לחם רב (ל"לחם משנה") כח

שמעון שכתב יוסף בן שמואל שהגט פסול וכדכתב הטור בשמו באהע"ז סי' קכ"ט ואע"ג דשם זה של מולי הוא נגזר משמואל והוי קיצור השם ודמי לקיצור השם דבילה בולטא שמואל מואל דכ' שם המרדכי בשם ר"ת דא"צ לכתוב שם שני כלל וכדכתב הרב ב"י שם בסי' הנז' מ"מ שאני התם דיש לו שני שמות דקוראים אותו שמואל וקוראים אותו מואל וכמו שכתוב שם מי שיש לו שני שמות וכו' דכיון שכן אין כותבים אלא שם העיקר שהוא שמואל דחותם בו וקוראים לו בס"ת ולא מואל שהוא הקיצור אבל אם לא היו קוראים אותו בכל העולם אלא מואל והיה חותם כן והיו קוראים לו בס"ת כן ודאי דיש לכתוב מואל תדע לך דבחיים הנקרא ביבאנט כתב שם הרב ב"י בשם הקונדריסין דלא יזכיר שם ביבאנט כלל דכיון דביבאנט הוי ממש לעז של חיים לא כתבינן ומ"מ כתב שם הרב ב"י באותו הסימן מי שנקרא בעת לדתו חיים ואח"כ קוראין אותו ביבאנט ועולה לס"ת בשם ביבאנט וחותם בו שטרות ואגרות נראה דשם ביבאנט עיקר וכותבים ביבאנט דמתקרי חיים ואם אין קורין אותו כלל בשם חיים אין כותבים אלא ביבאנט לחוד ואם כתב ג"כ שם חיים משמע מתוך הקונדריסין גבי אשה ששמה רבקה ונשתנה לחנה דאינה מגורשת ע"כ משמע דמה שכתב לעיל דאין כותבין ביבאנט היינו כשקוראים לו בס"ת חיים וחותם חיים אז לא יכתוב ביבאנט כלל כיון שהוא לעז של חיים אבל אם לא היה חותם וקוראי' בס"ת אלא ביבאנט ולא היה קריאתו בכל העולם אלא ביבאנט אע"פ שהוא לעז של חיים כותבין ביבאנט לחוד. גם אנו נאמר בנ"ד במולי אם קריאתו בכל העולם מולי וחותם מולי וקוראים לו בס"ת כן ודאי דאם לא כתב מולי פסול ואדרבה לא היה לו לכתוב אלא מולי לפי דעת הקונדריסין אבל אם מה שאמר השואל שהיה חותם מולי היינו חתומיה לחוד אבל הקריאה בס"ת היה שמואל ובעת הלידה היה שמו שמואל יש להכשיר מההיא דכתב מהר"י קולין ז"ל בשרש פ"ו גבי אליהו שהיו קוראים שמו בלי בכל העולם וכתבו בגט אליהו דאם במקום שנכתב הגט ונמסר היו יודעים שהיה שמו אליהו שכן נקרא בהכנסו לברית וכל שכן אם רגילים לקרוא לו לעמוד לקרוא בתורה בשם אליהו או נודע לבני המקום שכשהוא חותם בשטרות או באגרות שהוא חותם בשם אליהו נלע"ד שהוא כשר בדיעבד לא גרע מכנוי דכשר בדיעבד וכו' ע"כ הרי שהרב התיר אפי' בשמו בדיעבד בקריא' ס"ת לחוד או בחתימת שטרות לחוד אע"פ שבכל העולם היו קוראים לו בלי שכן כתב אם רגילים לקרוא לו בס"ת וכו' או נודע לבני המקום שכשהוא חותם וכו' משמע דבחדא מינייהו סגי ולא גרע מחניכתו וכ"ש בשם אביו שיש להקל יותר כדחזינן בשלטי הגבורים במרדכי בגטין בסדר הגט שכתב שם קבלתי מרבותי שאין לדקדק בשמו' אב המגרש וכו' לכתוב כשיש להם ב' שמות המכונה או דמתקרי ודו"ק ע"כ הרי שהקל הרבה בשם אביו דכשיש לו ב' שמות