ליקוטי חבר בן חיים י קכה

שהאריך רש"י לבאר אשר מזה מוכח דמפרק ע"כ תולדה דדש לאפוקי מר"ת דס"ל תולדה דמתחק אלא דאכתי יש לדחות דאכתי ל"ל לנקט גונח לימא מותר לינק מבהמה לרפואה י"ל דגם בהא לא סגי דסד"א דנקט בהמה לרבותא דאף יש בזה עוד אי' בשבת דבהמה בשבת מוקצה כמ"ש תוס' גבי חולב לתוך הקדרה דדווקא ביו"ט שרי ע"ש בשבת קמ"ו וס"ד דאשה פשיטא דשרי דל"ש לגבה אי' מוקצה לזה נקט גונח למימר דווקא גונח הוא דשרי משא"כ שאר חילה אסור ולמעוטי מאי א"וו דדווקא גונח שרפואתו חלב בהמה לאפוקי ממי שרפואתו חלב אדם

ובזה נ' ליישב גם ד' רש"י שהזכרנו לעיל שכ' לקמן ד"ה כלאחר יד ומשום דאמר רב יוסף דהנה לכאורה אדרבה הי' בידינו להביא ראי' לר"ת דחולב משום ממחק ול"ש בחלב אשה והוה א"ש דמאי שייכות לדר' מרינוס להכא באמצע הברייתא אלא משום דקאמר רב יוסף הל' כר' יושע דתינוק יונק עד ד' ה' שני' קאמר ר' מרינוס דגונח יונק חלב ור"ל מאשה ואפי' בשבת ודקאמר הש"ס מ"ט תרתי קאמר הא דמותר בשבת דהוה כלאחר יד ואין פי' כלאחר יד כמ"ש רש"י כ"א ר"ל דגבי אשה אין כאן אי' מפרק דאוריי' דל"ש ממחק ולענין אי' חלב בגדול במקום צערא לא גזרו רבנן והוה א"ש בזה דביבמות לא שרי' בשבת והכא שרי' כמ"ש הראשוני' ועוד דהתם קאמר קסבר מפרק כלאחר יד הוא מ' דלא פשיטא כ"כ והכא קאמר הש"ס בפשיטות מפרק כלאחר יד אלא לאו ש"מ דהתם בבהמה דשייך מפרק פליגי אי הוה מפרק כלאחר יד משא"כ באשה כ"ע מודו דל"ש כלל מפרק ואמנם רש"י האריך לבאר לעיל דהאי כלאחר יד היינו בשינוי והטעם משום דחולב משום דש וזה שייך באשה ג"כ ואדרבא גרע וכמ"ש וא"כ אין ענין לדר' מרינוס לכאן ולזה כ' כאן רש"י דהאי כלאחר יד דנחום ע"כ ר"ל ע"י שינוי וא"כ ה"ה לעיל פי' ע"י שינוי ועוד דהכא ע"כ חדא מלתא הוא דנהי דהוה מתקן כלאחר יד מ"מ דווקא במקום פסידא לא גזרו רבנן וש"מ דגם לעיל ה"פ וחדא מלתא הוא ואין ענין להני ברייתות כלל לכאן ואך משום דאמר רב יוסף הל' בכולהו נקט לה הכא

ואמנם בענין קו' דקאמר התם קסבר והכא פשיטא לי' אפשר לומר במה שנבאר פלוגתא דאבא שאול ורבנן דהנה לכאורה יש עוד לדקדק בד' רש"י שכ' אין דרך בני אדם לינק ר"ל בזה דהנה יק' אמאי נימא דזה מקרי כלאחר יד הא כל יומא יונק וולד הבהמה ממנה אמנם הא תליא על מה אנו דנין וודאי לשטת ר"ת דס"ל משום ממחק א"כ שפיר י"ל כיון דכל יומא ממחקי' לדדי' ע"י יניקת הוולד מ"ש הך יניקה מהך ושפיר מקרי זה כדרכה משא"כ לרש"י דהוה תולדה דדש וכיון דדישת חלב דידן אינה עד"ז שפיר מקרי שלא כדרכה וז"ש רש"י דע"כ סוגיין ס"ל דמפרק תולדה דדש ולהכי קרי ליניקה כלאחר יד משום דאין דרך בני אדם לינק אף דדרכו של וולד בהמה לינק ל"ל בה ומעתה בידינו לומר דרש"י ור"ת לא פליגי אלא דמר כ' למאן דס"ל יש דישה שלא בגידולי קרקע ור"ת ק' לי' דקאמר סתמא דש"ס חולב משום מפרק וכ' דאיכא עוד מפרק אמנם מודה דלמאן דס"ל יש דושה שלא בגדולי קרקע מסתבר טפי כפי' רש"י וכיון דקיי"ל הכא כר' מרינוס ולדידי' ע"כ משום דש כמ"ש א"כ שפיר קיי"ל חולב אדם עז לתוך הקדרה ול"ק עלי' דר"ת ומסתייע לי סברא זאת מד' הנ"י שכ' ביבמות לד' ר"ת דה"ט דשריא משום דהוה שבות דשבות ולר"ת לכאורה ל"ש זה דהרי לדידי' לא נצטרך לומר דחולב דרבנן אלא לאו ש"מ דס"ל משום קו' תוס' בחולב עז דלמסקנא מודה ר"ת אף דעדן אין זה ענין לדברינו ממש דוגמא היא זו ואמנם כן יצא לנו טעם לפלוגתת רבנן ואבא שאול דרבנן היינו רבנן דחלזון דס"ל אין דישה אלא בגידולי קרקע וחולב משום ממחק א"כ אין כאן לאחר יד כלל משא"כ אבא שאול כר' יודא ס"ל וחולב משום דש ושפיר קאמר הש"ס קסבר מפרק כלאחר יד הוא

ובמקום צערא ע' רש"י נ' מדבריו באר היטב דס"ל לחלק בין צער דהכא לההיא דיבמות דהתם צערא דבהמה וכן נ' להכריח מכולא סוגי' דהתם חדא לשנא דאמר אבא שאול נוהגים היינו מ' כל יו"ט ויו"ט ובשלמא אי משום צערא דבהמה שפיר משא"כ אי בחולי מיירי ל"ש כהאי לשנא ותו לשנא דקאמר הש"ס לא צריכא דאיכא צערא דאמאי לא קאמר בל' המק' לעולם דליכא סכנה יו"ט דאי' לאו וכו' אלא לאו ש"מ דצערא דבהמה לחוד קאמר ועד"ז נבין ג"כ היטב פלוגתת ת"ק ואבא שאול דבב"מ רפ"ב איכא פלוגתא דתנאי אי צער ב"ח דאוריי' או לא ומעתה אבא שאול ס"ל צער ב"ח דאוריי' וכיון דיונק לא הוה כ"א שבות ושבות דלאו בעלמא שפיר דחי' לי' משום צער ב"ח משא"כ שבת דאי' סקילה העמידו שבות דברי' אפי' במקום לאו דאוריי' ואמנם ת"ק ס"ל צער ב"ח דרבנן ואפי' ביו"ט לא דחי' אי' יו"ט מקמי צער ב"ח דשב וא"ת עדיף א"נ יו"ט עשה ול"ת ואמנם עפי"ז וודאי