לחם שמים על משנה כלים ח:י

מגע ט"מ כו' ע"ל רע"ב עד הא תניא בתוספתא הכל מצילים כו' חוץ מן האדם. וכה"ג תנן רפ"ו דאהלות. אדם וכלים נעשים אוהלים לטמא. אבל לא לטהר. וטעמא דכולא. משום דכל המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה כמ"ש שם בס"ד.

הכניס ראשו הכא לא בעי ראשו ורובו. כמו בשלהי עירובין. טעם ודעת. לנבון נקל.

היה אוכל דבלה עמ"ש פי"א דפרה מ"ג בס"ד.