לקח טוב צו

הלילה או צריך ריבוי בפ"ע ללילה וא"כ יוכל להיות דמכילתא הנ"ל אליבא דבן זומא הוא דאתי' וע"כ בעי ריבוי בפ"ע ללילה משא"כ לדידן שפיר הלילה בכלל היום ואזהרה אחת להם

עוד מצינו פלוגתא אם הלילה בכלל היום בברכות סוף הי' קורא דתנן דר"ג רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו ובגמ' שם הטעם משום דקסבר אנינות לילה דרבנן דכתיב ואחריתה כיום מר ובמקום אסטניס לא גזור רבנן וברי"ף שם כ' וז"ל וחזינן למקצת רבוותא דכתבי דהא דקסבר ר"ג אנינות לילה דרבנן היא לא קיי"ל כוותי' ואע"ג דכתיב שבעת ימים לילות בכלל ימים ומחזיא מילתא דס"ל להני רבוותא דז' ימי אבילות דאורייתא נינהו וגמרי לה מדכתיב ויעש לאביו אבל שבעת ימים וכו' עכ"ל. הרי דס"ל להני רבוותא דאבילות שבעה הוא דאורייתא מקרא דויעש לאביו אבל שבעת ימים ומ"ד דאנינות לילה דרבנן היינו משום דס"ל דאין לילות בכלל ימים ולא הוי לילות בכלל המקרא הזה ומ"ד דאנינות לילה דאוריתא היינו משום דס"ל דהיכא דכתיב ימים גם הלילות בכלל ואפי' לדעות הסוברים דאבילות כולי' דרבנן ורק אנינות דיום ראשון למעשר ולקדשים הוא דאוריתא עכ"ז ג"כ יש לומר דפלוגתא דתנאי אי אנינות לילה דרבנן הוא אם הלילה בכלל היום וזה די"ל דכיון דאנינות דאוריתא הוא רק למעשר ולקדשים ומעשר ג"כ איקרי קודש דכתיב בי' קודש לד' וע' לעיל כלל ה' בהתחלת הכלל אות ז'] ע"כ יש לו דין קדשים שהלילה הולך שם אחרי יום שעבר והמעל"ע שם הוא היום והלילה שלאחריו וע"כ מ"ד דאנינות לילה מה"ת ס"ל דבעלמא הלילה שלפני היום בכלל היום וע"כ ממילא כאן לענין אנינות הלילה שלאחרי היום בכלל היום ושפיר הלילה שאחרי היום היא בכלל קרא דאחריתה כיום מר ומ"ד דאנינות לילה דרבנן ס"ל דאין הלילה בכלל היום בעלמא וה"ה ה"נ אין הלילה שאחרי היום בכלל היום ואולם ר' יהודה יליף להדיא הך דאנינות לילה מה"ת מקרא אחרינא בזבחים ק' ב' וגם ר' נחמי' דס"ל שם כן מבואר שם ק"א ב' ברש"י ד"ה קסבר דיליף לי' מקרא דותקראנה וגו' עש"ה ובאתי רק להעיר

עי"ל דדבר זה אם ליל השבת הוא בכלל יום השבת היכא דמישתעי קרא מיומא דשבתא הוא פלוגתא דתנאי בשבת דקי"ז ע"ב ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש ר' חידקא אומר ארבע א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לד' היום לא תמצאוהו בשדה ר' חידקא סבר הני תלתא היום לבר מאורתא ורבנן סברי בהדי דאורתא עכ"ל הגמ'. ומבואר דפליגי בזה אי תיבת היום דקאי אשבת ליל השבת הוא בכללו או קאי רק איממא דשבתא לחוד וא"כ י"ל ג"כ דמכילתא הנ"ל אליבא דר' חידקא הוא דאתי' משא"כ לדידן וכמובן

