לחם רב (ל"לחם משנה") קלב

דכל שיש למטה ממנו שלש בתים הרי הוא כר"ה דאמר ליה סוף סוף הא בעי לאיצטנועי מן הרבים דר"ה דקתני לאו דוקא אלא שרבים בוקעים. אבל הרב נמוקי יוסף ז"ל סוף פ' חזקת כתב דהרא"ש והריטב"א ז"ל תלמידיו חולקים בדבר וס"ל דמבוי שאינו מפולש אינו כר"ה דלעולם אין עוברין שם תדיר ולסברתם הסכים ה"ר יהודה ברצלוני ז"ל כתבו הטור בח"מ סי' קנ"ד וז"ל כתב ה"ר יהודה ברצלוני דמבוי המפולש דינו כר"ה ושאינו מפולש דינו כחצר ע"כ. א"כ מינה נשמע לנדון דידן דודאי להנהו חצרות הרואים והאואראנדאש לא דייני' להו כר"ה ולא כמבוי מפולש דמבוי מפולש עוברים שם תדיר מה שאין כן כאן א"כ כי דיינינן להו כמבוי שאינו מפולש הרי הר"י ברצלוני והרא"ה והריטב"א ז"ל חולקים על הרשב"א ז"ל וסבירא להו דמבוי שאינו מפולש לא דיינינן כר"ה וא"כ לדידהו לא מצי שמעון לומר לראובן סוף סוף בעי לאיצטנועי מבני ר"ה דאין זה כר"ה ובודאי שאינו יכול לפתוח חלון ולהזיקו בראיה וכן נראה מדברי הרא"ש ז"ל כדברי הר"י ברצלוני וסייעתו שכ"כ בתשו' הובאה בח"מ בסי' הנז' וז"ל דאפילו אינו רחב י"ו אמה כיון שיש לכל אדם רשות לילך שם אין אדם רגיל לעשות תשמיש צנוע פן יראוהו עוברי דרכים משמע דלא מקרי ר"ה לענין זה אלא שיש לכל אדם רשות לילך בו אבל אין לומר דאפי' שיהיה כר"ה גמור מ"מ יוכל למחות בו משום דזה עושה חלון ולא דמי לאחרים שרואים להדיא והוא לא ידע כד אתי האי לראות בחלונו כדי לאצטנועי מיניה ודומה למה שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה הביא הטור סי' קנ"ד דגבי עשה גג משופע אם צריך להשפילו ממנו ארבע אמות לפי שאין עליו תשמיש קבוע והשיב דגרע יותר ממקום שעולים עליו תמיד שאז נזהרים בני הבית לעשות תשמיש צנוע בפני החלון שמא יעלו ויראו אבל בעליית עראי אין נזהרין אם כן הכא נמי כיון שאינו רואה אותו בעת שהוא שם דרך חלונו איכא היזק טפי ולא מצי לאצטנועי לא היה דודאי אינו עושה שם תשמיש צנוע כיון דדיינת ליה כר"ה ובהדיא כתב נמוקי יוסף בפרק חזקת דאע"ג דאמרינן פותח אדם פתח כנגד פתח בר"ה הוא הדין חלון כנגד פתח ואע"ג דלא ידע בהי עידנא אתי לאצטנועי מיניה אלא טעמא כדכתיבנא דלא דיינינן להא כר"ה גמור: עוד היה נראה טעם אחר לומר שלא יוכל שמעון לפתוח חלון משום דאם היום או למחר ירצה לבנות ראובן יצטרך להרחיק ממנו ד' אמות שהחזיק שמעון בחלונו ואפילו יכתוב לו שמעון שטר הודאה ע"ז אין מחייבין לשמעון שישמור שטרו מן העכברים וכדכתב הרשב"א ז"ל בתשובה הוזכרה בבית יוסף סי' קנ"ד אבל אין טעם זה מספיק כל כך משום דכתוב בשאלה דאין כח ביד ראובן