לקח טוב קמט

ב' סעודות לשבעה והשלישית תובטל לגמרי ע"ש ומוכח דקיום מועט מצות כתקנן עדיף מהרבה שלא כתקנן ויש לדחות דשם טעמא אחרינא אית בי' משום דסעודה שלישית מקלינן בה טפי מבב' הסעודות הראשונות ע"ש בש"ע סעיף ה' ואדרבה מדנקט הס"ח דין זה באם יש לו ב' לשבעה וג' שלא לשבעה ולא נקט לי' היכא דיש לו רק מזון סעודה אחת לשבעה ואם יחלקה לב' יהי' לו שתיהם שלא לשבעה דמוטב שיאכל האחת לשבעה והשני' תובטל לגמרי א"כ מוכח להיפוך דבעלמא עדיף קיום ב' שלא כתקנן מאחת כתקנה ודין דס"ח הנ"ל הוא רק מפאת קולא דסעודה ג' וכנ"ל ויש לדחות גם זה ובאתי רק להעיר: כלל טז ריבוי הזמן אי מכריע האיכות

בכלל הקדום ביארנו אי ריבוי הכמות מכריע את האיכות ופה אבאר בעזה"י אי ריבוי הזמן מכריע את האיכות היינו אם יש איסור חמור ויש איסור אחר קל ממנו אלא דיש לו מעלה על החמור בענין הזמן שהאיסור החמור אין שוהה כל כך זמן כמו האיסור הקל הי מינייהו חשוב חמור טפי. והנה הך דמנחות (מ"ט א') וזבחים (צ' ב') דבעי תדיר ומקודש הי מינייהו עדיף לכאורה הוא הספק שלנו דמקודש יש לו מעלה איכותית עצמותית ותדיר יש לו מעלת ריבוי הזמן שנוהג בזמנים מרובים יותר מן המקודש שאינו תדיר כמוהו ואם כי בכלל הקדום הבאתי הך איבעי' לענין ריבוי הכמות אי מכריע את האיכות עש"ה עכ"ז גם כדברינו פה י"ל דלא חשוב שם ריבוי הכמות כ"א ריבוי הזמן ובכלל הקדום בעצמו נסתפקנו בזה והנה מלבד הך איבעי' יש לי להעיר עוד בענין זה אי ריבוי הזמן מכריע וכו' מאיזהו מקומן בעזה"י והם

א) מש"ס נזיר מ"ז א' במשנה דפליגי ר' אליעזר וחכמים בכ"ג ונזיר שפגעו במת מצוה דר"א ס"ל דיטמא כ"ג ואל יטמא נזיר לפי שהנזיר מביא קרבן על טומאתו וזה מעלה איכותית עצמותית וחכמים ס"ל דיטמא נזיר ואל יטמא כ"ג לפי שכ"ג קדושתו קדושת עולם וזה מעלת ריבוי הזמן עש"ה. הרי דפליגי ר"א ורבנן בזה אי ריבוי הזמן עדיף או מעלה עצמותית עדיפא

