ליקוטי חבר בן חיים י קל

היינו צ' יום ותימה על הד"מ שהביא כן משם הגה' אלפסי וצ"ל דאולי משום דמסקי' ג' חדשי' חוץ וכו' אפשר דחדשי' כסדרן וכן מ' לכאורה מהא דאמרי' רובו של ראשון ואמנם בהך נ' דה"ט דמ' להו דבאמת ליארס סגי בס' יום דנותנין לאלמנה ל' יום אלא משום גזירת נישואין עבדי' רובו ורובו דלסברו כ"ע דגם אי' לא שרי עד אחר ג' חדשים

מתני' לא יתארסו ולא ינשאו אפשר לפ' דהנה רש"י כ' לקמן ינשאו מיד ונ' דמ' לי' דנהי דבארוסות דעלמא חוץ מיהודה לא גזרי' דלא גייסי מ"מ מיעוט מיהת איכא ואם ארוסה תתארס ותלד הוה ס' מקמא ס' מבתרא משא"כ אם תנשא מיד אמנם אילו קאמר ר"מ לא יתארסו לחוד ס"ד דארוסה בנשואין שריא להכי נקט בהדי' לא ינשאו

והארוסות ינשאו ע' רש"י נ' כוונתו דלכאור' השתא ארוסות דביהודה קאסר ר"י לינשא דיעבד כ"ש דליאסר ליאסר לכתחלה אמנם לזה כ' רש"י דה"ט דמיוחדין ביהודה משום בעילת מצוה ובאלמנה ל"ש זה אא"כ הי' אוסר ר"י ארוסות ליארס ויש לכוון כן במ"ש רש"י ר"י אנשואות קאי כלומר ארוסות איכא דלא מיארסי היינו ביהודה

הי' ניהו בתולות לכאורה הו"מ לשנויי בתולות היינו נכנסה לחופה ולא נבעלה אלא דסידור לשנא דמתני' קדייק דהו"ל למימר בתולות ארוסות אלא הא דקתני גרושות ביניי' היינו כדמשנ' הש"ס למימרא דחדא קתני. ואמנם רש"י דכ' איבמה קאי אפשר דבא ליישב זה וכלפי זה כ' דכיון דקיי"ל נכנסה לחופה אף שיש לה עדים שלא נבעלה כנשואה דייני' לה פשיטא דלענין יבמה דאוריי' דלא שרי' לה ואמאי אצטריך לאשמועי'. ואמנם מ"ש רש"א כוונתו בזה דא"ל בתולה דדיימא ואמנם לענין יבמה לאו בדיימא תליא מלתא: תוס' ד"ה ולא קתני עיקר כוונת הר' יוסף נ' דחמור וקל היינו מה שהוא בעיני העולם חמור וכיון דהתם כנדה שוויוה רבנן הוא בעיני העולם חמור: מ"ש הבי"ש דע"כ אם י"ל צימוק דדי' שכרי לו מינקת צ"ע דלמא ממסמסא לי' בבצי' וחלב

בענין המדיר מתשמיש כתובו' ס"ב גדרי' ט"ו פ"א

נדרי' ט"ו לפי מה שתי' הר"ן כאן דאף דהנאת תשמיש דבר שאין בו ממש ק' מאי ק' לי' תו לקמן גבי ישיבת סוכה הא הוה דבר שאין בו ממש הרי מדרבנן מיהת חייל ומצוה ממילא פקעא כי הכא גבי תשמיש ונ' דוודאי לא מסתבר לי' להר"ן למימר דרבנן יתנו שיעקור בפי' מצוה דאוריי' בכדי אמנם הכא דבאמת המצוה היא רק התשמיש ולא ההנאה א"כ ההנאה יכול שפיר לאסור על עצמו וכיון דלבתר כן הוה פ"ר א"כ מצוה ממילא פקעא משא"כ לקמן דאסור עלי' בהדי' ישיבת סוכה דהיינו דאסיק רבא עלי' דאביי דלאו בגוונא דאיכא הנאה כגון ביום חום מיירי תנא דווקא דא"כ שלא אניח תפלין דליכא הנאה כלל אכתי ק' לי' ושלא אטול לולב ומ"מ ישיבת סוכה אין כאן הנאה כמו שביאר הר"ן לקמן והיינו דבעי' נדר דאוריי' דווקא ולא דרבנן

ואמנם הרשב"א דלא רצה לפ' כן היינו משום דמכח קו' שניי' של הר"ן אצטריך לאסוקי דמיירי בגופך לתשמיש ואמנם דברי' אלו צריכין ביאור חדא מ"ש לחלק בין עונה לפ"ור דהתם שעבוד לבריות הרי עכ"פ שעבוד זה מצוה דרחמנא אמנם כוונתו דל"ש למימר בזה לאו ליהנות נתנו דדווקא הנאת שכר עו"הב לא מקרי בעו"הז הנאה משא"כ כשאדם פוטר עצמו משעבוד שהי' עלי' על חבירו אין לך הנאה גדולה מזו ואמנם הא דלא ניחא לי' במסקנא למימר באמת דסוגיין דווקא כשלא אסר תשמיש כ"ע עליו משום דק' לי' דהש"ס דידי' דומיא דידה לקמן פ"א קאמר ובדידה באמת אין חילוק דהרי אינה מצווה ודלא תימא דבדידה ג"כ ע"כ לא מיירי בכולל דא"כ אפי' תשמישי מהני וכסברת הב"ח ופרישה יו"ד חל"ב הא ליתא דא"כ לנקי לקמן שלא אשמש מטתי כה"ג והתימא על גדולי עמודי בית ישראל שלא ראו ד' הרשב"א אלו שהם מורין בפי' כד' הטו"ז

אמנם בכל מה שדחו ד' הטו"ז האחרונים לא שתו לבם לתרץ קו' זו מלא אשמש מטתו ולקמן גבי ויפר שמא יגרשנה דחה אותה הנ"הכ ובזה אכתי ק' ונ' דיש לתרץ ב' הקו' בד"א במה שי"לד למה בזה קאמר הש"ס רק והא משתעבד לה ולא עלה ע"ד המק' לחלק בין תשמישי לתשמישך ולקמן מתחיל להק' אי בתשמישי וכו' ולזה נ' דיע"לד הא דקאמר רב כהנא למלתי' דווקא אדידה ולא אדידי' א"וו דרב כהנא חידושא אתי לאשמועי' דכלפי שיש לפ' הך ברייתא לקמן פ"א בכולל כקו' הרשב"א קאמר רב כהנא דאין מן הצורך כ"א אפי' בלא כולל ג"כ מציא לאפקועי שעבודא באומרת תשמישך עלי ודייק לי' ממתני' דקתני האומר לאשה קונם שאינו משמשיך וא"כ בהדי' קתני ל' יחיד וק' הא משתעבד לה וע"כ צריך לחלק בין תשמישך לתשמישי וכ"ת התם שעבודא דאוריי' פו"ר והכא דרבנן לא היא גם עונה דאוריי' וא"כ גם התם לא נצטרך