להגביהו משמע דהתנאי עם לוי אשר הוא בעל הבית בתחתיתו שלא יוכל לעשות שום דבר יותר ממה שהוא עתה וא"כ כיון שאינו יכול לבנות דכן הוא תנאי עם לוי כפי הנראה מהשאלה וכפי מה שספר לי השואל א"כ אזל ליה טעמא דאם ירצה לבנות יצטרך להרחיק: איברא דאיכא למימר דאולי היום או למחר יתן לו לוי רשות לבנות שיפייסנו ברצוי כסף ואז יצטרך להרחיק מחלונו של שמעון אלא דאין זה בריר כל כך דהרי כתב הריב"ש ז"ל בסי' תע"א בשם הראב"ד דפותח חלון על חורבתו של חברו שיכול למחות בידו אעפ"י שעכשיו אינו מזיקו כיון דאלו בא לבנות נמצא מזיקו וסתם חורבות עשויות להבנות ע"כ ומדתלי טעמא דסתמו להבנות משמע דבנ"ד דאין סתמו להבנות כיון דהתנה עם לוי על כך אינו יכול למחות ואולי דאפילו הכי סתמו להבנות מקרי אבל מהטעם הא' ברור בעיני דאין שמעון יכול לפתוח חלון. ומה שטען עוד שמעון שהרשות בידו לעשות גארדאקי צופה ומביט על גארדאקי של ראובן לא היא דודאי כל שמזיקו בראיה אינו יכול לעשות וא"כ נראה ודאי דהדין עם ראובן: הקטון אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה: קסו שאלה ראובן ושמעון קנו שני בתים מלוי אחיהם בשותפות הא' הוא בית ועליה על גביו והב' בית ועליות ג' זו על גב זו ויש בו חלונות שקופים פונים על הבית והעליה הנז' וחלקו ביניהם ראובן ושמעון הנז' הבתים הנז' ראובן לקח הבית והעליה שהיא מצד ביתו ושמעון לקח הבית והג' עליות שהיו ג"כ מצד ביתו ובררו ביניהם דיינים להעריך כמה שוה כל חלק וחלק וכתבו קומפרימיסו והדיינים פסקו וכתבו לשון זה אנחנו ח"מ המבוררים מהב' כתות הנז' פסקנו שיהיו הבתים הנז' שוה בשוה הערך דהיינו חצי הסך על ראובן וחצי הסך על שמעון לא פחות ולא יותר וכו'. אחר ימים עלה על לב ראובן להגביה ביתו ושמעון מעכב עליו שאומר שסות' חלונותיו שעל בית ראובן הנז' וראובן טוען שהוא מוכרח להגביה ביתו וגם שמהחלונות מגיע לו נזק ברעפים וכשהיו הבתים הנז' מאיש א' היה שומר בטיב ביתו וכו' ומה גם כשהעריכו הדיינים הבתים הנז' לא שמו האויר רק מה ששוה גוף הבתים והראיה שבקומפרומיסו כתוב שהדיינים העריכו כמה שוה החלק של ראובן וכמה שוה החלק של שמעון שלא ירדו מעולם להעריך האויר וכו' ועל הכל ראובן צועק מרה שהדיינים עשו לו עול גדול או טעו בעריכת הבתים הנז' שבלי ספק א' מהג' עליות שוה כמו הבית והעליה של ראובן גם טוען ראובן שאחר שקנו הבתים הח' התרה לשמעון על ידי שליח שיסתום חלונותיו שעל ביתו שרוצה להגביה ביתו קודם ג' שנים על זה יורנו מורנו אם כל אלו הטענות יועיל לראובן או קצתם לשיוכל להגביה ביתו ולא יוכל שמעין לעכב על ידו ומהשי"ת