לחם רב (ל"לחם משנה") לו

דאמר מעידין הוי שומא מובהק מן המובהק ולרבנן דאמרי אין מעידין הוי שומא סימן גרוע לגמרי כחיורי וסומקי ולא הוי מובהק אפילו קצת דמי הכניסנו בתגר זה לשום מחלוקתם בכך דליהוי מן הקצה אל הקצה ופשטא דשמעתא לא הוי אלא דכ"ע סברי דאינו עשוי להשתנות והוי מובהק וכיון דסימנין דרבנן לא מהני לת"ק דאין זה סימן מובהק מן המובהק דרגיל ומצוי הוא בבני אדם לכן דברי הטור שתלה הטעם בעשויה להשתנות קשה דכל הפוסקים פסקו כלישנא בתרא דסימנין דרבנן ואין לומר דהוא פסק סימנין דאורייתא נגד כל הפוסקים ובפרט נגד אביו הרא"ש ז"ל ועוד דהוא פסק בסימן קל"ב וסימן קנ"ג גבי גט שאבד דצריך שיהא בו סימן נקב יש בו בצד אות פלו' והיינו כמ"ד סימן דרבנן ולהכי בעינן סימן מובהק כי האי וכדאמר רב אשי בפרק כל הגט דאי סימנין דאורייתא בנקב בעלמא סגי אלא ודאי דאית ליה סימנין דרבנן וא"כ כיון דהוכחנו דאע"ג דהוא סימן שאינו עשוי להשתנות כיון שהוא מצוי בבני אדם אינו סימן א"כ איך נוכל להקל בערוה החמורה בסימן אשר אינו ברור לנו שהוא סימן מובהק. וכדברי אלה ראיתי למורי הרב הגדול נר"ו בפסקיו הראשונים סימן כ' שכתב וז"ל ומי הוא זה אשר יערב לבו לגשת ולומר הנה זה הוא סימן מובהק ביותר כי צריך שקול דעת גדול ע"כ והרי אתה רואה הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל דבנדון דידיה הוה תרתי חסרון אצבע וסימן הראש ומ"מ חלק עליו מהר"ר דוד ן' יחייא ז"ל והחמיר כ"ש בנ"ד דליכא אלא סימן קל כזה ולא מצאנוהו בדברי הראשונים ז"ל דאין להקל וכמ"ש הרא"ם בסי' ל"ח וז"ל ואנחנו אין לנו לסמוך אלא ע"פ המעשה שנעש' כבר וסמכו עליהם והתירו בהם את הנשי' שהם הסי' של חסרון אצבע ושל צלק' שבעין וכו' וכ"ש בנ"ד דאי' ביה תרתי חסרון אצבע וסי' בראש ע"כ: ואם נאמר דבנ"ד איכא סימנים דכליו ואעפ"י דבאנפיה נפשייהו לא מהני מ"מ נצרף להו עם הסימן של שאש"י ויספיקו להתיר אשה זאת וכמו שכתב הרב בעל ת"ה בכתביו בסימן קס"א בשם ספר מתי"ת כבר כתב על זה בפסקיו הראשונים הרב מהריב"ל כלל א' שאלה ח' והאריך שם וכתב שאין לסמוך על זאת הטענה מכמה טעמים חדא שזאת הסברא לא ברירא כולי האי וכו' ואעפ"י שהיינו סומכים על זאת הסברא לצרף סימנים דכליו לסימני הגוף בנ"ד דסימן מהפיריג"י השחור לא הוי כלום וכדאמרינן בפ' בתרא דיבמות אי נמי בחיורי ואוכמי וגם המלבוש של אבא שיש להסתפק בו אי הוי כחיורי ואוכמי וכו' כל זה כתב הרב הנז' באותה תשובה וה"ה והוא הטעם בנ"ד דמוקאדי"ם מאבי הוי חיורי ואוכמי וכ"ת הא אמר מוקאדי"ם דילמא ג"כ זה הוי בחיורי ואוכמי