לא יכתבו דמתקרי משא"כ בשמו דצריך לכתוב דמתקרי ועוד דאם לא כתב שם אביו כשר ומטעם הזה יש מי שרצה להכשיר שנה שם אביו וכדכתב בעל ת"ה וכיון דבשמו כתב מהרי"ק למדנו ק"ו לשם אביו כדכתיב: כל זה אני אומר בדיעבד אבל לכתחלה אלו היה בא גט זה לפני כך הייתי דן אם היה חותם והיו קוראים לו בס"ת מולי והיה קריאתו בכל העולם כן אע"פ שמדברי מהרי"ק בשרש פ"ו כתב הרב ב"י דנראה קצת שאע"פ שאינו ניכר כלל בשם הראשון כותבים שם ראשון ועל שם שני כותבים דמתקרי וא"כ לפי זה היה צריך לכתוב שמואל דמתקרי מולי אין נ"ל לעשות כן כיון דלפי דברי הקונדריסין שכתבו גבי ביבאנט נרא' דשם ביבאנט עיקר ואם אין קורין אותו כלל בשם חיים אין לכתוב חיים א"כ בנ"ד ג"כ לדידהו אם יזכיר שם שמואל פסול כ"ש אם אנו עושין שם שמואל עיקר וכותבין שמואל דמתקרי מולי דפשיט' ופשיט' דפסול לכך הייתי כותב יוסף בר מולי דלדעת הקונדריסין כשר ולדעת מהרי"ק ז"ל כשר בדיעבד דלא גרע מחניכתו דכשר בדיעבד אע"פ שכשקורא בספר או חותם קוראים לו בשם המובהק וכדכתב הטור בסי' קכ"ט כ"ש בנ"ד דקוראים בס"ת מולי וחותם בשם מולי וא"כ אם היינו כותבים מולי אליבא דכ"ע כשר. וכי תימא כיון דיש לנו ספק בשם אביו אין לנו לכותבו דאם לא כתבו כשר וכדכתב הטור בשם הרא"ש ז"ל בס"ס קכ"ט וא"כ מי הכניסנו בתגר זה מ"מ לכתחלה משמע דראוי לכותבו ועוד דהא איכא מהר"ר ישראל דמשמע דפוסל אם לא כתב שם אביו וכדכתב שם הרב ב"י ואם היה חותם שמואל וקוראים לו בס"ת כן אע"פ שכל העולם קוראים לו מולי לא הייתי כותב אלא שמואל לחוד דבתר חתימתו וקריאתו בס"ת אזלינן ומולי הוי קיצור שמו של שמואל כמו שמואל מואל שאין צריך לכותבו כדכתיבנא אבל אם היה חותם מולי ובספר תורה היו קוראים לו שמואל אע"פ שכל העולם היו קוראים לו מולי דאיכא חתימה וקריאה בס"ת שסותרין זה לזה הייתי כותב שמואל דמתקרי מולי דודאי שם שמואל עיקר שהוא בעת המילה וכן בספר תורה קוראים לו כן ואע"פ שאין העולם קוראים לו כן מ"מ לא כתבו הקונדריסין דביבאנט עיקר אלא מפני שחותם וקוראים לו בס"ת כן אבל בנ"ד שקוראים לו בס"ת שמואל ודאי דכותבים שם הראשון תחלה דהרי מהרי"ק סובר שאע"פ שנשתקע שם הראשון לגמרי כותבים שם ראשון עיקר ודמתקרי על השני וא"כ לא משוינן פלוגתא כ"כ בין הקונדריסין למהר"י קולין ז"ל לומר דאפי' דקוראים לו בס"ת בשם הראשון דאינו עיקר השם הראשון אלא נ"ל מסברא דראוי לכתוב שמואל דמתקרי מולי. ועוד נראה דלפי מה שכתבתי לעיל בשם שלטי הגבורים דבשם אביו אין לדקדק ולכתוב דמתקרי בשם דשמואל לחוד אפשר דמהני כיון דבס"ת קוראים לו כן ולא גרע מחניכתו ומ"מ הייתי כותב שמואל דמתקרי מולי כדכתיבנא דבזה נלע"ד דאין שום חשש לשום פוסק כלל ואפי' שנאמר לאידך גיסא