לחם אבירים צח

היינו אפילו נגע רק מן הצד א"כ מאי אשמעינן ר"י א"ר הלא משנה מפורשת היא ואנא ידענא בכ"ש מעופפת, בשלמא לפי שכתבנו מקודם דהמשנה מיירי במעופפת על הקן ונוגע על הקן ואז דוקא מחייב תנא דמתניתין שפיר אשמעינן ר"י א"ר דרו"א חייב אפילו בנוגע רק מן הצד כיון דמקרי רובצת אבל להט"ז קשה ולא זכיתי להבין דברי מרן הש"ך דכתב בסקי"ז ע"ז דכתב המחבר ברו"א חייב דאפילו אינה נוגעת כלל ג"כ חייב ע"כ, ובאמת הלא המחבר פסק כר"י א"ר ברו"א דחייב וע"כ מיירי בנוגע מן הצד דאל"כ יקשה ממסקנת הש"ס דמסיק בראיה מוכחת דלא כר"י א"ר ואיך יפסוק המחבר כנגד מסקנת הש"ס בלי שום טעם מספיק לזה לכן צ"ל דרו"א מיירי בנוגע מן הצד לכן שפיר אידחי מסקנת הש"ס וכקושית התוס' ד"ה "מה", ולפענ"ד לולא דברי התוס' הייתי אומר דבאמת ר"י א"ר מיירי דאינו נוגע מן הצד וכ"ח מה קאמר הש"ס אע"ג דלא נגעה עלייהו וכקושית התוס' י"ל דהכוונה דלא נגעה כלל וכמו דמיירי ר"י ומ"מ חייב ולכן שפיר מסיק הש"ס דרו"א פטור, וכ"ת א"כ ליתני רו"א דפטור וכ"ש מעופפת ע"ז מסיק הש"ס דמעופפת איצטריכא ליה דאפילו כנפיה נוגעות בקן מן הצד מ"מ פטור כיון דרו"א מיירי בלא נגעה כלל, והקושיא שהקשינו מקודם להט"ז מאי אתי ר"י לאשמעינן כיון דמשנה מפורשת היא כנ"ל י"ל דהגם משנתנו מיירי במעופפת על הקן וכנפיה נוגעות בצדי הקן דחייב בכ"ז אשמעינן ר"י א"ר דברו"א אפילו אינו נוגע כלל ג"כ חייב, אבל בדברי רבינו אי אפשר לפרש כן דא"כ היאך פסק כנגד מסקנת הש"ס אלא צ"ל לדעת רבינו דמה דמחייב ר"י א"ר ברו"א מיירי בנוגע מן הצד והשתא א"ש דה"ק הש"ס ה"נ מסתברא דרו"א חייב דאי ס"ד דפטור אדתני היתה מעופפת וכו' לתני רו"א וכ"ש מעופפת היינו כיון דרו"א מיירי נמי בנוגע מן הצד א"ו רו"א חייב לכן שפיר מעופפת איצטריכא לו דאפילו כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלוח דה"א כמו ברו"א חייב היכא דנוגע מן הצד כן במעופפת הדין כן לכן אשמעינן במעופפת אפילו כה"ג נמי פטור, ולפ"ז מה דקאמר הש"ס ה"נ מסתברא קאי ביחד עם מה דקאמר מקודם מעופפת איצטריכא לו. ולפי פירוש זה יתורץ קושית התוס' לכן יפה פסק רבינו ברו"א דחיוב כיון דאפילו למסקנת הש"ס ס"ל להגמרא דברו"א חייב ועיין בתוספתא פ"י. וק"ל: הלכה יז

לא נאמר אפרוחים או ביצים וכו' אלא שדיבר הכתוב בהווה ע"כ. עיין בכ"מ שכתב דמה שכתב רבינו לא נאמר אפרוחים או ביצים איני יודע לו טעם ע"כ, ולפע"ד נראה דרבינו קאי על מה דקאמר מקודם היתה רובצת על אפרוח אחד חייב לשלח וכן איתא בש"ס ומרבינן זה ממה שנאמר קן קן מ"מ ובאמת קשה הלא בקרא כתיב אפרוחים ביצים בלשון רבים ע"ז מתרץ רבינו דלא נאמר אפרוחים וכו' אלא שדיבר הכתוב בהוה. אחר זמן רב מצאתי להפ"ח במים חיים על רבינו דכתב כן והנאני שת"ל כוונתי לדעת הגדולים: פרק יד הלכה ד

השוחט לחולה בשבח חייב לכסות אתר שבת וכן השוחט ספק וכו' ביו"ט מכסה דמו לאתר יו"ט ע"כ נראה מדברי רבינו דאפילו היה דקר נעוץ דבכה"ג מותר לכסותו ביו"ט מ"מ הכא אסור **(וכן מוכח לשון רבינו דכתב וכן השוחט ספק וכו' והתם הדין דאפי' היה לו עפר מוכן מ"מ לא יכסה דמו עד לערב וכמ"ש רבינו בפירוש בהלכות יו"ט ה"ג וז"ל וכן בריה שהוא ספק אפילו היה לו עפר מוכן או עפר וכו' לא יכסה ע"כ.)** וכ"כ המחבר ביו"ד סעיף