכתי יק' כיון דבחיי' ל"ש דמזבנא אמאי תקנו דאפי' דיעבד מוציא וע"כ משום דעיקר תק"א לאח"מ הוא ומ"מ לא אצטריך לריב"ח לאשמעי' דלכתחלה לא תמכור דבכלל מתני' הוא דחד טעמא לתרוויי' וא"ש ג"כ דנקט מכרה