לקח טוב קלא

ג"פ בכל יום וזמני' הוא דהוי דרבנן אבל גוף מצות תפלה שיתפלל אדם להשי"ת בכל יום הוי מה"ת עש"ה. והנה בפ"א דפאה משנה א' מבואר שם בר"ש ובשנות אלי' דכל מצוות שבתורה שלא נתנה בם התורה שיעור יוצאין גם ברגע אחת וכל מה שמוסיף יש בהוספתו מצוה וכגון מצות תלמוד תורה דלא נתנה בה תורה שיעור אזי בלומד דבר אחד ביום נמי מקיים מצות ת"ת וכל מה שמוסיף ללמוד יש בהוספתו מצוה ומקיים מצוה זאת בכל רגע ורגע עש"ה. ולפי"ז בתפלה דג"כ לא נתנה בה התורה שיעור א"כ ג"כ כן הוא דאם התפלל השיעור הפחות נמי יצא וכל מה שמוסיף לעבוד הלב עבודת הלב זו תפלה יש בהוספתו מצוה ומקיים מצות תפלה בכל רגע ורגע ולפי"ז הדבר פשוט דכשבאו חכמים להוסיף על דברי תורה ולחייב להתפלל בכל יום ג"פ דמה"ת בהתפלל פעם אחת נמי יצא וכנ"ל א"כ פשוט דחכמים באו אך להוסיף על ד"ת אבל לא לגרע וא"כ גם אחרי תקנת חכמים יכול אדם להתפלל כל היום ומקיים מצות תפלה בכל רגע כמו שהוא הדין מה"ת וכנ"ל. וזהו סברת ר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו אבל שמואל י"ל דס"ל כדעת הרמב"ן ז"ל הנ"ל דכל עיקר מצות תפלה הוי רק מדבריהם וא"כ כיון שחכמים צוו רק ג"פ ביום ע"כ המתפלל יותר שפיר עובר על בל תוסיף ודו"ק היטב כי הסברא נכונה היא בעזה"י

ויובנו בזה דברי הירושלמי ברכות פ"א ה"ב דא"ר יוחנן כגון אנו מפסיקין מת"ת לתפלה ר' יוחנן כדעתי' דא"ר יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו עכ"ל הירושלמי. ופי' החרדים שם דר"י לטעמי' אזיל דאמר ולואי שיתפלל וכו' אלמא שהי' לו חיבה רבה בתפלה וכו' עכ"ל. וצ"ע דבש"ס דידן שבת (י"א א') מבואר דבתודתו אומנתו מפסיק לק"ש דאורייתא ולא לתפלה דרבנן ורשב"י ס"ל בירושלמי שם דאפילו לק"ש דאורייתא אין מפסיקין וא"כ קשה דאיך הפסיק ר"י אפי' לתפלה דרבנן הרי הי' תורתו אומנתו וכמו שכתבו המפרשים שם בירושלמי ע"ש. ודוחק לומר דשלש מחלוקות בדבר ושיש כאן פלוגתא רחוקה כזאת דלרשב"ו אפילו לק"ש דאורייתא אין מפסיקין ולר"י אפילו לתפלה דרבנן מפסיקין ומה שפי' החרדים דחביבא לי' תפלה לר"י צ"ע דמה בכך דחביבא לי' תפלה ומה מועיל החביבות בזה אם מדינא אין ראוי לפסוק מדאורייתא לדרבנן. ואולם לפי דרכנו י"ל דזהו באמת כונת הירושלמי דקאמר ר' יוחנן כדעתי' דאמר ולואי שיתפלל וכו' והכונה דהא קשה איכא עבירת בל תוסיף ועל כרחך דס"ל לר"י דתפלה דאורייתא ועל כן ליכא בל תוסיף וכנ"ל וא"כ כיון דס"ל דתפלה דאורייתא ע"כ שפיר הפסיק מת"ת לתפלה כמו שהדין לדידן דמפסיקין לק"ש דאורייתא אף בתורתו אומנתו ודו"ק

והנה נודע דהלכתא כוותי' דר' יוחנן לגבי שמואל וא"כ לפי דברינו דר"י ושמואל פליגי בזה אי תפלה דאורייתא או דרבנן יומצא דלהלכה קיי"ל כר"י דחפלה דאורייתא ושוב גם תפלה בעשרה דינו כדאורייתא לענין מהב"ע וכמו שהקדמנו וע"כ בסוגי' דברכות (מ"ז ב') הנ"ל דמייתי הש"ס רק מדר' יהודה לבדו דאמר דמשחרר עבדו עובר בעשה ור' יהודה לבדו מסתמא ס"ל כהלכתא דתפלה דאורייתא וע"כ שפיר פריך והא מהב"ע היא אבל בגיטין שם דמייתי מדר' יהודה אמר שמואל א"כ הקושי' הוא מדברי שמואל ע"כ לדידי' לא מצי למיפרך עוד והא מהב"ע היא דלדידי' עיקר תפלה הוא רק מדרבנן ולא ,שייך מהב"ע וכנ"ל