דשם שמואל לחוד מהני כיון דקוראים לו בס"ת כן ושם מולי הוי בקיצור השם של שמואל שאין צריך לכתוב וכדכתיבנא לעיל מ"מ כיון דהעולם קוראים לו מולי אם כתב כן לא הפסיד לההיא סברא אלא שאין צריך וכיון דאיכא צד לומר דצריך לכתוב גם שם מולי כדכתיבנא יכתוב שמואל דמתקרי מולי לצאת מידי כל ספק זה אני דן לכתחלה: ואם השיב על דברי ותאמר היכא שהיה חותם שמו וקוראים לו בס"ת מולי וקוראים לו מולי היה צריך שני גטין לכתחלה אחד בשם שמואל וא' בשם מולי וכדכתב הרב ב"י דהיכא דנשתקע שם הראשון והוקבע השני נראה מתוך דברי הקונדריסין דצריך לכתוב ב' גטין א' בשם ראשון ואחד בשם שני דאמעשה שבא לפני הרי"ף שכתבתי בסמוך כתב מצאתי במדרש ה"ר מנחם מלוניש כי צריך לכתוב וכו' ופי' שם הרב ב"י שצריך לכתוב שני גטין דשני שמות יחד אי אפשר כדכתבו הקונדריסין גבי אשה ששמה רבקה ונשתנה לחנה וכו' א"כ היה נראה מדברי הרב ב"י ז"ל דצריך ב' גטין לזה אומר שאני תמה על הרב ב"י טובא דאיך פי' כן בדברי ה"ר מנחם דא"כ קשו דברי הקונדריסין אהדדי דהם כתבו סתמא דברי ה"ר מנחם דמשמע שיכתוב שני גטין וכתבו דבחיים שנשתנה שמו לביבאנט ונשתקע שם חיים דאין כותבין אלא גט א' וכותבין שם ביבאנט וברבקה ששמה נשתנה לחנה כתבו ג"כ דאין כותבי' אלא רבקה לחוד מפני שנשתקע שם חנה אע"פ דשם חנה הוא עיקר טפי דהיכא דנשתנה השם מחמת חולי שם שני עיקר כדכ' מהר"י קולין ז"ל בשרש צ"ח בשם מה"ר פרץ ואע"ג דגבי אליהו בשרש פ"ז כתב דצריך לכתוב אליהו דמתקרי בלי משום דשם אליהו עיקר מ"מ שאני התם דלא נשתנה מחמת חולי אבל היכא דנשתנה מחמת חולי כבר כתב הוא עצמו בשרש צ"ח דשני עיקר וכן מבואר שם חילוק זה בדבריו בשרש הנז' וא"כ כיון דהיכא דנשתנה מחמת חולי דראוי להיות שם שני עיקר היכא דנשתקע שם שני לא כתבינן אלא ראשון כעובדא דרבקה שנשתנה שמה לחנה כ"ש היכא דנשתקע שם ראשון דלא כתבינן אלא שם שני לחוד וסגי לפי דברי הקונדריסין וא"כ נמצאו דברי הקונדריסין עכ"פ דאית להו דהיכא דנשתקע שם ראשון לא כתבינן אלא שם שני לחוד ואין סברא לומר שיחלוקו על ה"ר מנחם כיון שהביאו דבריו בסתם כדכתיבנא ועוד שהרב ב"י לא רצה לפרש דברי ה"ר מנחם שהם שני שמות יחד אלא משום שרצה להסכים דבריו עם דברי הקונדריסין שכתבו גבי רבקה שנשתנה שמה לחנה אע"פ שבזה י"ל דלא מסתבר ליה דפליג בהא על הקונדריסין דמילתא דסברא שלא לכתוב שני שמות יחד וכנראה מדברי הרב ב"י עצמו שכתב כן לעיל ועוד קשה על הרב ביי מלבד הדוחק שדחק בלשון ה"ר מנחם שכתב לכתוב ב' שמות שרוצה בשני גטין דודאי דוחק גדול הוא רעה עוד מזאת שהקונדריסין הביאו דברים אלו על עובדא דרבינו פרץ משמע דאיירי בגוונא דרבינו פרץ דאי הוי ענין אחר היה לו לפרש וגוונא דרבינו פרץ הוי איפכא מה"ר מנחם דרבינו פרץ איירי שנשתקע שם השני וקוראים לו בשם הראשון וה"ר מנחם איירי שנשתקע שם הראשון וקוראים לו בשם השני. ונראה לי לומר דהרב ב"י מפרש דעובדא דרבינו פרץ איירי שנשתקע שם ראשון מפני שהיה כתוב בספרו והיו קורין אותו שם א' לגמרי וא' משמע הראשון וכן כתב דיקא נמי דקתני והיו קורין אותו בשם א' לגמרי אבל הלשון המועתק של רבינו פרץ שהביא הוא והיו קורין אותו שם אחר לגמרי ועם זה נאמר דעובדא דרבינו פרץ הוי כגוונא דה"ר מנחם וה"ק שנשתנה שמו מחמת חולי והיו קוראים לו שם אחר ממה שהיו קוראים לו בתחלה לגמרי כלומר השם האחר היו קוראים לו בתחלה מוחלט לגמרי ומפני שעדיין היה חולה שבא לגרש מתוך החולי וכדפירש דבריו הרב ב"י דהכי דייק לישניה דרבינו פרץ וחשש הרב רבינו פרץ דאולי כשיעמוד יחתום בשטרות בשם אשר היה לו בתחלה ויקראוהו בס"ת כן וא"כ היה שם העיקר השם הראשון דבתר חתימה וקריאה בס"ת אזלינן לכך חשש רבינו פרץ ולא כתב הגט בשם השני וכתב ב' גטין וע"ז הביאו הקונדריסין דברי ה"ר מנחם שחולק על רבינו פרץ דסובר דלא חיישי' דילמא כשיעמוד יחתום בשם הראשון אלא בתר השתא אזלינן וכותבים השם השני ומ"מ יכתוב ג"כ השם הראשון דודאי לא ישתקע ממנו שם הראשון דאע"פ ששנו שמו על הסתם אנו אומרים שכשיעמוד לא ישתקע שם הראשון לגמרי כמו שמצינו ביעקב שאף ע"פ ששנו שמו לא נשתקע ומ"מ היכא שעמד אח"כ וחיה כמה ימים ונשתקע לגמרי שם הא' ואמר דמודה ה"ר מנחם לקונדריסין דדמי לחיים שנשתקע שמו ונקרא ביבאנט דכותבין שם ביבאנט לחוד ועם זה יבאו דברי ה"ר מנחם על נכון על דברי רבינו פרץ ואפי' שיהיה כתוב בספר רבינו פרץ והיו קורין לו שם א' לגמרי כמו שנר' שהיה כתוב בספרי הרב ב"י יש לפרשו בזה האופן דהאי א' אחר היה והסופר או המדפיס היה סבור דכוונתו לומר אחד בדלי"ת ולכך כתב א' אי נמי האי א' ר"ל אחד ולא ראשון וה"ק היו קוראים לו בשם א' מן השני שמות והיינו השני אבל כוונתו כמו שכתבתי דדברי ה"ר מנחם הבאים עליו מוכיחים כן כדכתיבנא ואפילו שיהיה לך דוחק בדברי ראוי לנו לסבול הדוחק המועט דאם נפרש כדברי הרב בית יוסף דחקנו הרבה במחילה מכבודו הודו והדרו ואיני כחולק עליו אלא כתלמיד מתלמידיו המגלה דעתו: וא"ת כיון דהרב רבינו פרץ סובר דבתר חתימת שטרות וקריאת בס"ת אזלינן וכמו שפירשתי וכן כ' שם הרב בית יוסף א"כ מאי דכתב דהיכא דנשתנה שמו מחמת חולי בתר שם שני אזלינן כדכתבו החיבורים בשמו וכן מהר"י קולין ז"ל בשרש צ"ח במאי איירי אי חותם וקוראים לו בס"ת אפילו שם ראשון נמי דאם חותם וקוראים לו בס"ת בשם הראשון ודאי דהוא עיקר ואי קוראים לו בשם שני ודאי דהוא עיקר ולמאי נפקא מינה בשם שני עיקר דאמר שיכתבנו תחלה בגט אי בחולה שעדיין לא הוחזק