ב) בש"ס שבועות ט"ז ב' תניא ר"א אומר אם נאמר משכן (לענין איסור כניסת טמאים) למה נאמר מקדש ואם נאמר מקדש למה נאמר משכן אילו נאמר משכן ולא נאמר מקדש הייתי אומר על משכן יהא חייב שהרי משוח בשמן המשחה ועל מקדש יהא חייב ואם נאמר מקדש ולא נאמר משכן הייתי אומר על מקדש יהא חייב שהרי קדושתו קדושת עולם ועל משכן לא יהא חייב לכך נאמר משכן לכך נאמר מקדש עכ"ל הגמ'. ומבואר דמשכן יש לו מעלה איכותית עצמותית דקדושתו עצומה טפי מפאת היותו משוח בשמן המשחה ואילו המקדש אין לו מעלה עצמותית הזאת ורק יש לו מעלת ריבוי הזמן דקדושתו קדושת עולם וה"ז דומה לכ"ג ונזיר דיש לנזיר מעלה עצמותית במה שמביא קרבן על טומאתו וזהו דומי' דמשכן והכ"ג יש לו מעלת קדושת עולם דומי' דמקדש וא"כ תיקשי קצת בין לר"א ובין לרבנן דנזיר הנ"ל דל"ל תרי קראי דשבועות הנ"ל למשכן ולמקדש ניכתוב חד מינייהו מר כדאית לי' ומר כדאית לי' ונילף אידך מיניה וכמובן. וביותר יוקשה לפי הספרים דגרסי שם בשבועות רבי אליעזר ולא ר' אלעזר ע"ש בתוד"ה קדושתו דא"כ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר וצ"ל דאע"ג דס"ל לר"א לפי האמת דמעלה העצמותית עדיפא מקדושת עולם עכ"ז מודה דאפשר לטעות ולסבור ההיפוך ג"כ דקדושת עולם עדיף וע"כ שפיר צריך קרא להכי ואדרבה לפי גירסא זאת דגרסי' בשבועות שם ר' אליעזר יתיישב בזה הא דבש"ס מועד קטן ד"ט ע"א איתא אהא דעשו ישראל חינוך בית ראשון ביוה"כ וז"ל הגמ' מאי דרוש (מה דרשו להתיר איסור יוה"כ בשביל החינוך) אמרו ק"ו ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה (החינוך שלו דקרבנות הנשיאים היחידים דחה שבת) מקדש דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויוה"כ דענוש כרת לא כ"ש וכו' עכ"ל הגמ'. וצ"ע דהא יש סברא לומר להיפוך ג"כ דמה למשכן שכן משוח בשמן המשחה תאמר במקדש וכו' וכסוגי' דשבועות הנ"ל דחשיב זה לעדיפות דמשכן על מקדש ואם די"ל דנהי דיש למשכן עדיפות חד דמשוח וכו' עכ"ז הרי הנך מעלות דמקדש נפישין ושפיר עבדי' ק"ו ממשכן אמקדש עכ"ז יוקשה דכל כי האי גוונא ה"ל להש"ס לפרושי וכדרך הגמ' בכל מקום דפריך בכה"ג אדרבה פלוני חמור ומשני הנך נפישין [עי' יבמות ד"ע ע"ב וכהנה רבות בש"ס] ואולם לפי הגירסא הנ"ל דגרסי' בשבועות שם ר' אליעזר ניחא דרק ר"א לטעמי' דס"ל בנזיר שם דנזיר עדיף מכ"ג מפאת המעלה העצמותית דמביא קרבן על טומאתו אע"ג דהכ"ג קדושתו קדושת עולם על כן שפיר אמר ג"כ בהך דשבועות דיש סברא דמשכן עדיף ממקדש מפאת המעלה העצמותית דמשוח וכו' אע"ג דמקדש קדושתו קדושת עולם משא"כ לדידן דקיי"ל כרבנן דר"א בנזיר שם וא"כ סבירא לן לפי האמת דקדושת עולם עדיף ממעלה עצמותית וע"כ שפיר לפי האמת מעלת קדושת עולם דמקדש עדיף ממעלת משוח וכו' דמשכן וע"כ שפיר אמרי' בהך דחגיגה לפי ההלכה דמקדש עדיף ממשכן מפאת הקדושת עולם ואע"ג דהמשכן משוח וכו' ושפיר לא הוצרך הש"ס לפרש הא דהנך נפישין כיון שאין צורך בזה רק לר"א לחוד ולא לפי ההלכה דקיי"ל כרבנן דר"א ודו"ק ובאתי רק להעיר

ג) בכתובות ל"ד ב' אמר רבה גנב וטבח בשבת פטור כו' ואמר רבה כו' גנב וטבח במחתרת פטור כו' וצריכא דאי אשמעי' שבת דאיסורו איסור עולם אבל מחתרת דאיסור שעה אימא לא ואי אשמעי' מחתרת דמחתרתו זו התראתו אבל שבת דבעי התראה אימא לא קמ"ל עכ"ל הגמ'. והנה הך דאיסור עולם דומה להך דקדושת עולם דכ"ג ומקדש והא דמחתרת א"צ התראה הוא חומר עצמותי דמחתרת על שבת כמעלת נזיר על כ"ג ומשכן על מקדש וכמובן וא"כ מבואר גם בזה דיש להסתפק באלו ב' המעלות הי מינייהו עדיפא טפי ושמשום כן הוצרך רבה לאשמעי' תרוייהו

ד) עי' ברכות (די"א ע"ב) פלוגתא לענין ברכת אהבה רבה אי אהבת עולם עדיף או אהבה רבה עש"ה וה"ז דומה ג"כ להך דנזיר ושבועות וכתובות הנ"ל דמספקינן אי דבר עולמי עדיף מדבר זמני הגדול באיכות בזמן מציאותו וכנ"ל

ה) ביבמות ע"ה א' מייתי תרי קראי למחוסר כפורים דזב ודיולדת שאסורין בקדשים וז"ל הגמ' וצריכי דאי כ' רחמנא יולדת משום דמרובה טומאתה (שמונים יום) אבל זב אימא לא ואי כ' רחמנא בזב דלא הותר מכללו אבל יולדת (דהותרה מכללה שרואה דם וטהורה לבעלה) אימא לא צריכא עכ"ל הגמ'. הנה גם בזה מבואר דיש להסתפק באלו ב' המעלות היינו מעלת ריבוי הזמן כהך דיולדת שטומאתה שוהה פ' יום