והנה יש לי להביא כדמות ראי' לסברת ספיקן של הת"י הנ"ל דנסתפקו לומר דרק ביוה"כ הוא דיש שתי אזהרות אחת ליום ואחת ללילה אבל בשבת הוי אזהרה אחת ללילה ויום והוא מהא דגרסי' בחולין ק"א א' ומאן האי תנא דבאיסור כולל אחע"א לית לי' כו' אמר רבא ר' יוסי הגלילי הוא וכו' (עש"ה דמייתי הא דפטר ריה"ג טמא שאכל קודש טמא היכא דנטמא בשר ואח"כ נטמא הגוף ולא אמרינן דמגו דמיחייב אחתיכות טהורות דעלמא ליחייב נמי אהאי) ופריך עלה בגמ' וריה"ג לית לי' איסור כולל והתניא שבת ויוה"כ שגג ועשה מלאכה מנין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו ת"ל שבת הוא יום הכפורים הוא דברי ריה"ג ר' עקיבא אומר א"ח אלא אחת ומשני שלח רבין משמי' דר' יוסי ברבי חנינא כך הצעה של משנה ואיפוך וכו' עכ"ל הגמ' הצריך לעניננו. והנה הפליאה פה מבוארת לעין כל רואה דמאי דייק מהך דשבת ויוה"כ דמדחייב ריה"ג אתרוייהו על כרחך דאית לי' איסור כולל הרי שבת ויוה"כ כאחת הם חלים ואיסור בת אחת הם ומאי ענין איסור כולל לכאן ורש"י ז"ל כ' שם דנהי דשבת ויוה"כ איסור בת אחת נינהו מ"מ פריך שפיר דאי אמרת בשלמא דאית לי' לריה"ג בעלמא איסור כולל או מוסיף איכא למימר מש"ה מחייב אתרוייהו איוה"כ ושבת, משום דהא אי נמי הוי אפשר דקדמי' חד לחברי' הוי אתי חברי' וחייל עלי' דשבת לגבי יוה"כ איסור מוסיף הוא דיוה"כ כרת ושבת מיתת ב"ד ויוה"כ לגבי שבת איסור כולל הוא דמגו דקמיתסר ביוה"כ באכילה מיתסר נמי במלאכה אלא אי אמרת דאיסור כולל ואיסור מוסיף לא חיילי כי אתו אהדדי אמאי חיילי תרוייהו עכ"ל וצע"ג דכולה סוגי' דיבמות (ל"ג א' ול"ד א') מוכחא דאיסור בת אחת עדיף מכולל ומוסיף ואפי' למ"ד דלית לי' התם גם איסור בת אחת עכ"ז מאן לימא לן דפליג אגוף עדיפות של בת אחת נגד כולל ומוסיף והסברא מחייבת ודאי דבת אחת עדיף מכולל ומוסיף אלא דהאי מ"ד לית לי' חלות איסורין אפילו בב"א אע"ג דעדיף אבל עכ"פ כיון דב"א עדיף מכולל א"כ מנ"ל לש"ס חולין הנ"ל להקשות ולעשות קושי' מב"א אכולל הרי שפיר מצינן למימר דאית לי' לריה"ג איסור ב"א ולא איסור כולל ומה גם שהם שני נושאים וענינים שונים ולא שייך להקשות מזה על זה כלל ושטחיות לשון הגמ' דפריך וריה"ג לית לי' איסור כולל מוכחא בפשיטות דגם הא דשבת ויוה"כ דמייתי נמי איסור כולל הוא ודפריך בפשיטות מאיסור כולל אאיסור כולל דאל"כ ה"ל לגמ' לפרושי כולי האי אי אמרת בשלמא דפירש"י ולא להקשות סתם אחרי ששבת ויוה"כ אינם איסור כולל כלל ורש"י עצמו בסוגי' דחולין הנ"ל בד"ה שלח רבין כ' וז"ל כך ודאי הצעת המשנה במקום שנשנית שם אבל משובשת היא ואיפוך וה"ה דמצי למימר דס"ל לריה"ג דאע"ג דאיסור כולל לא חייל איסור בת אחת חייל ומיהו ר' יוסי בר חנינא סבר דמאן דלית לי' איסור כולל לית לי' נמי איסור בת אחת ופלוגתא היא ביבמות בפ"ג וכו' עכ"ל. וצע"ג דאין מבואר ביבמות שם כן כלל שיהי' מ"ד שיאמר דבת אחת שוה לאיסור כולל ושאין עדיפות כלל מסברא לבת אחת על כולל ורק יש מ"ד הסובר שם דגם בב"א אין אחע"א ויש מ"ד הסובר דנהי דבכולל ומוסיף אין אחע"א מ"מ בב"א חייל אבל זה עכ"פ נראה דכ"ע מודי דבת אחת עדיף מכולל וכאשר גם הסברא מחייבת ושפיר מצינן למימר דנהי דריה"ג לית לי' כולל בהך דטמא שאכל את הטמא עכ"ז שפיר אית ליה ב"א בהך דשבת ויוה"כ ואין צורך להפוך הבריתא מכח זה וביותר קשה על המקשן דעביד קושיא מב"א אכולל וזה ודאי דבר מתמי' דעכ"פ אין לעשות קושי' מזה כיון דיש מאן דאמר דבהדי' לית ליה איסור כולל ואית ליה איסור ב"א וכמבואר ביבמות שם והדברים מתמיהים מאוד

והנה הא ודאי דהך דשבת ויוה"כ הוי בת אחת וכמבואר בסוגי' דחולין הנ"ל בתר הכי שם דאביי ס"ל דנהי דשבת ויוה"כ בהדדי חיילי מ"מ חשיב יוה"כ מאוחר מטעמא דשבת קביעא וקיימא ויוה"כ ב"ד הוא דמקדשי לי' ורבא פריך עלי' דסוף סוף תרוייהו בהדי הדדי קאתו ואולם אם נאמר כספיקן של הת"י הנ"ל דנהי דאזהרה דיממא דיוה"כ אזהרה אחרת היא מאזהרה דלילא עכ"ז בשבת אזהרת שניהם אחת היא וכן מוכח קצת שיטת הש"ס דידן דלא מייתי בכולי