ליקוטי חבר בן חיים י קי

איני ניזונית לזה הקדי' דצריכה לומר לא אהי' ניזונות לעולם וממילא אינו עושה

ואמנם יע"ל לד' שאר המפ' דכיון דר"ה דייק בלשני' יכולה אשה לומר דווקא היא ולא הוא ומאחר דקיי"ל דבספקה גם הוא יכול לומר צאי מע"י לזה קאמר ר"ה דהיא יכולה לומר אע"ג דאין מע"י מספיקין איני ניזונת בשופי ואינו עושה וכה"ג הוא אינו יכול לומר ואי הוה נקט איני נוטלת סד"א דאפי' בספקה הוא אינו יכיל לומר לזה נקט ל' זה וס' זה

ואמנם נ' דגם רש"י רצה ליישב זה במ"ש איני ניזונת משלך ואיני עושה לך ור"ל דר"ה דנקט איני עושה וסד"א דר"ל דאיני עושה היינו שתלך בטל ודתנן כופה היינו בניזונת מיהת אלא שהכניסה לו שפחות וזה לא מסתבר דזיל בתר טעמא דבטלה מביאה לידי זמה או שעמום שייך גם בזו לזה קאמר ר"ה ג"כ איני ניזונת וע"כ לא ר"ל שתמות ברעב כ"א משלך וג"כ איני עושה ר"ל לך וכ"ת עכ"פ אמאי נקט איני עושה לימא אינו נוטלת מזונות ואינו נותנת מע"י לזה כ' רש"י ואיני עושה ר"ל דאי הוה נקט הכי סד"א כד' הר"ן דבשאר מלאכות חייבת לזה נקט איני עושה דמ' כלום כלומר מהכל פטורה נמצא דלד' הר"ן דאיני ניזוני' צריכא משום כסות או שלא תחזור בה כמ"ש מצי' למימר אפכא דנקט אינו עושה איידי דנקט אינו ניזונית ובהא י"ל דתלי' בפלוגתת התוס' עם הר"ן

קסבר כי תקיני רבנן דייק מזה הרמב"ן דלר"ה מזוני דרבנן והקשי עלי' דעכ"פ מנ"ל להש"ס דר"ה הכי ס"ל והי' נ' דהש"ס ה"ק וודאי למ"ד מזולי דאוריי' א"כ פשיטא דמע"י משום איבה ובידה הדבר עומד אפי' למ"ד מזוני דרבנן סד"א כיון דרבנן תרוויי' בהדי הדדי תיקון לא עדיפא ידה מידו וכי היכי דהוא אינו יכול לחזור בו היא נמי אינה יכולה לחזור קמ"ל דעכ"פ מזוני עיקר וא"כ לרבותא קאמר כי תקיני רבנן למימר דאפי' למ"ד מזוני דרבנן קאמר ר"ה וא"כ אין ראי' כלל לכאורה ואמנם ד' הרמב"ן כיון דעכ"פ עיקר מלתי' דר"ה לא אצטריך כ"א למ"ד מזוני דרבנן א"כ ע"כ הל' הכי דאל"כ ל"ל לאשמועי' מלתא דלא נפקא לן מנה

ואמנם לפי"ז ע"כ ר"ל דס"ל מתוך שיכול לכופה מזונות דרבנן ס"ל והא לר"מ קאמר ור"מ מ' דס"ל מזוני דאוריי' כמ"ש המפ' מע"מ שאין לך שאר כסות ואף שיש לדחות ואמנם נ' דלא תלי הא בהא דעכ"פ כד רמי רבנן שעבודא עלי' תקנו דיזכה בגוף הידים וא"כ ה"ז דומה לפרקונה ופירות דאין יכולה לחזור בה כמ"ש תוס' ומעתה נתבארו ד' ר"ל דה"ק דר"מ לטעמי' דס"ל מזונות דאוריי' וא"כ אמאי יכול לכופה למע"י הרי מזוני עיקר אלא ש''מ דידי' עצמן משעבדין לו וא"כ נעשה כאומר יקדשו ידיך לעושי'

והדר תקון מע"י משום איבה לא בעי למימר מע"י תחת מזונות דאכתי יק' מ"ש מפרקונה ופירות דאינה יכולה לחזור או ירושה וקבורה לזה קאמר דלא תיקון כלל מע"י תחת מזונות כי היכי דתקון קבורה תחת כתובה כ"א כי היכי דלא ליתי תקלה מתק"ח שתקנו שהבעל יזונה ויהא לה מעות מע"י ועי"ז יוכל להיות איבה הוצרכו לתקן מע"י לבעלה וא"כ כ"ז שאינו זנה ל"ש איבה ממילא אין מע''י מע"י לבעלה וכ"ז לר"ה משא"כ לר"ל דמזונות תחת מע"י ולא משום איבה כ"א הא בהא תליא כיון דאין לה ממה להתפרנס לא גרעא מע"ע א"ש דאין הבעל יכול לומר צאי מע"י ורמז לנו רש"י דברי' אלו במה שכפל לומר כיון דעיקר תקנתא לטובתה ומשום דידה ר"ל גם הא דמע"י לבעלה לאו משום דידי' כ"א משום דידה דלא תיהוי לה איבה משא"כ בדר"ל

ומתוך מ"ש נתבארו ד' הריב"ש שכ' היכא דאמרה איני ניזונת והבעל יהיב לה אעפי"כ מדעתו מזונות לא חיישי' לאיבה דלא חיישי' כ"א דלא ליתי תקלה מתק"ח משא"כ בענין שאין חכמי' חייבי' בדבר אנן מה אית לן גבייהו

מאי לאו בניזונת פי' דאי בשאינה ניזונת מאי למימרא

תוס' ד"ה בניזונת הא דלא הוכיחו מפשטא דמתני' דא"כ דבניזונת ממש קאמר אמאי עושה ואוכלת דאיכא למימר כיון דלר"ה באינו מעלה לה מעה כסף מיירי א"כ ה"ק תנא כיון דמע"י לא קדשי נוטלת מהם מה שהוא נגד המע"כ והמותר הקדש דלענין מע"כ אינה יכולה לומר אינו נוטלת ולזה הוכיחו תוס' מלקמן דע"כ בניזונת ממש קדוש מחיים וכ"ת דלמא ה"ק לקמן אפי' לאחר מיתה לא יקדיש מה"ית לא יקדש דהא ר"מ ס"ל אדם מקדיש דשלב"ל ואמנם הא קשיא דלכאורה בלא"ה נתקשו המפ' אמאי קדוש לאח"מ הרי משום ירושה אתי עלה ולא משום מע"י ואמנם אם יכול לכופה למע"י אלא שהיא עכבתן בתורת משכון משום דלא העלה לה מזונות שפיר שם מע"י עלי' לאח"מ למפרע משא"כ לרב ושמואל דס"ל איני ניזונת ואיני עושה א"כ ק' ומעתה דלמא ה"ק הש"ס אי במעלה לה וק' מ"ט לא קדיש מחיים וצ"ל משום דיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה וא"כ מ"ט קדיש לאח"מ וצ"ל דס"ל לתוס' כד' רבינו יונה דבמותר לכ"ע אינה יכולה לומר וא"כ