יהיה משכורתו שלמה: תשובה עיקרא דהאי מילתא איתא בפ' קמא דבבא בתרא גבי עובדא דהנהו תרי אחי דפלגי בהדי הדדי וכו' וכפי הנראה מדברי הטור ז"ל סימן קנ"ד והרא"ש בפסקיו איכא בהאי עניינא פלוגתא דרבוותא בג' גווני. הא' רש"י פירש דעובדא הוי אפי' שהיה סותם לו האורה ההוא דהוה בני אשיתא אפימא דאספלידא ונשארה האספלידא כבית אפל אפילו הכי אי לא עלו אהדדי אוירא בשומא יכול לבנות בפני האספלידא ואינו יכול לעכב עליו. ובהגהות אשר"י כתב דריב"ם נראה לו כפי' רש"י וכתוב שם בשם אור זרוע ומאד נראה דבריו ור"י והרא"ש והטור כתבו דאיירי בתוספת אורה אבל אם לא נשאר לבית אורה פשיטא שאינו יכול להאפיל ולא לבנות בפניהם דבית אפל אינו שוה כלום וכמו שכתבו התוספות שם: ור"ת אית ליה דלא איירי כלל במיעוט אורה אלא משום שמאותה אספלידא היה רואה בעד התרביצא שדותיו הרחוקים ודחו התוספו' ז"ל פירושו: פלוגתא תניינא אי כששמו החלקים על הסתם אי שמו ג"כ האויר דהטור כתב בסי' הנז' בשם ה"ר יונה דצריך שפירשו שלא היה העלוי אלא בשביל הבנין אבל בסתם היה דעתם גם על החלונות וכתב ה"ה פ"ז מהלכות שכנים דאפשר דלזה כוון הרמב"ם באומרו ושמו הבנין והעצים והרא"ש והטור סבירא להו דעל הסתם לא שמו האויר אלא צריך שיפרש ששמו האויר: פלוגתא תליתאה אי מה שאמרו אין להם חלונות זה על זה היינו שיכול לבנות בפניהם או דילמא שיכול לכוף לסותמם דהרמב"ן והראב"ד ורש"י אית להו דאינו יכול לכוף לו לסותמו אלא שיכול לבנות בפניו וסותם והרא"ש והרמב"ם אית להו דיכול לכופו שיסתום והרב ב"י בסימן קע"ג כתב דבהגהות אשר"י בשם א"ז כתוב דריב"ם ס"ל כהרמב"ם והרא"ש ע"כ. ונראה דהרב דקדק כן מדכתב שם וכן הא דאמר רב נחמן אמר שמואל ולא חלונות זה על זה היינו שיכול לסתום החלונות וכו' ולע"ד נראה דאדרבה מסיפא דלישנ' שכתב דיכול לסתום ולבנות כותל כנגדו ועוד כתוב שם ואינו יכול למונעו מלבנות כותל בחלקו בכל מקום שירצה וכו' משמע דאית ליה כרש"י ז"ל והרמב"ן והראב"ד דהסתימה שהזכיר למעלה לא הוי אלא לבנות כותל כנגדו אבל לא שיכוף אותו לסתום ובההיא הגהה דאשר"י לא איירי אלא בפלוגתא קמא דכתיבנא אי איירי ההיא עובדא לענין אורה כפי' רש"י ועל זה כתב שם שריב"ם הסכים לפי' רש"י ועל זה כתב ומאד נראה דבריו אבל אין לה לההיא הגהה עסק בפלוגתא תליתאה דכתיבנא דהיינו לענין אם נכוף אותו לסתום או שיבנה כותל כנגדו כדכתב הרב בית יוסף ז"ל: ועתה אחר אשר ביארנו אלו המחלוקות דשייכי לנ"ד דשנים שקנו מא' הוי כאחים שירשו וכדכתב הרמב"ם בפ"ב מה' שכנים צריכים אנו לבאר מי נקרא מוחזק דאם שמעון שיש לו החלונות פונות אל