לקח טוב נג

כתובים דאלו היה להם סדר אחר הי' ראוי שיוכתבו באותו הסדר

ואולם אם נאמר כן דקושית הגמ' היא גם על הלכתחלה שוב יש לדקדק להיפוך דשינוי הסדר מעכב דאל"כ מאי משני דילפינן מהנך קראי דמייתי שם הא כיון דלולי הכתובים לא הייתי יודע שיש להם סדר כלל אפי' לכתחלה א"כ מנ"ל דהנך קראי לעיכובא אתי דילמא אתי רק אלכתחלה להורות שיש להם סדר ואכתי מנ"ל דהקורא למפרע גם בדיעבד לא יצא ועל כרחך דכיון דילפינן מקראי שיש להם סדר שוב ממילא סדרן מעכב

ואמנם גם זה אינו די"ל דקושית הגמ' היא באמת גם על הלכתחלה ועכ"ז השתא דכתיבי קראי ילפינן שפיר מן הכתובים את הלכתחלה וגם את הדיעבד דהא כתי' והימים האלה נזכרים ונעשים ודרשינן מה עשי' למפרע לא דהיינו שא"א לעשות יום ט"ו לפני יום י"ד אף זכירה למפרע לא וא"כ מוכח דכי היכי דעשי' א"א לצאת בה בשום אופן למפרע ואפי' דיעבד שהרי א"א להפוך הזמן ה"ה הקריאה א"א לצאת בה בשום אופן למפרע ואפי' בדיעבד וא"כ מהך קרא שפיר שמעינן את הלכתחלה וגם את הדיעבד. וכן בהלל שפיר שמעינן זה מקראי דמייתי התם דמקיש ג"כ בהנך קראי את קריאת ההלל אל הזמן שא"א להפכו ע"ש וכן בק"ש למאן דיליף לי' התם מדכתי' והיו שלא יקרא למפרע שפיר שמעינן גם את הדיעבד וכמו דאמרי' במנחות (דף ה' ע"א) ובכמה דוכתי דהוי הוא עיכובא ואולם למאן דיליף התם ק"ש מה' דהדברים עדיין הקושי' במקומה עומדת ובאתי רק להעיר

ואולם כ"ז הוא רק בהך דמגילה והלל וק"ש אמנם מהא דפריך התם גם אתפלה דתני' בברייתא דלא יצא למפרע ופריך תפלה מנא לן ומשני דתני' שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות על הסדר לפני ר"ג ביבנה ע"כ מוכח להדיא דס"ל לגמ' בפשיטות דשינוי הסדר מעכב דאל"כ אכתי מנ"ל לברייתא דהמתפלל למפרע גם דיעבד לא יצא ולענין הדיעבד הרי עדיין קושית הגמ' במקומה עומדת דמנלן ועל כרחך לומר דכיון דשמעון הפקולי הסדיר הברכות על הסדר ע"כ ממילא ידעינן דאינו יוצא למפרע אפי' דיעבד דכל דבר שיש לו סדר אזי פשוט לי' לגמרא דהסדר מעכב בו וע"כ הך ברייתא דמייתא דשמעון הפקולי הסדיר הברכות על הסדר שפיר הוא תירוץ גמור על הקושי' דתפלה מנא לן ודו"ק כי זו לכאורה ראי' ברורה בס"ד

ומעתה לפמ"ש באות הקדום בשם הפנ"י אליבא דרש"י דלר' אסי הא דשמעון הפקולי הסדיר וכו' אינו לעיכובא וברייתא דתני' דבתפלה נמי לא יצא למפרע קאי רק אג' ראשונות וג' אחרונות ע"ש והכרחתי מזה באות ההוא דלר' אסי שינוי הסדר אינו מעכב א"כ מצינו למדין דר' אסי פליג בזה אסתמא דגמ' (ע' תוס' חולין ד"ב ע"ב דסתמא דגמ' הוא ר' אשי) דסתמא דגמ' דמגילה הנ"ל הרי בהכרח חולקת אר' אסי הנ"ל דהרי הגמ' אומרת דהברייתא דתניא דלא יצא למפרע בתפלה למדה את הדין הזה מהא דשמעון הפקולי וכו' וא"כ כיון דאין בהך דשמעון הפקולי שום רמז של חילוק בין ראשונות ואחרונות לאמצעיות שהרי על כל הי"ח ברכות בשוה אמר דשמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות על הסדר וכו' א"כ על כרחך הגמ' חולקת אר' אסי ומדמייתי הגמ' הך דשמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות על הסדר לתשובת הקושי' דמנ"ל לברייתא דלא יצא למפרע בתפלה מוכח להדיא דס"ל בפשיטות דשינוי הסדר מעכב וכנ"ל וז"פ ובאתי רק להעיר

