ליקוטי חבר בן חיים י קיג

שם ק"ק לא ניחא להו למוקמא בזקנה דאם גם הוא זקן אדרבא מששום ולמעלה שכיחא באנשים מיתה טפי כמבואר מפ' ערכין ובהיא בחור זה דוחק

ואמנם לא הק' כי מותר גופא לא עבידי דאתי וצ"ל דלהא ידעי שפיר לתרץ כיון דעיקר מע"י עבידי דאתי ואמנם נ' דרש"י לפנינו ד"ה ומי אמר שמואל הכי שהאריך שם עורר אותנו בזה דלכאורה מ"פ הש"ס דשמואל אדשמואל דלמא הכא במותר דלא עבידי דאתא פ' כר"י הסנדלר והתם בז' מל מלאכות כר"י ב"נ אלא דא"כ מאי דוחקא דשמואל לעיל לאוקמא מתני' לאחר מיתה לוקמה במעלה ומחיים כקו' תוס' א"וו דמ' לי' לשמואל במעלה ומחיים גם ר"י הסנדלר מודה מדלא פליג גבי ע"מ שאתגייר ודווקא לאח"מ פליג משום דלא עבידי דאתו ולא אמרי' כה"ג לא מקרי לא עבידי דאין זה אלא חד מי יימר כ"א מי יימר כה"ג מקרי לא עבידי וא"כ גבי גירושין נמי אף דליכא כ"א חד מי יימר דמי למיתה ואמאי פ' שמואל כרי"בנ

ואמנם עדן ק' מאי בעי רש"י במ"ש ואע"ג דהשתא דידי' ולזה הי' נ' דעדן רצה רש"י ליישב דלמא שמואל לנפשי' קאמר דמותר לאח"מ קדוש ואדרבא מחיים פסק כר"י הסנדלר דלא קדיש וטעמא דר"מ כר"ל דאין אדם מוציא דבריו לבטלה ואי יהיב לה בתר הכי מע"כ אף מחיים קדוש ור"י הסנדלר לי' לי' אין אדם וכיון דבשעת הקדש לא הי' נותן לה אמרי' דלאחר מיתה הוא דהקדיש וכה"ג חשיב לי' ר"מ ג"כ לבטלה דמאן מפיס דאיהו מייתא ברישא אא"כ בלא"ה יק' מאי הוי בה ר"פ כלל כיון דלאו אמת וכו' קאי אע"כ ידע הש"ס דשמואל אמתני' קאי ואפי' לאח"מ כשהמותר בידו קאמר ר"י דלא קדיש וא"כ מ"ש מדרי"בנ

קונם שאני עושה ע' רש"י ותוס' וע' ש''ך יו"ד סי' רל"ד מ"ש בזה ומלא אחרי' בס' אבני מלואי' דכוונת תוס' דא"צ לומר דמנדר דאוריי' מיירי תנא כלל דלמא לא מיירי באמת כ"א מנדר דרבנן ואמנם בקידושין ס"ג החליטו דאי אפשר לגרוס שאיני והי' נ' דה"ק התם דמק' הש"ס דליחשוב נמי דר"ע דס"ל ג"כ אדם מקדיש דשלב"ל דהרי אי גרסי' שאינו הוה בלא"ה דבר שאין בו ממש ואך מדרבנן הוה נדר א"כ דלמא לענין דשלב"ל נמי אא"כ גם הכא לא פריך הש"ס וצ"ל ע"כ דדווקא אי שאני הוה נדר מדאוריי' מסתבר למגזר בשאינו ג"כ וא"כ שוב ע"כ רי"בנ ס"ל דשאני דאוריי' וש"פ וא"כ שוב התם בקידושין ג"כ פריך שפיר ונ' דהתם מ"מ כ' תוס' שפיר דלמא ר"ע לד' ת"ק קאמר דנקט שאינו דווקא א"צ להפר מ' אבל שאני צריך וע"כ משום העדפה ואק' לי' ר"ע לדבריך עכ"פ בשאינו מדרבנן לחסר ג"כ משום העדפה ולעולם א"ל ר"ע לגרמי' אפי' בשאני לא קאמר דצריך הפרה ואמנם כיון דגרסי' שאני א"כ ר"ע לנפשי' פליג שפיר פריך הש"ס שם משא"כ כאן דנהי דלרי"בנ גופא איכא לפ' דלטעמי'. דת"ק קאמר אי גרסי' שאינו מ"מ שמואל דקאמר הל' כרי"בנ ע"כ ס"ל דדווקא קאמר וא"כ שפיר פריך הש"ס וכמ"ש ואמנם מה שדחק לתוס' לגרוס כן דל' לפיך ק' בשלמא אי גרסי' שאינו עושה א"ש ל' לפיך ר"ל לצרכך ולא שייך ל' אינו עושה לך דמ' איני עושה לך רעה או כיוצא משא"כ אי גרסי' שאני עושה הו"ל למנקט לך דר"ל מה שאני עושה לך יל' לפיך אינו מדוקדק דמ' דלא קאי ר"א אז' מלאכות ואמנם לרש"י ק' לי' א"כ הא גופא קשיא ואמאי לא תני רבותא טפי דאפי' שאני לא מהני ואפי' לר"ע ולרי"בנ הוה רבותא הא דאין הנדר עצמו חל בשאני א''וו שאני גרסי' וכ"ת ק' מאי לפיך ונ' דהנה בטעמא דלא חש ת"ק לדריב"נ הי' אפשר לומר דס"ל ל' שאינו עושה לא קאי כ"א אתע"י הקצובי' ולא אז' מלאכות וא"כ אי אמר לפיך דוודאי ז' מלאכות בכלל גם ת"ק מודה לרי"בנ והכי נקט בהדי' לפיך דאעפי"כ א"צ להפר

וע"ז סובבי' ד' רש"י ד"ה א"צ להפר דאיכא למימר טעמא דת"ק דאין הנדר חל דל"ל מתלא וקאי או דא"י להפר וע' בר"ן בנדרים בזה ואמנם אי ס"ל לת"ק דאין הנדר חל הו"ל למימר א"צ הפרה אני צריך להפר מ' דהנדר קיים אלי' מה שהוא יכול להפר דהיינו ברשותו א"צ להפר וז"ש רש"י זה נדר זה כלומר שם נדר עלי' וכו' ע' ותמצא דבריו מדוקדקי'

תעדיף עלי' יש כאן רמז למ"ש תוס' דטעמא דר"ע משום דהמותר שלו ואינו יכול ליזהר והיינו ל' עליו

וכ' רש"י בהעדפה וכו' והוא נגד הש"ס שהביאו תוס' דבהעדפה ע"י הדחק פליגו ונ' דק' לי' לרש"י למסקנא לקמן מ"פ נימא הל' כר"ע דלמא שמואל בהעדפה שע"י הדחק דלא כר"ע ואמנם איהו כת"ק דר"ע לקמן דמציאת האשה לעצמה ומכ"ש העדפה ואמנם משום העדפה שע"י הדחק לא גזור ואף דהוא לעצמה א''וו דהש"ס דהכי מ' לי' כס"ד לקמן דבהעדפה גרידא פליגו והן ד' רש"י

תוס' במעלה לה מזונו' ומע"כ הנה במעלה לה מע"כ ע"כ איירי דאל"כ מודה ת"ק דהעדפה לעצמה