לקח טוב נז

ברכתא נינהו שפיר לא קאמר בסוגי' דסנהדרין שם חוץ מסדר ברכות דבסנהדרין שם חשוב רק דברים שהם כל אחד דבר בפני עצמו אלא שניתן להם סדר משא"כ אבות וגבורות וקדושת השם נהי דהוזכר בם לשון סדר במשנה היינו לפי שהמשנה הרי הוכרחה להודיע הדין לעולם שצריך לומר בסדר זה אבות וגבורות וקדושת השם אבל בעצם הדבר הרי הי' נודע לחכמים דכל הג' ברכות אלה חדא ברכתא נינהו ושינוי הסדר בזה לפי האמת איננו שינוי הסדר רק כאומר ברכה אחת חצי' האחרון קודם לחצי' הראשון וכמ"ש למעלה באות הנ"ל וע"כ בכה"ג לא איירי התם בסנהדרין ורק בדברים שונים שכל אחד מהם הוא דבר בפני עצמו אלא שניתן להם סדר הוא דאיירי ודו"ק. ועפ"י דרך זה יש ליישב ג"כ קושית התוס' השני' מהך דסדר תקיעות די"ל דכיון דלר' יהודה דס"ל בסוכה (דף נ"ג ע"ב) דתקיעה תרועה תקיעה אחת היא א"כ לא שייך תו למיחשבי' בעניני סדר כיון שדבר אחד הם וכנ"ל ועל כן נהי דלרבנן דפליגי עלי' דר' יהודה שם הם ג' דברים וחשובי שפיר סדר מכל מקום כיון דרק לרבנן הוא דהוי סדר ולא לר' יהודה א"כ י"ל דבפלוגתא לא קמיירי וקחשוב רק דברים שיש בם עיכוב שינוי הסדר לכ"ע משא"כ הך דתקיעות דאיננו עיכוב שינוי הסדר לכ"ע דהא לר' יהודה אין זה שינוי הסדר רק שינוי של דבר אחד בעצמו וכנ"ל ונהי דר' פפא סבא משמי' דרב בסנהדרין שם איירי נמי בפלוגתא עכ"ז קושית התוס' הנ"ל הא קאי רק אר' הונא ברי' דר' יהושע והוא שפיר י"ל דלא איירי בפלוגתא והא דלא קשה באמת קושית התוס' גם על ר' פפא סבא וכו' עש"ה בסנהדרין בסוגי' ותבין הטעם]. ואולם גוף הדבר צריך הבנה לרבנן דס"ל דתקיעה תרועה תקיעה ג' דברים הן דמדוע סדרם מעכב באמת שאם לא תקע בסדר זה לא יצא גם בדיעבד ומדוע שונה זה מתכלת ולבן דציצית וחליצה ורקיקה דאע"ג דיש להם סדר מה"ת עכ"ז אין הסדר מעכב וצע"ק

יב) הנה נא מצאתי עוד סוגי' ערוכה דהגמ' מסופקת בזה אם סדר הדבר הוא כגוף הדבר וכל שגוף הדבר מעכב אזי גם סדרו מעכב א"ד אין הסדר כגוף הדבר ונהי דגוף הדבר מעכב הסדר איננו מעכב והוא ביומא דל"ט ע"ב דפליגי התם ר' יוחנן ור' ינאי אליבא דר' יהודה אי הגרלה מעכבת דלר' נחמי' דס"ל דחקה כתיבא נמי אדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ לכ"ע מעכבא ואליבא דר' יהודה דס"ל דלא כתיבא חקה אלא אדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים הוא דפליגי דר' יוחנן אמר דלא מעכבא ור' ינאי אמר דמעכבא משום דתנא בי' קרא דכתיב אשר עלה אשר עלה תרי זימני ושם ד"מ ע"א קאמר ת"ש וכו' שעיר אין מעכב את הפר במתנות שבפנים כו' מאי לאו דאקדים מתנות דפר בפנים מקמי הגרלה ומדכסדרא לא מעכבא עיקרא הגרלה נמי לא מעכבא (אפי' עקר לה לגמרי ותיקשי לר' ינאי דאמר דלכ"ע הגרלה מעכבא דהא מני) וכו' הא מני ר' שמעון היא דאמר הגרלה לא מעכבא ואיב"ע לעולם ר' יהודה היא ונהי דבסדרא לא מעכבא הגרלה מיהא מעכבא עכ"ל הגמ'. וברש"י נהי דבסדרא לא מעכבא דהא לר' יהודה לא כתיבא חקה אדברים הנעשים בחוץ הגרלה מיהא מעכבא משום דתנא בי' קרא כדאמרן עכ"ל ונראה ביאור הדברים דכל היכא דכתיב חקה אזי קאי אכולי' מלתא ואפי' על הסדר הנזכר בפרשה וע"כ גם הסדר מעכב ולכן אלו הי' ר' יהודה סובר דקאי חקה אדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ אזי הי' גם סדר ההגרלה מעכב ורק כיון דחקה לא קאי כלל אדברים הנעשים בחוץ אלא דעיכוב ההגרלה הוא רק מפאת דתנא בי' קרא א"כ כיון שהסדר לא שנה בו הכתוב ורק גוף ההגרלה הוא שנאמר בו שתי פעמים אשר עלה א"כ אין לנו גלוי על עיכוב הסדר רק על עיכוב גוף ההגרלה וע"כ נחלקו בזה הנך תרי שינויי דגמרא דשינויא קמא ס"ל דנהי דליכא גילוי לעיכוב הסדר עכ"ז כיון שגוף ההגרלה מעכבת מפאת דתנא בה קרא ע"כ הסדר ממילא מעכב וא"צ שישנה עליו הכתוב לעכב דסדר הדבר הוא כגוף הדבר וכמ"ש כמה פעמים ובשינוי הסדר חשוב כאלו לא נעשה הדבר כלל וע"כ כיון שגוף הדבר מעכב ממילא דגם הסדר ראוי שיעכב וע"כ שפיר ס"ל בשינויא קמא דמדחזינן דכסדרא לא מעכבא על כרחך דעיקרא הגרלה נמי לא מעכבא דאין לחלק בין הסדר לעיקר ההגרלה וכנ"ל אבל האיבעית אימא ס"ל דאין הסדר כגוף הדבר וע"כ משני שפיר דנהי דכסדרן לא מעכבא הגרלה מיהא מעכבא כיון דשינה בה הכתוב לעכב ואלו בהסדר הרי ליכא שינוי הכתוב וכנ"ל וממה שגוף הדבר מעכב אין ראי' שיעכב גם הסדר דהסדר איננו כגוף הדבר ובשינוי הסדר שפיר חשוב שנעשה הדבר אלא שלא נעשה הסדר וע"כ כיון שלא שינה הכתוב לעכב בסדר עצמו שפיר אין הסדר מעכב והרי מחלוקת תרי שינויי דגמ' הנ"ל כמחלוקת ר' חסדא ואביי במנחות דמ"ט לפי מה שהסברתי' לעיל באות י' ובאתי רק להעיר