ודמי למלבוש אבא שנסתפק שם הרב הנז' ועוד כיון דראינו שהרב בעל ת"ה החמיר בזה בכתביו כמ"ש אין לנו לעשות מעשה הפך דבריו: ואם נאמר דכיון דשאל התוגר לר' משה קולודרו בחנותו למה קרוביו אינם חוקרים על דבר זה משמע דהיה יודע התוגר שרבי משה קולודרו הוא מעירו של הנהרג וקרוביו היו שם ולכך שאל ממנו דאל"כ מנא ליה לידע לר' משה קולודרו וכיון שכן הרי הוא כאלו הזכי' שהנהרג היה משאלוניק"י וכאלו אמר איש תושב שאלוניק"י ונחפש אם לא יצא אדם משאלוניק"י שלא חזר אלא זה מתירין את אשתו וכדברי הרב רבי ישעיה מטראני שכתב שבזה סגי וכמו שכתב הרב מהריב"ל בפסקיו הראשונים ובח"ג גבי יהודי א' קונה שוורים שאמרו הרועים שהיה מאנדירנופולא כתב וז"ל ולפי זה צריך לחפש אם יצא משם יהודי אחר שלא חזר ושלא נודע מה היה לו ויראה דדוקא בכה"ג דכתבינן הוא דצריך לחפש ולא סגי שיחפשו בעיר אם יצא משם יהודי אחר שהלך לקנות שוורים במלכות בלאחיא"ה דדילמא יצא משם על הסתם או יצא לדבר אחר ואחר שגמר אותו דבר הלך לבלאחיא"ה לקנות שוורים ע"כ גם אנו נאמר בנ"ד דלפי זה צריך לחפש אם לא יצא אדם משאלוניק"י שלא חזר אלא זה סגי להתיר אשה הזאת ולא די לנו שנחפש אם לא יצא שום עיינאג"י משאלוניק"י ר"ל מוכר מראות שלא חזר אלא זה דדילמא כשיצא משאלוניק"י לא היה מוכר מראות דאולי יצא לדבר אחר ואח"כ נעשה מוכר מראו' ולכך צריך שנדע שלא יצא אדם משאלוניק"י שלא חזר אלא זה עם שחיפוש זה ודאי קשה קצת לעשותו מ"מ ודאי דצריך לעשותו באופן זה. ולכאורה היה נראה שריותא דהאי איתתא בכה"ג ואע"ג דהרב מהריב"ל בפסקיו שאלה ו' גבי יוסף שאלתיאל שהיה דר בגאליפול כתב ואם נפשך לומר דכיון דזה הגוי היה מספר ומגיד הדברים בגאליפול באותו החנות מאותו היהודי אומדנ' דמוכח הוא שעל יוסף מגאליפול קאמר ודמי למאי דאתמ' בגמ' מאן איתא בי חוואי וכו' הא ליתא דלא דמי האי להאי דהתם היה מבקש אותו הגוי וכו' אבל בנ"ד הגוי היה מתאונן על אותו היהודי שהיה אוהבו לפני היהודים או אפשר שהיה חושב זה הגוי שזה היהודי ההרוג ניכר אצל היהודי כמו שהיה ניכר אצלו וכו' ואם כן בנ"ד נמי נאמר כן לא דמי דהתם לא היה אלא מתאונן על היהודי לבד ואפשר דמפני שהוא יהודי מתאונן בפניהם אבל בנ"ד הוא שאלה ששואל לו למה קרוביו אינם חוקרים על דבר זה ומאין היה לו לרבי משה קולודרו לידע זה אם לא היו קרוביו מעירו וההרוג מעיר הזאת. וסעד לדברי ראיתי בדברי ה"ה מורי נר"ו בפסקיו ח"א שאלה פ"ה גבי עובדא דמרדכי די בוטון דגוי א' שאל לרבי גבריאל ואמ' אולי אתה יודע אם דניאל אחיו של הנהרג יתבע את דמו דכיון דשאל