לחם שמים על פרקי אבות ב:ד

עשה רצונו כו'. מ"ש תי"ט פעמים הקב"ה עושה רצונו ש"א באף כו'. עמ"ש בס"ד בבית אל עה"פ קרוב ה' לכל קוראיו באמת:

אל תפרוש מה"צ. שאינו רואה בנחמתן. נ"ל פשוט שהכוונה על יעודי הנביאים לעתיד. ובזה א"צ לדחקו של תי"ט. ולא כמ"ש בשם פירוש המכונה לרש"י. עמ"ש בהקדמה:

וא"ת בעצמך. והא דאמרינן שילהי פ' א"ל הממונה. כיון שיצאו רוב שנותיו ש"א ולא חטא שוב אינו חוטא. ההיא בצדיק מעיקרו. דגמירי טבא לא הוי בישא. כדאיתא פת"ה. ואמרינן נמי פא"ד. כל עמר דנקי אגב אמיה סליק. ולרבא נמי אפשר דהדר ביה. מיהו ביצאו רוב שנותיו בלא חטא בנתיים. דילמא לכ"ע שוב אינו חוטא:

שא"א לשמוע. נ"ל לפרשו על דבר שמועה וספור שנראה לכאורה כאלו הוא בלתי אפשרי רחוק וזר מלהמאמין המגיד עליו. שיהא הדבר כן באמת. ואעפי"כ אינו מן הנמנע בהחלט. כי יש דבר שיאמר ראה זה חדש. כבר היה לעולמים. אשר היה מלפנינו. זהו שאמר א"ת מיד על דבר נפלא בעיניך. דבר שא"א לשמעו הוא זה. לפי שסופו להשמע והוא על דרך וא"ת מפליג לכל דבר שיהא. עם עוצם קשיו וזרותו. אל תשלול ממנו האפשרות בהשקפה ראשונה. ותחשבהו להפלגה וגוזמא בתחלת המחשבה ולכאורה. ולא תחוש להסכמת הטבעיים ובעלי החקירה (המכזיבים כל דבר שלא ראו עיניהם בראיה ברורה). ולא עוד אלא שקצת מכחישים גם ראות עיניהם (עמ"ש בס"ד בעליית הטבע) מה שלא תכיל איפת שכלם לשער אפשרותו. עליהם אמר הכתוב. אל תתחכם יותר למה תשומם. אם לא עמדת על בטולו בדרך הבחינה ע"פ מורי התורה. כי אז אל תהי סכל ופתי. יאמין לכל דבר. זה נראה נכון. וגרסת שאפשר לשמוע היה באמת דבר שא"א לשמוע. עיין פ"א דרע"ב. ויש להטעימו עם אותה שאמרו ספ"ג דמגלה. לעולם יהא זהיר בתשובתו. שמתוך מ"ש אהרן למשה ואשליכהו באש ויצא העגל הזה. פקרו המינין. ה"ז ממש מכוון לפירושו. וקרוב גם לענין משנת אבטליון דפ"ק:

שמא לא תפנה. נראה שזה השמא קרוב לודאי. אע"פ שמצינו לפעמים שעשו כך והצליחו כרב"ז. מ"מ מילתא דלא שכיחא היא. כי מחשבה מועלת אפי' לד"ת. לכן אל תדחה השעה. ועשה בעוד שאתה מוצא: