ליקוטי חבר בן חיים י קנב

מאי כיס ע' שי"מ וצ"ל לדברי' דהא דבאמת אין פי' המשנה כך משום דס"ל האי לא יפחות דרישא היינו כמ"ד בירושלמי אפי' אם צריכין ללוות וללות ל"ש כ"א בקופה של צדקה שמתשכני' משא"כ בכיס של נדיבי' להכנסת כלה היאיך ילוו אם אין מאין לפרוע

ואמנם לי אפשר דמצי לומר דסיפא מיירי שהניח אבי' מעות והחתן טוען שיתן לו המעות למסחר ולא יפרנסי' בבגדי' לפי כבודה קמ"ל התנא דלאו כל כמיני' וכ"ת דלמא באמת א"כ ע"כ רישא ג"כ לאו בגבאי צדקה איירי כ"א באפיטרופוס ומיירי בסתם ק' שוב דלתני המשיא סתם וזה ראי' לד' רש"י במתני': בענין פרנסת יתומי' פ' מציאת האשה

להתפרנס ע' רש"י והפלאה בשם רשב"א וב"י יו"ד רנ"א ודברי הב"י לא זכיתי להבין דאיך אפשר לפ' דמתני' דהוריות בטבע בנהר מיירי דא"כ מאי מבעי עלה בירושלמי אי כסות אשה קודם ומסיק דבחבר באמת דינא הכי האפשר דכסות אשה קודם לפיקוח נפש א' מישראל אפי' הוא ע"ה אלא שאפשר ד' הפוסקי' דגמ' דידן דמייתי בריית' זו דלא כהירושלמי ואמנ' על הב"י יש לתמוה שהביא שני' כא' וזה לענ"ד לא יתכן

אמנם בענין ד' רש"י נ' דק' לי' אי ס"ד דברייתא לענין כסות איירי אטו דינא דמתני' אתי לאשמועי' ותו הו"ל למימר בקודם אשה קודמת לאיש לפרנסה כדתני במתני' א"וו לענין מזונות מיירי ויש חילוק בדבר ע"ד שכ' תוס' בשבת גבי תדיר ופרסומי ניסא תדיר דאוריי' עדיף לדחות פרסומי ניסא דרבנן מ"מ עדיף להקדים וה"נ במתני' מיירי דא"א לקיים שתי' התם איש דעסיק בתורה קודם והכא מיירי דיהא אפשר לקיים שתי' דקתני ואח"כ מפרנסין את האיש א"כ להקדים אשה קודם. אמנם לולי דמסתפינא דד' הפוסקי' הך ברייתא פליגא אמתני' ובהא פליגי בפליג' דר"מ ור"י פ' נערה דר"מ סבר לענין מזונו' בני' עדיפי דעסקי בתורה ור"י סבר בנות עדיפי משום זילותא וסתם מתני' דהוריות כר"מ ואנן כבריי' דאליבא דר"י אזלא קיי"ל. ואמנם הגאוני' לא גרסי' מה"ט על הפתחי' ומפ' ברייתא לענין נדוני' וסיפא לענין הזוויג עצמו מיירי

די מחסורו זה בית כ"ז שהעני אין לו מחסה ומסתור לא יוכל לכלכל אפי' מחסורו ואשר יחסר בתוך הבית

ואמנם הביאו ראי' לו זו אשה משום דלו מיעוטא לו ולא לאשתו לזה דרשי דתעביטנו ג' דברים די מחסורו וגם אשר יחסר וגם דבר מה שנקרא לו וכוונת לו זו אשתו דאז"ל כל אדם שאין לו אשה אינו אדם והיינו אעשה לו כמו אותו ובמה ע"י העזר

בענין פרנסת עניים פ' מציאת האשה

די מחסורו אתה מצווה וכו' מבואר בד' הפוסקי' דהך ברייתא ל"פ אברייתא קמייתא כ"א תנא בתרא ריבוי ומיעוטי דריש די היינו מיעוטא ממעט לעשרו אשר היינו ריבויא מרבה אפי' סוס

וע' ש"ך רנ"ג שדחה ד' הב"ח מהלל דמיירי שלא הי' יכולת בקופה ודחה דברי' הגאון מהרא''וו שם וכוונתו דהלל הי' נשיא בירושלים וכי באנשי ירושלים לא הי' יכולת ואמנם אפשר להסב ד' הש"ך עד"ז דבלא"ה הדבר תמוה על הלל שזלזל בכבודו לקיים די מחסורו וכי זה עדיף מהשבת אבידה וכיוצא דעשה דכבוד התורה עדיף ולכאור' כיון שהי' נשיא שכבודו כבוד הציבור לא הי' בידו למחול א"וו הרצי' ייקרו השער משום שראו ששוכרי' אותם מקופת הציבור כל יום והיינו דעבד הכי משום דוחקא דציבורא ממנו ילמדו אחרי' וירוצו בחנם וזה דמי לאין לוקחי' ספרים ביותר מכדי דמי' מה"ט ע"ש בגיטין

בשר עופות אפשר דלמ"ד הכי ק' לי' לאיזו ענין קתני עני א' מצפורי אלא ה"פ מצפורי לטרא בשר בשר צפורי' וכעין זה יונה אר"ז

אין לו ע' רש"י נ' דדייק תנא למימר אין לו דסתם אינו רוצה להתפרנס הוא בן טובי' וס"ד אפי' יש לו בצמצום ורוצה להסתפק אחויבי' אנחנו להערי' לתת לו די מחסורו וזה אינו דעל כיוצא בזה קתני במתני' אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרי' לזה ביארו הברייתא דווקא אין לו ואמנם ע"ז דייק כ"ז אם אינו מתפרנס כלל מן הצדקה בעי' אין לו משא"כ אם כבר נצטרך לקופה רק שרוצה לצמצם כה"ג וודאי מצוה למלאות לו די מחסורו אפי' ע"י ערמה ודלא כמ' מד' הטור סי' רמ"ב באו"ח וזה שפי' רש"י דמשלו בעי' אין לו דווקא ולא במתפרנס מן הקופה

נותני' לו לשם מתנה פי' הטור דורון דרך כבוד דק' לי' מ"ט דחכמי' למה לא יתנו לו מיד דרך הלוואה אלא ש"מ דמתנה היינו דורון וזה דרך כבוד טפי מהלואה אמנם ק' לי א"כ מ"פ הש"ס הא לא שקיל והיינו משום דאינו רוצה להתפרנס מ"מ דרך דורון אפשר שיקבל ודניתא דכן פי' הטור תי' הש"ס לא ידענא היכא הלכך נ' דטעמא דחכמי' דאי אתה רשאי לתת לו לשום הלואה כיון דאין לו לפרוע הוה לוה רשע ואף כי אנו נותני' לו לשם מתנה ה"ז דומה