לרבי גבריאל שהיה באישקופיה אם ידע שאחיו של הנהרג יתבע ודאי דהיה בן עירו משום הכי אמר הגוי דמסתמא ידע רבי גבריאל אם יתבע אחיו דאל"כ מנא ליה לידע וכו' הרי הוכחה זו כהוכחה דנ"ד וא"כ לפי. זה היה נראה דדי בחיפוש כדכתיבנא אבל מ"מ איני תוקע עצמי להוכחה זו וגם מדברי הרב מורי נר"ו נראה שם שאינה הוכחה גמורה על כן לא מלאני לבי להתיר אשה זאת על פי עדות של רבי משה קולודרו: ועתה נחקור בעדות רבי יוסף וינטורה ונאמר דאין לפקפ' בעדותו דאולי אמר התוגר כן לרבי יוסף מפני שיאמר הדבר לרבי משה שונינה כדי שיפרע לו מפני שהדרכים בחזקת סכנה ויהיה לו סכנה אם ילך ויבא פעמים הרבה וכיון דאיכא למיחש דלתועלתו קאמר לא מהימן ודמי למאי דאמרינן ביבמות פרק בתרא ההוא גוי דאמר לבר ישראל קטול אספסתא וכו ואי לא קטלינא כפלניא בר ישראל וכו' דאמרי' התם דלאו כלום הוא דלאיומי ליה קאמר הכי ה"נ לתועלתו קאמר הכי הא ודאי לאו מילתא היא דשאני התם דמוכח טובא דלמירמי אימתא קאמר דיודע הגוי דישראל לא יחלל שבת אי לא יאיימנו ויאמר כן אבל בנ"ד ודאי דלא אמרי' הכי דאמרו כדי שיאמר הדבר לר' משה שונינה דחששא רחוקה היא זאת וגדולה מזו התיר הרב מורי בפסקיו ח"א סימן פ"א בתוגר א' שאמ' איני מניחך להלוך הלא ידעת איך הרגו שם בהצדיק היהודי יום טוב וכו' והאריך שם וחילק בין נדון דידיה לההיא דיבמות כדכתיבנא והסכימו עמו רבנים גדולים כמו שכתוב שם: אבל מה שיש לפקפק בעדותו הוא מה שנתקשה אצלנו בעדות רבי משה קולודרו שלא הזכיר שום סימן כלל דכל הני סימנים מאומנותו שהיה גירטאג"י ובחור ודאי דלאו כלום הוא כמו שהוכחתי ואע"ג שהזכיר שהיה קרוב ליהודי המוכר קאטראן מ"מ מי יודע אם יש ליהודי זה מוכר קאטראן שום קרוב אחר בעולם שבא בדרך זו והרגו אותו ולא היה ליבלי בר יוחנן אלא עדיין הוא קיים ואפילו שנחפש ונאמר לא ידענו קרוב ליהודי המוכר קטראן שיצא מביתו והרגו אותו אלא זה מ"מ אין זה מספיק דאולי יש קרוב ליהודי הזה שאין אנו יודעים אותו והיהודי עצמו המוכר קטראן אפשר דאינו מכיר לכל קרוביו וראיתי בתשובו' הרב מורי בח"ב גבי יהודי אחד שנהרג והעידו עליו שהיה בן כהן שהיה עושה פאנדיריקו' בשאלוניק"י ולא היו יודעי' שהי' לכהן הזה העוש' פאנדיריקוש זולת בן זה ומ"מ חשש שם הרב מורי נר"ו וכתב שם אבל עכשיו שאומרים שלא ידעו לו רק בן א' אפשר למיחש ולומ' שהבן הא' לא הכירוהו מעולם שהלך עם אביו ועדיין הספק במקומו עומד וכו' ועם היות כתב שם להקל נראה דנ"ד לא דמי דבשלמא אחים או בנים הוא נודע בעיר אם יש לו בנים או אחים והוא עצמו ידע ליה וכיון דהוחזק