לקח טוב נב

עצמה שפיר עשאה כמצותה וכנ"ל משא"כ בעלמא היכא דנתנה תורה סדר במצוה סתם הרי שפיר יוכל להיות דשינוי הסדר הוא חסרון בגוף המצוה ונחשב שלא עשה המצוה כמצותה ודו"ק היטב

הנה נא הארכנו מעט בהבנת טעמא דהך כללא דכיילי לן התוס' מנחות הנ"ל דשינוי הסדר אינו מעכב ועתה נבוא להעיר בגוף הכלל הזה מאיזהו מקומן בס"ד ואלה המה

א) מש"ס ברכות די"ב ע"א דדייק שם ממשנה דתמיד דאנשי משמר היו אומרים ברכת אהבה רבה תחלה ואח"כ ברכת יוצר אור וקאמר שם בש"ס ברכות זאת אומרת סדר ברכות אין מעכבות ע"ש ומוכח מזה דלולי הדיוק ממשנה דתמיד הנ"ל הי' לנו לומר דסדר ברכות מעכב וא"כ כיון דכל דתיקון רבנן כעין דאוריתא תקון א"כ מוכח דגם בדאוריתא נמי שינוי הסדר מעכב וע"כ גם בברכות דרבנן כיון שתיקנו לומר ברכת יוצר אור ואח"כ ברכת אהבה רבה אזי יש לנו לומר מעצמנו דאם שינה הסדר לא יצא ידי חיוב הברכות וא"ל דאדרבה דוק מינה לאידך גיסא דכיון דבאמת אין הסדר ברכות מעכב וכנלמד ממשנה דתמיד הנ"ל א"כ אדרבה מוכח מכאן דשינוי הסדר אינו מעכב גם בדאוריתא כיון דכל דת"ר כעין דאוריתא תקון דז"א דאין זה ראי' כלל שהרי יכול להיות שמיד בשעה שתיקנו הברכות התנו כן בפירוש שלא יעכב הסדר ואין מזה ראי' על סדר הנאמר סתם שאיננו מעכב ורק להיפוך שפיר יש ראי' דגם סדר הנאמר סתם מעכב מדאצטריך לדייק ולומר זאת אומרת סדר ברכות אין מעכבות ומוכח דלולי הזאת אומרת אזי היינו אומרים מסברא דהסדר מעכב ואף שלא קיבלו שהתנו אנשי כה"ג מתקני הברכות בפירוש שיעכב הסדר (שהרי לפי האמת אינו מעכב) וא"כ מה שהייתי אומר לולי הדיוק מן המשנה דסדר ברכות מעכב הרי רק מסברא הייתי אומר כן דכיון דתיקנו אנשי כה"ג סדר ברכות אזי מסברא הסדר מעכב וא"כ כיון דכל דת"ר כעין דאוריתא תקון שפיר יש לדקדק דכמו דסדר סתמי דדרבנן מעכב בדבריהם ה"נ סדר סתמי דאוריתא מעכב גם בדאוריתא ודו"ק היטיב

