לקח טוב מח

ואולם אחרי העיון זה אינו ואדרבה משם ראי' דשינוי הסדר חשוב שפיר כמצותן וזה דהרי באותה משנה שם איתא עוד לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו ולא מן התלוש על המחובר וכו' וא"כ קשה דמדוע לא נימא דהקדמת מע"ש לראשון הוא ג"כ בכלל קרא דלא עברתי ממצותיך ומדוע הוציאו ההקדמה מן הכלל לדורשה דייקא מקרא דככל מצותך אשר צויתני ועל כרחך לומר דשינוי הסדר חשוב שפיר כמצותן וע"כ בקרא דלא עברתי ממצותיך שפיר אין שינוי הסדר בכלל דזה ג"כ חשוב כמצותו וע"כ פירשו קרא דלא עברתי ממצותיך רק אדברים עצמיים אשר נצטוו בגוף הפרשת המעשר שתהי' ההפרשה במינו ובתלוש וכו' ולא על הסדר אשר נצטוה בהפרשה וכן קרא דככל מצותך אשר צויתני אלו הי' נאמר כמצותך אשר צויתני אזי ג"כ לא הי' שינוי הסדר בכלל כיון דשינוי הסדר חשוב שפיר כמצותן והדיוק הוא רק מדכתי' ככל מצותך וגו' ע"כ תיבת ככל אתי לרבות שעשה ככל מה שנצטוה בלי שום שינוי כלל וכלל וגם שינוי הסדר בכלל שגם את הסדר לא שינה ודו"ק. ויובן בזה הא דדרשו הך קרא דככל מצותך אשר צויתני דייקא אשלא הקדים מעשר שני לראשון ולא על שום דין אחר משארי הדינים שהטילה תורה בהפרשת המעשר והרי דיני ההפרשה הם רבים וקרא סתמא כתי' ככל מצותך אשר צויתני וא"כ מדוע דרשוהו דוקא אהא דשלא הקדים מעשר שני לראשון ואין שום רמז לכאורה אל זה הדין דוקא במקרא יותר מלאחד משאר דיני ההפרשה ואולם להנ"ל ניחא דהמקרא עצמו שפיר מורה ע"ז מדכתי' באמת ככל מצותך אשר צויתני וא"כ הרי תיבת ככל מיותרת דהי' די שיכתוב כמצותך אשר צויתני ועל כרחך דקאי קרא אדבר אשר אלו הי' נכתב כמצותך אשר צויתני לא הי' הכתוב מתפרש על הדבר ההוא וא"כ כיון שכל הדינים אשר נאמרו בההפרשה הרי הם דינים עצמיים וכולם שפיר הם בכלל כמצותך אשר צויתני וא"כ על כרחך דקאי קרא אהקדמת מע"ש לראשון דדבר זה איננו בכלל כמצותך אשר צויתני כיון דשינוי הסדר הרי חשוב כמצותן וע"כ הוצרך הכתוב לכתוב ככל מצותך וגו' כדי שיורה על שינוי הסדר מפאת הריבוי דתיבת ככל וכנ"ל וא"כ המקרא עצמו שפיר מורה ע"ז דקאי אהקדמת מע"ש לראשון ומובנת דרשתם ז"ל לנכון בעזה"י

והנה לכאורה יש לדחות זה ולומר דאפי' נאמר דשינוי הסדר חשוב כמצותן עכ"ז זה שייך רק במקום שלא בא מצוה בפ"ע לשמור הסדר ורק שסדר המצוה לבד נכתב בכתוב וכגון בציצית דכתי' תחלה הכנף מין כנף וכתי' תכלת בתר הכי להורות על סדר העשי' שיוקדם הלבן לתכלת וכמו שדרשו במנחות שם ע"כ שפיר שינוי הסדר חשוב שקיים מצות ציצית וחיסר רק את הסדר הנאמר בהמצוה משא"כ בהקדמת מע"ש לראשון דגוף הסדר נלמד מהא דביכורים נקראו ביכורים וזה מורה שהם ביכורים וקודמין לכל ואח"כ היא תרומה שנקראת ראשית ואח"כ הוא מעשר ראשון שיש בו ראשית וכו' וכמבואר במשניות תרומות וע"ז בא קרא דמלאתך ודמעך לא תאחר למצוה בפ"ע לשמור את הסדר הזה ולבל לשנותו וא"כ בכה"ג אם שינה את הסדר הרי ביטל שפיר גוף מצוה שהיא מצות ל"ת דמלאתך ודמעך לא תאחר ולא שייך כאן לומר שבשינוי הסדר עשה כמו שנצטוה וחיסר רק חסרון מבחוץ שהרי ביטל גופה של מצוה דמלאתך וגו' שציותה לשמור הסדר