דלא היה לו בן זולת זה סגי אבל קרוב אין לומר הוחזק דלית ליה קרובים דהרי כמה קרובי' יש לו לאדם בעולם שאינו יודע מהם ואפשר דיש לו קרובי' אחרים ואולי תוגר זה שמע מאדם אחד שאמר לו שהיה קרוב של מוכר קדרות שבשאלוניק"י ואותו הוא שנהרג ולכך העיד עליו שהיה קרוב ליהודי זה אבל ליבלי בר יוחנן מנין לנו שעדיין אינו קיים ואע"ג דגבי ירוש' כשאדם מביא ראיה שהוא קרוב המת יורשו כל שלא ידענו שיש קרוב ממנו אף עפ"י שלא יביא ראיה שאין קרוב יותר ממנו וכמו שכתב הרא"ש בתשו' כלל פ"ו והגם דהריב"ש בסימן מ"ו נראה דחולק עליו כבר כתב מהרי"ק ז"ל בהלכות נחלות סימן רפ"ד דמודה הריב"ש להרא"ש וא"כ כיון דגבי ירושה לא חיישינן דילמא איכא קרוב אחר יותר כל שלא הוחזק ה"נ לא נימא אולי יש קרוב אחר שלא ידענו אותו מ"מ לא דמי ממונא לאיסורא דכאן אפשר דמחמירינן משום חומרא דאשת איש כמו שהחמירו במים שאין להם סוף ואבד זכרו באיסורא יותר מממונא דיורשין יורדין לנחלה אעפ"י שאין משיאין את אשתו וכדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות נחלות דכמה חומרות ראינו שהחמירו פה ואע"ג דחזינן בדוכתי אחריני דהקילו טפי כבר חקר על זה הרב מהריב"ל זיל בפסקיו ח"ג סימן פ"ט והעלה בסוף דבריו וז"ל הילכך מה שהיה נראה דרך הנכון והישר דבכל עובדי דאתו קמן אי דמיין להנהו עובדי דאיתנהו בגמרא בין לקול' בין לחומרא מפיהם אנו חיים ומאי דלא דמיין אית לן למיזל להחמיר דספק' דאורייתא היא ואוקמינן אחזקה דאשת איש ע"כ. וא"כ גם אנו נאמר בנ"ד דאית לן למיחש טפי ושלא להקל כיון דלא מצאנו הדבר ברור בתלמוד להיתר: ואם אנו מצרפים סימן זה עם הסימנים שאמר ר' משה קולודרו נר' דהיה מספיק להתיר אשה זאת משום דבסימנים שהזכיר רבי משה קולודרו איכא פלוגתא דרבוותא אי סגי או לא דכיון דאיכא סימן שאש"י וסימני כליו אפשר לצרפם לפי סברת ספר מתי"ת ומהר"י וייל ז"ל ולת"ה לא מהני צרוף וכן דעת הרב מהריב"ל ז"ל וכיון שכן יספיק סי' זה שאמר קרוב ליהודי המוכר קטראן עם הסימנים הנז' וכ"כ הרב מהריב"ל בפסקיו הראשונים שאלה ה' גבי איש שהזכיר שמו וכנויו והזכיר שהיה קרוב למשפחת פלו' מיוחסת שבאיטליא"ה כתב שם הרב וז"ל ובנ"ד שאמר שזה האיש קרוב לאותה משפחה מיוחסת שבאיטליא"ה מצד אמו וכו' מ"מ בנ"ד אני סומך להתיר כיון דהויא פלוגתא דרבוותא וכו' ע"כ הרי שהרב סמך על סימן כזה שאמר קרוב למשפחה פלו' מפני שהדבר ספק פלוגת' דרבוותא גם אנו נאמר בנ"ד דכיון דאיכא פלוגתא כדכתיבנא ומה גם בהצטרף לזה מ"ש הרב הנז' בסימן ח' שכל הפוסקים שכתבו דסימנין דרבנן היינו משום דרב אשי