ד) ברמב"ם פ"ב מה' ק"ש הי"א כ' הקורא למפרע לא יצא בד"א בסדר הפסוקים אבל אם הקדים פרשה לפרשה אעפ"י שאינו רשאי אומר אני שיצא לפי שאינה סמוכה לה בתורה עכ"ל. ובתר"י פ"ב דברכות כתבו דס"ל להרמב"ם ז"ל דהא דתנן ריש פ"ב דברכות דשמע קודם לוהא"ש והא"ש קודם לויאמר היינו רק לכתחלה אבל לא לעיכובא ע"ש. וא"כ מוכח מזה דס"ל להרמב"ם ז"ל דשינוי הסדר אינו מעכב דהא ק"ש דאורייתא הוא רק פסוק ראשון לבד ואלו הג' פרשיות הרי הם רק חיוב דרבנן וא"כ כיון שחייבו חכמים לקרוא ג' פרשיות ונתנו ג"כ סדר אל הקריאה דשמע קודם לוהא"ש וכו' א"כ מנ"ל להרמב"ם ז"ל דאין שינוי הסדר הזה שנתנו חכמים במצוה שלהם מעכב בקיום המצוה ועל כרחך דס"ל מסברא כן וכמובן וא"כ כיון דכל דת"ר כעין דאורייתא תקון א"כ ה"ה דשינוי סדר דאורייתא במצוה דאורייתא ג"כ אינו מעכב

ואולם לכאורה יש לדקדק ג"כ איפכא שהרי הרמב"ם ז"ל נתן טעם לדבריו לפי שאינה סמוכה בתורה ומוכח דאלו הי' סמוכות בתורה שפיר הי' הסדר מעכב אמנם הרי צריך להבין באמת גוף הטעם הנ"ל דלפי שאינה סמוכה בתורה ובש"ס מנחות דל"ב ע"א נמצא טעם זה דלפי שאינן סמוכות בתורה לענין אחר ואין לו שייכות לכאן עש"ה ותבין. והנה י"ל כונת הרמב"ם בפשיטות דאלו הי' סמוכות בתורה וכתובות שם כסדר הזה שאנו קורין שמע והא"ש ויאמר אזי ממילא הית' קדימת פרשה לפרשה ג"כ נקראת קריאה למפרע כיון שהוא למפרע מסדר הכתובים והי' אפוא קדימת פרשה לפרשה ג"כ נכלל במאמר המשנה פ"ב דברכות דהקורא למפרע לא יצא ונמצא שאפי' בדיעבד לא הי' יוצא משא"כ עכשיו שאינן סמוכות בתורה לכן אין קדימת פרשה לפרשה נקראת כלל קריאה למפרע כיון שבתורה אין לפרשיות האלה קשר כלל והם כל אחת בפני עצמה ונהי שתיקנו חכמים דשמע קודם לוהא"ש וכו' עכ"ז אם אינו עושה כן מיקרי רק שינוי הסדר אבל לא קריאה למפרע דקריאה למפרע היא רק בקריאה הפוכה ממה שהוא כתוב בתורה וע"כ אין קדימת פרשה לפרשה נכלל כלל במאמר המשנה הקורא למפרע לא יצא ומאלינו אין לנו לומר שלא יצא דנהי דמצינו ריש פ"ב דברכות דשמע קודם לוהא"ש וכו' עכ"ז זה הרי הוא רק שינוי הסדר ושינוי הסדר ס"ל להרמב"ם ז"ל מסברא דאינו מעכב וכנ"ל

ועי"ל בכונת טעם הרמב"ם ז"ל דהא דהקורא למפרע לא יצא ילפינן ריש פ"ב דברכות ובמגילה י"ז ב' מדכתי' והיו הדברים האלה דדרשינן והיו בהויתן יהיו וכבר כתבתי באות הקדום דזה הלימוד הוא לעיכובא דהוי' הוא עיכובא וע"כ אלו הי' הפרשיות סמוכות בתורה נמצא שהי' אז הוי' בתורה גם לסדר הפרשיות וא"כ הי' מוסב הדרש דבהוייתן יהיו גם על סדר הפרשיות ושפיר הי' גם סדר הפרשיות מעכב כיון דהוי' הוא עיכובא משא"כ עכשיו שאינם סמוכות בתורה נמצא דקדימת פרשה לפרשה איננו נגד הוייתן כיון שאין להם קשר כלל בתורה וכל אחת היא בפני עצמה ואי דתיקנו חכמים דשמע קודם לוהא"ש וכו' עכ"ז שינוי הסדר בעלמא ס"ל להרמב"ם ז"ל דאינו מעכב כ"ז שאין גילוי בפירוש לעיכובא וכנ"ל. וא"ל דהא ק"ש דאורייתא הוא רק פסוק ראשון לבד וא"כ אפי' הי' הפרשיות סמוכות בתורה ג"כ הא לא קאי ההוי' כ"א אפסוק ראשון דז"א חדא דחכמים תיקנו ג' פרשיות דדבריהם כעין פסוק ראשון דדאורייתא וע"כ כמו שבפסוק ראשון הוי' מעכבת מה"ת כן בג' הפרשיות דדבריהם ההוי' מעכבת מדבריהם שאם