ב) מש"ס ברכות דל"ד ע"א א"ר הונא טעה בג' ראשונות חוזר לראש באמצעיות חוזר לאתה חונן באחרונות חוזר לעבודה ור' אסי אמר אמצעיות אין להם סדר (ופירש"י אם דילג ברכה אחת ואח"כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה) תנן (במתני') להיכן הוא חוזר לתחלת ברכה שטעה זה (ש"ץ שטעה ודילג ברכה אחת וירד אחר תחתיו חוזר האחר לתחלת הברכה שדילג הש"ץ) תיובתא דר' אסי לימא תיהוי נמי תיובתא דר' הונא (כן הוא גירסת רש"י שם עש"ה) אמר לך ר' הונא אמצעיות כלהו חדא ברכתא נינהו (והאי חוזר לתחלת ברכה היינו לאתה חונן) עכ"ל הגמ'. ובתוס' שם הקשו על רש"י הנ"ל דפי' דלר' אסי כשנזכר ברכה שדילג אומרה אף שלא במקומה מהא דתניא במגילה די"ז ע"א אמתני' דהקורא את המגילה למפרע לא יצא ותנא עלה התם וכן בהלל וכן בק"ש וכן בתפלה. ועוד שם במגילה די"ז ע"ב אייתי ברייתא דשמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות על הסדר לפני ר"ג ביבנה ועוד תניא התם ק"כ זקנים ובהם כמה נביאים התקינו י"ח ברכות על הסדר ובספר פנ"י לברכות שם תי' דס"ל לר' אסי דהך על הסדר דברייתות הנ"ל היינו לכתחלה אבל לא לעיכובא וזהו שאמר ר' אסי אמצעיות אין להם סדר היינו דלעיכובא אין להם סדר וברייתא דתני' בה וכן לתפלה דלמפרע אפי' בדיעבד לא יצא קאי אברכות ראשונות ואחרונות אבל באמצעיות יצא שפיר אפי' שינה הסדר עש"ה. והנה זה ודאי אין לנו לומר דר' הונא ור' אסי נחלקו פה בקבלה דר' הונא קיבל דכך הית' התקנה מתחלה בפירוש שאם יטעה באמצעיות יחזור לאתה חונן ור' אסי קיבל להיפוך דהית' התקנה שאם יטעה באמצעיות יאמר במקום שנזכר דהרמב"ם בהקדמת פי' המשניות כ' דאין שום פלוגתא בגמ' בקבלה כלל ע"ש וגם זולת דברי הרמב"ם הנ"ל אין לנו לפרש שמפלוגתא היא בקבלה כל זמן שאין אנו מוצאין כן בפירוש וכדמוכח בש"ס כתובות דנ"ז ע"א וע"ש ברש"י ד"ה הא קמ"ל וא"כ גם כאן יש לנו לומר דלא הית' קבלה בידם בזה ורק בסברא בעלמא הוא דפליגי ואם כן מדס"ל לר' אסי דאמצעיות אין להם סדר ואם דילג ברכה אומרה אף שלא במקומה ואע"ג דתניא בברייתא דמגילה הנ"ל די"ח ברכות נתקנו על הסדר א"כ על כרחך דס"ל דסדר סתמי אינו מעכב וכמובן וא"כ כיון דכל דת"ר כעין דאורייתא תקון א"כ יש ראי' מזה דגם בדאורייתא אין שינוי הסדר מעכב דהא ר' הונא נמי דפליג על ר' אסי הרי אין המחלוקת שלו מטעמא דס"ל דשינוי הסדר מעכב דא"כ הי' ראוי שיסבור רק דאם דילג ברכה אחת יחזור לאותה ברכה שדילג ויאמר משם ולהלן על הסדר ומדאמר דחוזר לאתה חונן על כרחך אין סברתו מפאת עיכוב שינוי הסדר ורק משום דס"ל מסברא דהנך כלהו חדא ברכתא נינהו וכדמסיק בגמ' אליבי' וע"כ שפיר הטועה חוזר לראש דלא שייך לומר בזה דאין הסדר מעכב דזה שייך רק בשני דברים שונים שניתן בם סדר דאז שייך לומר דכל דבר בפ"ע מועיל בכל זמן שנעשה ושאין הדברים מעכבין זו את זו בסדרם משא"כ כאן דאמצעיות כלהו חדא ברכתא נינהו א"כ הא ה"ל כטועה באמצע ברכה וכמקדים לומר חצי ברכה האחרון לחצי הראשון דחשוב כאומר ברכה אחרת לגמרי ולא ברכה שתיקנו חכמים ושפיר חוזר לראש ואין לו ענין כלל להא דשינוי הסדר אינו מעכב. ור' אסי ס"ל מסברא דרק ראשונות חדא ברכתא נינהו וכן אחרונות אבל האמצעיות אינם נחשבות ברכה אחת רק ברכות שונות אלא שנתקן להם סדר וע"כ שוב שינוי הסדר הרי אינו מעכב ושפיר ס"ל דאומר הברכה במקום שנזכר ואע"ג דלכתחלה עכ"פ יש להם סדר עכ"ז אם דילג ברכה אחת וכבר אמר ברכות אחרי' וא"כ הרי אותם הברכות מועילים כיון דאין הסדר מעכב ויוצא בדיעבד אפי' בשינוי הסדר וא"כ הרי כבר יצא ידי אותם הברכות וא"א לו לחזור אותם הברכות עוד שהרי יהיו ברכות לבטלה ואם כן הרי ההכרח שיאמר את הברכה שדילג במקום שנזכר

ג) יש לדקדק גם מש"ס מגילה י"ז א' הנ"ל דשינוי הסדר אינו מעכב דאהא דתנן התם דבמגילה והלל וק"ש הקורא למפרע לא יצא פריך התם מנא לן ומשני דכתי' והימים האלה נזכרים ונעשים מה עשי' למפרע לא אף זכירה למפרע לא וכן בכולהו מייתי התם קראי ע"ש. ומבואר בזה דלולי המקרא הייתי אומר דהקורא למפרע יצא ואם כן מוכח דשינוי הסדר אינו מעכב. ואולם י"ל דקושית הגמ' מנא לן איננו על הדיעבד לבד דמנ"ל דאם שינה הסדר אפי' בדיעבד אינו יוצא ורק הקושי' היא על עיקר הסדר דמנ"ל דיש במגילה והלל וק"ש סדר כלל אפילו לכתחלה דאע"ג דכתיבי הפרשיות זו אחר זו זהו לפי שא"א בענין אחר דכיון שהם פרשיות פרשיות אם כן בכתיבה ההכרח איפוא שיוכתבו זו אחר זו ואין כונת הכתוב כלל לחייב הקריאה דוקא בסדר שנכתבו וע"ז מייתי הנך קראי דמוכחי דיש להם סדר וממילא מובן דסדרן הוא כמו שהם