ליקוטי חבר בן חיים י קכח

ואמנם מ"ש רש"י זו שמת בעלה לומר דבחיי בעלה פשיטא דמהני

דבי ריש גלותא רש"י אלמנות שהי' בהן מניקות מ' מד' רש"י דר"ל דל"ת דשאני דבי ריש גלותא דעשירות היו אא"כ גם ליתן למינקת לא הי' צריכין אלא ע"כ אלמנות שהיו בהן הי' מיניקות ר"ל דרך בנות משפחתן להניק

יבמות מ"ב ע"א בשלמא יבמה יל"ד מדקאמר הש"ס בשלמא ש"מ דק' לי' גם איבמה ונ' דק' לי' הא דתנא תנא יבמה וכן שאר וכיון דביבמה הטעם משום אי' כרת א"כ בשאר כל הנשים מאי אי' כרת איכא ובזה נתיישב לי קו' הרמב"ן דלימא משום מעוברת חבירו דת"ק עכ"פ מאי אי' כרת איכא וכן יתיישב לי הא דשביק רבא ודשמואל משום דק' לי' אכתי מאי וכן דקאמר תנא ובזה מתיישב ג"כ הא דנקט רבא אחותו מאבי' דהוא משום דלא ידעי' דברא דקמא הוא והו"ל למסמך גבי' ויפטור יבמתו דהוא מהאי חששא גופא ואמנם משום דעיקר דהדר רבא דק' לי' אי' כרת א"כ בעי לאהדורי מעיקרא בתר אי' כרת וז"ש רש"י על וייבם אשת אחי' מאמו וחייב כרת ר"ל היינו סמיכותא ואיידי דפתח בחששא דבן לשני הוא סיים וכ' ויפטור אמו והדר הדר לחששא קמא ובזה ניחא לי ג"כ דשביק גמ' דילן חששא דנקט בעל השאלתות ויוציא עבדי' לחרות דכל הני דנקט בש"ס מעין יבמה הן משא"כ הך דעבדים

אמנם בנו"ב תי' קו' הרמב"ן דמשום גר וגיורת לא מצי למימר דטעמא משום מעוברת והק' עלי' בס' אבני מילואי' למאי דכ' תוס' פ' אלו נערות דטפי צריך הבחנה בן הנכרי' מס' בן ז' דמ"מ בן ישראל הוא א"כ אכתי דלמא בגר וגיורת הוא דטעמא כדשמואל ולעולם בבן ישראל משום מעוברת וסוגיא הש"ס ל"מ הכי ובמ"כ נעלם ממנו דהרי ברייתא ה"ק לפיכך מטעמא דמתני' גר וגיורת וא"כ ע"כ חד טעמא לתרוויי' אלא א"כ אכתי בס"ד מעיקרא אברייתא הו"ל למפרך ולא אמתני' ונ' דלכאורה האי כל הנשים דמתני' למאי אתא הרי בהדי' קתני לכולהו הן דאמת דאיכא למימר דמהכא דייק הש"ס דמתני' ר"מ דהאי כל מ' לי' דאתא לרבוי הני דתנא ר"מ בברייתא ובזה מיושב קצת קו' התוס' לקמן ד"ה ר' יוסי אמנם כעת אפשר דמ' לש"ס דקאי אגר וגיורת והיינו דקאמר ושאר כל הנשים מ"ט ושני שמואל ופריך לי' רבא הא עיקר קו' לא הוה כ"א מגר וגיורת א"כ אהא לא משני שמואל מידי

אמנם יע"ל קו' הרמב"ן במ"ש תוס' לעיל ל"ז דבאמת איכא מיעוטא דלא הוכר עוברה לג' חדשי' אלא כיון דצריכה להמתין א"כ לכל היותר עד ד' חדשי' יהא הכרת העובר ונדע אי בר ט' או ז' הוא והנה התינח אי הטעם כשמואל או רבא משא"כ אם הטעם משום מעוברת מאי אהני לן בהא אטו נוציאנה מבעלה וא"כ ד' הי' לנו לתקן אלא ש"מ משום הבחנה

ואמנם הא דבאמת צ"ב יום אמרי' צ"ג לא אמרי' היינו ג' חדשי' תקינו רבנן ומצי' למימר דבמלואים בעי' והיינו חוץ מיום שנולד ומיום שנתארסה משא"כ צ"ג לאו היינו ג' חדשי'

ואמנם עדן ק' לי' לבעל נו"ב קו' הרמב"ן לקמן אמאי אצטריך למימר דמחפה עצמה משום ירושה לימא דמחפה עצמה שלא תצא משום מעוברת חבירו וכל מן דין הי' נ' לי דכל סוגי' הש"ס הכא אזדא למפרך אשמואל וארבא דקאמרה בהבחנה טעמא אחרינא ולא בעי למימר משום מעוברת א"כ ק' ולבדקה וע"כ דמחפה עצמה משום מעוברת א"כ שוב מצי לפרושי בלא"ה דטעמא משום מעוברת ומשני דלא היא דמשום מעוברת מחפה כ"א משום ירושה וע"ז קאי כל השקלא וטריא בתר אלמא תניא הרי טעמא דהבחנה ל"ש שם וא"כ כיון דהתם טעמא אחרינא א"כ גם בהבחנה נימא האי טעמא וע"ז משני דהתם טעמא משום סנדל ור"ל והיינו אי ידע דדחבירו היא משא"כ אם נתירנה מיד לינשא ליכא למיחש דהרי סובר דדידי' ופריך אדרבה גם בדידי' איכא למיחש ומשני משום דחסה ושוב עד"ז הק' שוב דידי' נמי א"כ שפיר צריך הבחנה ומשני דטעמא משום בצים וחלב וכי לא ידע דלאו דידי' הוא שפיר ממסמי' לי' וא"כ לא נבחין ויהא מוטב א''וו בהבחנה טעמא כדרבא או דשמואל. ונאמר לי כי כוונתי בזה במקצת לד' הגאון בהפלאה פ' אלו נערות

ולזרעך אחריך ע' רש"י כוונתו דהנה מתני' דידן ר"מ ור"מ הוא ניהו אחרי' ואחרי' דרשו לקמן ס"ז האי זרעך דכל מי שאינו עוסק בפו"ר גורם לשכינה שתסתלק אמנם ההיא דלקמן מזרעך לחוד דרשי' והך דהכא מאחריך דרשי' אלא שהתוס' הק' מהך די' כהני' וע' בס' שאילת שלם מ"ש בזה דפח"ח

רש"י וגבי גר וגיורת וסתם כותית זונה ע' רש"א ונ' דלעיל ס"פ ד' אחין בפלוגתא דר"י ור' יוסי גבי אאנוסה ומפותה וקאמר הש"ס עלי' דר"מ ואידוך אימור לא נתהפכה ולא בעי למימר ואידך גזר אטו נשואה