ודע כי מה שדנתי למעלה אם בשינוי הסדר נחשב שנעשה השינוי בהדבר הנקדם או בדבר המאוחר יש לפשוט ספק זה מסוגי' דיומא ד"מ ע"א הנ"ל דמבואר שם שאם הקדים מה שראוי לאחר אז המוקדם הוא דפסול לא המאוחר. ואולם ברש"י שם ד"ה חקה כתיב בהו מוכח דגם המאוחר נחשב ששינה אותו בהקדימו לו דבר שראוי לאחרו עש"ה ויש לדון בזה הרבה ביומא שם מ' א' ועוד שם ד"ס ע"ב. וע"ע בברכות ריש פרק תפלת השחר דאמר דאם הקדים תפלת נדבה לחובה אזי תפלת החובה נחשבת שעשאה כתיקון ובתפלת נדבה הוא דלא יצא מיהו שם ההכרח לומר כן דאי לא נימא כן רק נימא דכיון דהתפלל נדבה תחלה אזי החובה שאחרי' אינה כתקנה א"כ הרי לא יוכל להתפלל עוד תפלת החובה כלל עבור שעשה שלא כתקנו והתפלל הנדבה תחלה ומדוע תגרע תפלת החובה ויבטל תפלה עבור שעשה תחלה שלא כהוגן ואטו מי שאכל שום וכו' יחזור ויאכל וכו' וכבר כתבתי למעלה סברא כזאת לענין מקדים תרומה לביכורים ויש לפלפל בזה הרבה ואכ"מ

יג) הט"ז באו"ח סי' תרפ"ד ס"ק ד' כ' לענין כמה שינויי סדר כגון הקדמת תש"ר לתש"י והקדמת אינו תדיר לתדיר דאין סברא ששינוי הסדר יעכב אם עבר והקדים את המאוחר בסדר עש"ה

יד) בגיטין (דף נ"ט ע"א) במשנה דכהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל וכו' וא"כ אי נימא דשינוי הסדר מעכב א"כ ראוי להיות ג"כ במצות קריאת התורה דעיקרה הוא חיוב דרבנן כמבואר בב"ק (דף פ"ב ע"א) וכיון שהחכמים עצמם נתנו סדר אל הקריאה א"כ ראוי ששינוי הסדר יעכב שאם קרא לוי ראשון וכהן שני יצטרכו לחזור ולקרות מחדש ואלו לפי האמת אינו כן כמבואר בשו"ת נוב"י מהד"ת חאו"ח סי' י"ד ע"ש וא"כ יש מזה ראי' לכאורה דאין שינוי הסדר מעכב. אולם יש לחלק ולומר דרק בסדר המתחייב מפאת עצמות הדברים שעצמותם וענינים מחייב שיהי' זה קודם לזה אז שפיר שינוי הסדר מעכב משא"כ בהך דגיטין דאין חיוב הסדר מפאת עצמות הקריאה רק מפאת כבוד הקוראים שיש חיוב יותר לכבד את הכהן ואחריו את הלוי וכו' וע"כ שינוי הסדר כאן הרי איננו