ליקוטי חבר בן חיים י קסה

גבי הנאה מנכסי' שייך מסנא סני והיינו מצויין לחלק דגם הנאה מנכסי' כתשמיש דמי אא"כ עכ"פ יק' אמאי מייתי מתשמיש ולא אייתי מני' ובי' א''וו לתי' התוס' גבי הנאה מנכסי' ג"כ ל"ש מסנא סני ודווקא בתשמיש שייך כן לא זולת

והנה מ"ש הטור גבי שלא תלך לבית אביה דאפילו בנדרה וקיים יש חילוק בין חודש לשנים וצ"ל משום דהתם אפשר לקיים כמ"ש הטו"ז ולי נר' ראיה לדברי' מדלא פרכי' יתקשט כ"א לבתר דשני' א"כ קרי לה מנוולת ואמנם לד' הטו"ז אכתי כיון דמקיים לה אמאי לא נימא מסנא סני וצ"ל דמ"מ מודה הטו"ז דלכ"הפ בעי' נדר שקשה לקיים ודייקי' להא מלתא מדפריך הש"ס גבי בית האבל מאי נועל ואם אינו נועל הרי מיירי שתלתה בד"א ואותו ד"א הרי קיים לה ומסנא סני לה אלא ש"מ דוודאי אם תוכל לקיים התנאי ולא עלה ע"ד שיחול הנדר ל"ש מסנא סני לה והיינו דפריך מאי נועל איכא ודייקי' להא מלתא דא"כ למה פרט לן תנא הני דווקא אלא ש"מ דבעי' מלתא דמצער לה שלא תוכל לקיימו לא זולת

בענין המדיר את אשתו פ' המדיר. רש"י ד"ה הני מילו שיש לו זמן כוונתו לד' התוס' ד''ה אבל הכא בתי' בתרא

ד"ה רגל א' עוררני תלמיד א' דרש"י דלא פירש כן ארישא מ' דס"ל ברישא הטעם משום זילותא וה"ט ג"כ דלא מפליג ברישא בין רדופה לאינה רדופה דכיון דטעמא משום זילותא מה לי רדופה ע"כ ד' התלמיד והבאתי ראי' לדבר מדלא פליג ר' יודא בריש' ג"כ דאי הטעם משום זילותא א"כ כבר אשמועי' ר"י גבי הנאה מנכסי' דפליג ולא אצטריך לאשמועי' ומ"מ כ' רש"י ד"ה סיפא דקתני שנים וכו' דלאו דלר' יודא חילק בסיפא דווקא כ"א כל היכא דקאמר ת"ק שנים קאמר ר' יודא ג'

למחר היא מתה נראה ה"פ דוודאי אם תמות בחיי בעלה הרי על הבעל לסופדה ולקוברה אמנם למחר היא מתה ר"ל לאחר זמן דהיינו לאחר מיתת בעלה ואין כל בריה סופדה

והני תרי לשונות נר' דפליגי אי הספדא יקרא דחיי א"כ מה לה בזה משא"כ אי יקרא דשכבי וקבור' משום כפרה היא

וע' ברא"ה שרצה לפ' דלאו דיעבד כן ע"מ כן כ"א שיתן אל לבו בשעת ההספד כי גם ההוא גברא בההיא פחדא אמנם בירושל' פי' ד' ר"מ עבד דיעבדין זה תו"ד הרא"ה נ' דלהירושלמי ק' ל' דר"מ דהכי הו"ל למימר דספיד דדלי דטען דלוי דקביר א"וו דהני ג' בתריי' פי' דקמיי' הוו דלא תימא כל אדם מישראל יש לו קרובים שיספדוהו ויקברוהו לזה קאמר אינו דומה אם רק הקרובים סופדין דאין כאן קול נהי ואגרא דהספדא דלוי משא"כ עכשיו דדלי ידיליני' דלוי ילווני' גם המלוין יספדו וכן אינו דומה אם רק הקרובי' יקברוהו משא"כ אם דלוי ילווני' דטען יטענוני' אם גם המלוין יטענוני' ומייתי לה הש"ס הכא למימר דלא די לה אם בעלה יקברה ויספידה ומ"מ ע"כ עבד דיעבדין קאמר. ואמנם הא דקאמר למחר נ' דהנה מהא דתנן ואם טוען משום ב"א פרוצין ע"כ בבית האבל באותו בית קאמר דבשלמא בית המשתה איכא למימר בכל בית משתה באותה העור וכ"כ הרמב' בהדי' בבית האבל באותו בית האבל וק' א"כ עדן יהי' לה קוברין מרובין ואמנם האדם נידון ע"ש סופו ואם למחר היא מתה יאמרו כשם שהיא לא הלכה היום לבית האבל לא יספידו עליו ג"כ והיינו למחר היא מתה. ויש ליישב בזה ד' המחבר דאף שפסק בלבית האבל יפר כ' כאן דווקא בתלתה בתשמיש דהתם בלכל בית האבל שבעולם קאמר הוה עינוי נפש משא"כ הכא באותו בית האבל דווקא מיירי וכמ"ש בעי' תלתה דווקא: שתמלא ונופצת אין לדייק מכאן דאשה מצווה על השחתת זרע דמ"מ צער הוא לה

שלא תשאל ולא תשאיל לא ראי' מן המפ' שיישב מה ענין שלא תשאל למשיא שם רע ונ' דאדרבא דאי לאו דאסר לה לשאל א"כ מציא לשאל מזה ולהשאיל לזה ברשות א"כ לא יהא לה ש"ר דעכ"פ משאלת משא"כ עכשיו דגם לשאל אינה יכולה היינו שם רע אמנם א"כ צ"ל כד' הר"ן דמיירי בנדרה היא ורישא בתלתה סיפא בלא תלתה משא"כ לד' התוס' ק' נהי דאסר על עצמו עכ"פ יכולה להשאיל לאחרי' ויש ראי' מד' לד' הר"ן

לד' הר"ן בתי' ועי"ל צריכין ג"כ לתי' קמא ועדן צריך להוסיף נופך דהאי נדרא גופא אמאי לא יתנו לו זמן כדי שישאל וצ"ל משום דש"ר היא קונה בחד יומא: בענין עוברת על דת

ואלו יוצאות יל"ד למה שכ' הפוסקי' דה"ה אם הוא עובר עד"מ כה"ג שמכשילה באיסורין יוציא ויתן כתובה וא"כ מידי תנא עד השתא בדידי' קמיירי הו"ל לסיים בדידי' ובתר הכי למימר דגם בדידה דינא הכי ומשו"ה הי' נ' בעיני דבאמת בדידיה לא בעי' שמכשילה דווקא כ"א אם הוא עבריין בא' מעבירות של תורה