הבית והעליה של ראובן מקרי מוחזק משום דראובן בא לבנות כנגדו א"כ אפי' שיהיה לבית אורה ממקום אחר יכול למחות בראובן שלא יבנה כנגדו דיכול לומר קים לי כרבינו יונה והרמב"ם דנר' דמסכים עמו וכן ה"ה שהביא דבריו נראה שמסכים לו שכתבו דעל הסתם אמרינן דהיה דעתם על החלונות וכדכתיבנא לעיל בפלוגתא תניינא: ואם נאמר דראובן הוי המוחזק אפילו שלא יהיה לביתו של שמעון אורה ממקום אחר יוכל לבנות כנגדו דמצי למימר קים לי כרש"י וריב"א וא"ז דאית להו דאפילו שעושה אותו בית אפל יכול לבנות כנגדו וכדכתיבנא לעיל בפלוגתא קמא ומדברי הרב מהריב"ל ז"ל בפסקיו סימן פ"ג נראה שראובן הוא המוחזק שכתב גבי ראובן שפתח חלונות לרחבה של שמעון דיכול שמעון לבנות ולהאפיל כנגדו דיכול לומר קים לי כהרא"ש דאית ליה דאין לו חזקה על החורבה. איברא דקשיא לי על דבריו דהא צריך לפחות ב' פוסקים שיסכימו לסברא א' כדי שיוכל לומר קים לי כדכתב הוא עצמו שם וכמו שכתב מהר"י קולין דאין לומר קים לי כפלוני הגאון היכא שכל חכמי ישראל חלוקים עליו א"כ צריך לפחות שיהיו שנים והוא ז"ל כתב בסי' פ"ה דדעת הרא"ש דעת יחיד הוא וכל הפוסקים חלוקים עליו ולא משגחינן בההיא סברא ואולי יש לומר דחשיב ליה לטור שהביא דברי הרא"ש בסימן קנ"ד כדעת אחר מסייע לי והוו שנים: אבל הרב ב"י כתב בסי' ע"ז דהטור ואביו כח א' הם ולאו כתרי חשיבי מ"מ למדנו מדברי הרב הנז' דראובן הוא המוחזק שהוא בונה בתוך שלו ומ"מ אני אומר דאפשר לומר דאע"ג דראובן הוא מוחזק אם אין לבית אורה ממקום אחר לא יוכל לבנות ולא מצי למימר קים לי כרש"י וריב"א וא"ז דיאמר שמעון אפי' ת"ל דהלכתא כוותייהו דילמא הלכתא כרבינו יונה והרמב"ם דעל הסתם שמו החלונות והוי ספק ספקא ואפשר דמפקינן ממונא וכדכתב הרב מהריב"ל ז"ל בפסקיו בכמה מקומות ונפקא ליה ממה שכתבו התוספות בדבור אי למיתב לה כתובתה ואע"ג דהוא כתב דב' ספקי דפלוגתא דרבוותא אפשר דחד ספקא הוא וכן כתב בתשובותיו ח"ג סימן ס"ד על ענין כיוצא בנ"ד מ"מ י"ל כאן טעם אחר דנראה דרש"י וריב"א כדי לתרץ הקושיות שהקשו התוספות בפירושם בפ"ק דב"ב וז"ל ותימא שיהיה יכול להאפיל עליו שלא יהיה לו בטרקלין אורה כלל ועוד דמאי קאמר באוירא לא עלו אהדדי פשיטא דעלו נמי באוירא דבית בלא אורה אינו שוה כלום ע"כ נאמר ודאי דאית להו כר' יונה דעל הסתם שמו ג"כ האויר דודאי בית בלא אורה אינו שוה כלום ותלמודא איירי במאי דאמר דלא עלו בשומא ששמו הבנין והעצים כדכתב הרמב"ם דפרשו דלא שמו האויר ובהכי מתיישב פי' רש"י ונסתלקו ממנו קושיות התוספות כיון שכן איך יוכל לומר ראובן קים לי כרש"י וריב"א הא רש"י