לחם שמים על משנה נדה ה:ד

וחייבין עליה משום א"א אם קבל בה אביה קדושין. ותמהו תו' דמסיפא שמעינן לה. דקתני ואם בא עליה אחד מכל העריות.

לא ידענא מאי קושיא. בסיפא מיירי בעריות דקורבה. וקמ"ל דהן חייבין. אע"פ שהיא פטורה. אכתי מנא ידעינן דשייך בה אישות אפילו דביאה. אע"ג דיבם קנאה. לא יהא אלא קטן בגדולה. שקנה אע"פ שאין לו אישות. משו"ה אשמעינן נמי דמתקדשת בביאה. והשתא למאי אצטריך תו. וחייבין עליה משום א"א.

אלא על כרחך לא נצרכה אלא לאשמועינן נמי דמיקניא בקדושי כסף. דמביאה לא ידעינן להו. כיון דאפילו בגדולה אינן קידושין גמורים דבר תורה. כמ"ש הר"מ בהדיא. דקידושי כסף מד"ס הן וכמדומה כן עיקר. ובזה דברי רש"י מיושבים היטב.

והיא פטורה ואאשת איש דרישא נמי קאי כו' לפי שראיתי לרש"י ספ"ק דערכין אדתניא. עד שיהיו שניהם שוים דרי"א. פירש"י הנואף והנואפת יהיו בני עונשין כו'. ומוטב לפרושי מתניתין כסתמא דספרי. מלאוקמי כיחידאה. תי"ט.

ולא אוקימתא היא לגמרי. אלא פירכא בעלמא היא דפריך תלמודא. מנלן למילף משניהם. לרבות הולד. דילמא מיבעי ליה לילפותא דרי"א. דמצריך שיהו שניהן שוין. ושנינן דאפילו לרי"א אתי שפיר. משו"ה לא חייש רש"י. אי אתיא מילתיה דרי"א דלא כמתניתין. דרי"א יחידאה הוה. ובודאי לישנא דרי"א דייק כפירש"י.