ואמנם אחרי העיון דברינו נכונים דנהי דמלאתך ודמעך לא תאחר הוא גוף מצוה על שמירת הסדר עכ"ז הרי היא מצוה בפ"ע ואין המצוה הזאת מצות המעשר כלל רק שבאה מצוה אחרת בפני עצמה לשמור את הסדר הכתוב במצות ביכורים ותרומה ומעשרות וע"כ רק אם הפריש מע"ש ממין על שאינו מינו או מן התלוש על המחובר וכו' אז הוא דנחשב שלא קיים מצות הפרשת המעשר כמצותה כיון שדינים אלו הם דינים עצמיים בהפרשת המעשר משא"כ אם הקדים מע"ש לראשון אז מצות הפרשת המעשר נחשב שפיר שעשה כמצותו ורק מצות מלאתך ודמעך הוא שלא קיים אבל מצות המעשר הרי שפיר היא כמצותה וכמובן. ואולם לפי"ז הנה נולד לנו עוד מובן שני במשנה דמע"ש הנ"ל וזה דקרא דלא עברתי ממצותיך מיסתבר להו לחכמים דקאי אגוף מצות ההפרשות ולא על מצות מלאתך ודמעך וגו' שהיא מצוה מבחוץ לא מצות ההפרשה העצמית וכן אלו נאמר כמצותך אשר צויתני אזי ג"כ הי' מוסב רק על גוף מצות ההפרשה ולא על מצוה מבחוץ ורק עתה שנכתב ככל מצותך אזי הכונה שקיים כל מה שנצטוה בלי חסרון אף מצוה אחת מאשר נצטוה ואף המצות שאינם גוף מצות ההפרשה ורק הם מצות מבחוץ השייכות אל ההפרשה ג"כ קיים וע"כ שפיר קאי אשינוי הסדר שבזה הוא מבטל מצוה דמלאתך ודמעך וגו' אשר היא מצוה מבחוץ השייכה אל ההפרשה אבל גוף מצות המעשר איננו מבטל בזה דלגבי מצות המעשר הרי שינוי סדרו חשוב שפיר כמצותן וכנ"ל

והנה אחרי אמרי כל אלה מצאתי בגור ארי' עה"ת דברים כ"ו ד"ה לא הפרשתי ממין על שאינו מינו שכ' וז"ל ומה שמפרש ככל מצותך שלא שינה הסדר ולא עברתי ממצותיך שלא הפרשתי ממין על שא"מ כי מה שצריך להקדים ביכורים שייך בזה ככל מצותך לפי שהקדמת ביכורים לתרומה ותרומה למעשר היא שלימות המצוה לפי שהמצוה בפני עצמה היא הפרשה והקדמה הוא ענין בפ"ע ולפיכך שייך בזה ככל מצותך כלומר שעשיתי ככל המצוה לגמרי בתכלית אבל ממין על שא"מ ומן החדש על הישן זהו גוף המצוה ושייך בזה לא עברתי ממצותיך עכ"ל ותלי"ת שכיונתי לדעתו ז"ל הרמה והנשאה כי דבריו הם ממש כפירושנו הראשון אשר פירשנו במשנה דמע"ש הנ"ל. ואחרי אשר ההצעה הזאת דשינוי הסדר חשוב כמצותו מבוארת בדברי האילן הגדול הזה ז"ל שהרי דייק לכתוב דרק מתיבת ככל הוא דנלמד גם שינוי הסדר ומוכח להדיא דאלו הי' כתוב עשיתי כמצותך אשר צויתני אזי לא הי' שינוי הסדר בכלל והיינו בהכרח משום דשינוי הסדר חשוב כמצותו א"כ איפוא נכון הטעם אשר כתבתי בדברי התוס' מנחות הנ"ל דכתבו דסדר אינו מעכב וזה דהא דבדאורייתא אין לחלק בין לכתחלה לדיעבד נראה דנלמד רק מדכתי' אלה המצות והוי תיבת אלה מיעוט שבכל מצות ומשפטי התורה צריך שיעשה כמו שנצטוה בכתוב עשייתו וכדרש הירושלמי הנ"ל אם עשיתן כמצותן וכו' ולפי דרכנו קאי גם על משפטי התורה ודיני' וכנ"ל ולא מצות מעשיות בלבד רק שבכל משפטי התורה הוי תיבת אלה מיעוט שאם לא נעשה הדבר כפי מה שנצטוה עשייתו בכתוב וכגון נט אם נכתב במחובר וכדומה אזי אין ההוא מועיל כלום ואיננו הגט שאמרה תורה רק נייר בעלמא וא"כ כיון דשינוי הסדר חשוב כמצותו ואין נמעטו איפוא מקרא דאלה המצות ע"כ שפיר שינוי הסדר אינו מעכב וכנ"ל והוא טעם נכון מאוד בעזה"י

ואולם עדיין יש לעיין בדברי התוס' מנחות הנ"ל דנהי דשינוי הסדר אינו מעכב מפאת הכלל דבדאורייתא אין לחלק וכו' עכ"ז הרי ראוי שיעכב מטעמא דכ"מ דא"ר ל"ת אעל"מ וא"ל דגם כללא דכ"מ