ודע דסברת ר' יוחנן דירושלמי הנ"ל דאמר כגון אנו מפסיקין מת"ת לתפלה (ופי' החרדים הנ"ל דהיינו משום דהי' לו חיבה רבה בתפלה) הנה מצינו לו ככה לכאורה ג"כ בבבלי דסובר דתפלה עדיפא מת"ת והוא בש"ס מגילה דכ"ז ע"א דפליגי התם ר"י ור' יהושע בן לוי דר"י ס"ל דביהמ"ד מותר לעשותו ביהכ"נ וביהכ"נ אסור לעשותו ביהמ"ד וריב"ל ס"ל להיפוך ועש"ה דפליגי שם בזה בפירושא דקרא דבית גדול (מ"ב כ"ה) דר"י ס"ל דקאי אמקום שמגדלין בו תפלה דתפלה נקראת גדול וריב"ל ס"ל דקאי אמקום שמגדלין בו תורה דתורה נקראת גדול ע"ש. וי"ל דריב"ל דמגילה הנ"ל לטעמי' אזיל דבברכות (כ"ו ב') פליגי ר' יוסי בר חנינא וריב"ל דריב"ח ס"ל דתפלות אבות תיקנום וריב"ל ס"ל דתפלות כנגד תמידין תיקנום ע"ש וע"כ ריב"ל לטעמי' ס"ל ג"כ דתורה עדיפא מתפלה כיון דתפלות רק במקום תמידין תיקנום ומבואר בעירובין (ס"ג ב') דגדול ת"ת יותר מהקרבת תמידין שנאמר עתה באתי ור' יוחנן דפליג עלי' דריב"ל צ"ל דס"ל כריב"ח דתפלות אבות תיקנום וכמובן. ויובן בזה ג"כ פלוגתא דר"י ושמואל דש"ס (ברכות כ"א א') הנ"ל וזה דשמואל י"ל דס"ל דתפלות כנגד תמידין תיקנום וע"כ שפיר אסר להוסיף אפי' תפלת נדבה דאין תמידין באין נדבה וכמבואר במנחות ס"ה א' משא"כ ר"י לטעמי' דס"ל דתפלות אבות תיקנום ע"כ שפיר מתיר להתפלל נדבה כל היום ויובנו בזה ג"כ דברי הירושלמי הנ"ל וה"ק ר' יוחנן כדעתי' דאמר ולואי שיתפלל וכו' וא"כ מוכרח מזה דלית לי' דתפלות כנגד תמידין תיקנום וע"כ שפיר מצי סבר דתפלה עדיפא מת"ת (אע"ג דגדול ת"ת מהקרבת תמידין) ושפיר הפסיק מת"ת לתפלה

ויתיישב בזה ג"כ סתירת הסוגיות דגיטין וברכות הנ"ל וזה דכבר כתבתי דלכאורה קשה דמאי פריך הש"ס ברכות הנ"ל והא מהב"ע היא הא תפלה דרבנן היא ומדוע פשיטא לי' דחיישי' בי' למהב"ע הא אפילו ביו"ט ב' דרבנן דיש לה עיקר בדאורייתא ועדיפא מתפלה נמי פליגי ר"י ושמואל ריש ל"ה אי חיישי' בי' למהב"ע וצ"ל דכונת הגמ' עפ"י דברי הש"ס תענית כ"ח א' מה הפרש בין זה לזה (מדוע קרבן עצים דחי מעמד דנעילה ולא דחי מעמד דמנחה) הללו דברי תורה והללו דברי סופרים וברש"י הללו ד"ת מנחה כדאמרי' בברכות (כ"ו ב') יצחק אבינו תיקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ודנעילה מד"ס עכ"ל. ומבואר דכיון דמנחה נתקנה מיצחק שהי' מן האבות ע"כ עדיפא מנעילה דרבנן ויש לה חשיבות דאורייתא מדקרי לה הש"ס דברי תורה וא"כ שפיר יש סברא להיפוך דנהי דפליגי ר"י ושמואל ביו"ט ב' דרבנן אי חיישינן בי' למהב"ע עכ"ז בתפלות למ"ד דאבות תיקנום לכ"ע חיישינן למהב"ע וכמובן. וא"כ כיון דר"י ושמואל הלכה כר"י וכנ"ל וא"כ לפי ההלכה תפלות אבות תיקנום וע"כ הש"ס דברכות הנ"ל דמייתי מדר' יהודה לחוד ומסתמא ס"ל כהלכתא וע"כ שפיר פריך והא מהב"ע היא משא"כ בהך דגיטין דמייתי מדר' יהודה אמר שמואל ושמואל הא ס"ל דכנגד תמידין תיקנום ע"כ שפיר לא פריך כן וכמובן

ה) התוס' ריש ל"ה הקשו דל"ל קרא בפסחים (ל"ה ב') לפסול מצה של טבל מקרא ת"ל דה"ל מהב"ע ע"ש. ונראה ויתיישב ג"כ מאי דתמהו על הרמב"ם ז"ל שהביא בהלכותיו הך דינא דמצה של טבל ותמהו דבפסחים שם מוקמי' לברייתא הפוסלת מצה של טבל מקרא כר"ש דס"ל דאאחע"א בכולל ואלו אנן קיי"ל דאחע"א בכולל ומלשון הרמב"ם שם מוכח