ליקוטי חבר בן חיים י קעז

אמרי' דה"ט דר"מ דפליג ארבנן בעודה בבי"א לר"ג וה"ה בנכנסה לר' יושע משא"כ בנכנסה לר"ג מודה קמ"ל

וי"ל וכו' נ' פי' לדברי' דוודאי חזקה א"א מפייס גם לר' יושע אי' לי' אלא שכבר דקדקנו ל"ל לר' יושע למימר ונסתחפה שדהו א"וו דבא לרמז לן כמ"ש במתני' דאם נסתחפה שדהו שפיר מתפייס ומעתה ה"ט דר' יושע לעולם בדק ומצא והאי דנתפייס משום דסבר ברשותו נולדו ונסתחפה שדהו וכ"ת הרי אי' לי' עדים דקודם שנתארסה נולדו הני עדים השתא הוא דאתי ומה"ט אינו מתפייס אבל בשעת נישואי' כיון דחזקה אא"ש ע"כ בדק ונתפייס משום דסבר ברשותו נולדו והיינו נסתחפה שדהו דקאמר ר' יושע למימר דארוסה קנין של בעל היא ובהא פליג ר"ג עלי' דארוסה קנין של אב ואפי' נולד המום בה בעודה ארוסה לא הי' מתפייס א"וו לא בדק. אא"כ ק' היכא דליכא עדי' וטוען טענת מומין מ"ט פליג ר' יושע וצ"ל דהתם טעמא דאמרי' אי' ליי עדי' אלא שלא הביאן לב"ד

אמנם אפשר דהתם טעמא משום דלר' יושע אלים ספיק ספיקא להוציא בה ממון כדאמרי' במכלתין לעיל וה"ט דאינו נאמן ועד"ז נ' שהבין רש"ל פשט ד' התוס' וא"כ שפיר הק' דלוקי כחד תנא

אמר רבא לא תימא הנה כ"כ לפנינו דרבא הבין מד' ר"א משום קו' תוס' דלמה לא נקט רבותא אפי' בנכנסה אלא לאו ש"מ לענין קידושי' ג"כ מיירי ומהכא ומהכא דייק רנב"י לקמן וא"כ ע"כ חזקת הגוף לא חשיבא כלל לר' יושע והיינו שהשיב ע' לעיל במתני' מ"ש בזה וכעת נ' עד"ז דלאו דרבא השיב על ד' ר"א כ"א בא לפ' דבריו דוודאי לר"א תנא דרישא לענין קידושין ומטעם דחזקת מרי' קמא אלים וי"ל ג"כ לענין איסורא ולא ע"ד שכתב הבי"ש לגבי דידי' שיהא מותר בקרובותי' ואמנם אם גם לענין אי' קאמר ר' יושע למלתי' ע"כ דלית לי' חזקת הגוף כלל והיינו דקאמר רבא אף דלתי' דר"א ע"כ תנא דרישא דהיינו ר' יושע מיירי לענין קידושין לא מיירי כ"א לענין כסף קידושי' ולא לענין איסורא כלל כי דייקא לגבי חזקת ממונא לית לי' לר' יושע חזקת הגוף לא זולת

תוס' ד"ה לא תימא בסוה"ד נ' הסברא ע"ד שכתב הרשב"א בתוה"ה בסוגי' דרוב מצוין דכיון דעל חזקה אנו דנין ויודעי' כי נעשה מעשה לסלקה אין לצרפה וה"נ כן כיון שמעשה הקידושין אנו יודעי' שנעש' אלא שנסתפק לנו אם הי' המעשה של קיימא או לא וזה תליא בהני ב' חזקות חזקת הגוף וחזקת הרי מום לפניך א"כ אין לנו לצרף תו חזקת פנוי' כלל כ"א אם הי' ס' אם נעשה מעשה כלל לא זולת

ואמנם בענין קו' הפ"י דהדרא קו' לדוכתא פשיטא לא כן כ"א חזקת הרי מום עלי' אנו דנין ומעיקרא כל כמה דלא ידעי' מנה הוצרכו לחזקת פלוי' משא"כ לבתר דמסקו' א"צ לה כלל

ד"ה ספק הנה הר"ש בנגעים שם כ' דטעמא דרבנן משום דסתמא דמלתא הבהרת הפכה השער ללבן ונ' דטעמיי' דהאי והיא הפכה קרא יתירא הוא וכי מה לנו אם הפכה או לא א"וו בא להורות דס' טמא מטע' דמצווי כך וע' רמב"ן תזריע ותבין היטב ד' אלו. ואמנם עד"ז אפשר לומר דפלוגתיי' עד"ז רבנן ס"ל דלא הקפידה תורה כ"א שלא יהא שער לבן קודם הא בב"א טמא וא"כ יש לנו שני צדדים לטמא וס' א' לטהר ור' יושע ס"ל דאדרבה אבהרת הקפידה תורה שיהא קודם וכ"ז כשלא קדים טהור וא"כ איכא ב' צדדי' לטהר. ונ' דלאפוקי מזה כתב תוס' ד"ה שער לבן קודם דמקרא ילפי' דבעי' בהרת קודם כלומר הא בב"א וודאי טהור ואמנם ל"מ כן מפי' רש"י שכ' טמא דקרא הכי מ' וה"ה לר"א איכא למילף וע'

ותי' ר"ת וכן מ' בנזיר כלומר כי היכי דבס"ד שם אמרי' דאי מקרא ע"כ אפי' בנזקק ה"ה למסקנא ואמנם לדידי ק' כי היכי דהקשה תוס' ארבנן מ"ט ה"נ יק' אמאן דמק' התם מה"מ הרי אזלי' בתר חזקה ולזה נ' לולי ד' תוס' דהאי א"ה דמק' הש"ס התם קאי אמ"ד דשמואל אמתני' קאמר למלתי' וא"כ לא אזיל שמואל בתר חזקה וק' סיפא נמי א"וו במתני' משום חזקה הוא ולא אצטרי' קרא ושמואל אר' יושע קאי ולאפוקי מרבנן דתולי' במצוי ומכ"ש למ"ש ה"ק וודאי איכא למדרש בב"א טמא אמנם פתח הכ' לטהרו תחלה למימר דבנגעים לקולא ולחומרא לקולא מקשי'. ומ"מ א"ש ג"כ דרבא מדמה דהרי עכ"פ בהרת ושער לפניך ונימא דבהרת קדים והוה דומיא דהרי מום לפניך. א"נ אפשר דעכ"פ מודה ר' יושע דמסגירין אותו דלא עדיף מאין כאן שער כלל וקיי"ל אין בין מצורע מוסגר למוחלט וכו' א"כ הרי עכ"פ אתרע חזקתו ומ"מ אזלי' בתרא ש"מ

ובענין קו' רש"א תי' הר"ש בנגעי' שם דטעמא דר"ג משום בריא אמנם מתוס' ורש"י בסוגיין ל"מ כן וא"כ ק' והי' נראה דר"ג ור' יושע לטעמיי' דלר"ג ספיקא חמיר ואפי' בס"ס להקל לא מיקל והיינו דאמר טמא אתנם מודה ר"ל היכא שהיינו יכולי' לברר הספ' מאן דלא בירר גלי דעתי' דלס' קניא והנה כאן במומין