לחם אבירים צז

נקבה צריך לכתוב תיבת "זכר" וק"ל: הלכה יג

היתה מעופפת אם כנפיה נוגעות בקן חייב לשלוח ואם לאו פטור מלשלוח ובהט"ו כתב רבינו היתה יושבת בין האפרוחים או בין הביצים ואינה נוגעת בהן פטור מלשלוח וכן אם היתה בצד הקן וכנפיה נוגעות בקן מצדו פטור מלשלוח ובהט"ז כתב היתה על שני בדי אילן והקן ביניהם רואין כל שאילו ינטלו הבדין תפול על הקן חייב לשלוח עכ"ל, ובאשר לפענ"ד נ"ל לשנות קצת הפשט בהגמ' לכן הנני מוכרח להביא כל הסוגיא בלשונה ממש. היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן פטור מלשלוח ואמרינן בגמרא אמר ר"י א"ר היתה יושבת בין שני רובדי אילן רואים כל שאם תשמוט נופלת עליהם חייב לשלוח ואם לאו פטור, וכתב רש"י ז"ל ר"ל דאם נופלת לצדדים פטור, מיתבי היתה יושבת ביניהן פטור מלשלוח על גביהן חייב לשלוח היתה מעופפת אפילו כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלוח מאי לאו ע"ג דומיא דביניהן מה ביניהן דנגעה בהו אף ע"ג דנגעה בהו אבל רובדי אילן פטור, לא ע"ג דומיא דביניהן מה ביניהן דלא נגעה עלייהו אף ע"ג דלא נגעה עלייהו והיינו רובדי אילן, הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך רובדי אילן פטור אדתני היתה מעופפת וכו' ליתני רובדי אילן וכ"ש מעופפת מעופפת איצטריכא ליה דאפילו כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלוח ופריך והא אנן תנן בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלוח אר"י כי קתני מתניתא בנוגע מן הצד עיין ברש"י ד"ה אפילו ועיין תוס' ד"ה מה וז"ל תימה הא דמחייב לעיל ברו"א היכי מיירי אי אפילו בלא נגע מן הצד כלל מאי משני הכא אף על גביהן דלא נגעה עלייהו והיינו רו"א משמע הא מן הצד נגעה אכתי תקשי דהא חייב ברו"א לעיל אע"ג דלא נגעה כלל. ואי לא מחייב לעיל אלא בנגעה מן הצד א"כ מאי קתני בסמוך מעופפת איצטריכא ליה וכו' אכתי תקשי ליתני רו"א וכ"ש מעופפת וכו' ע"כ. ונ"ל לפרש דברי רבינו כן. מ"ש היתה מעופפת על הקן וכנפיה נוגעות בקן חייב לשלוח ואם לאו פטור וכו' ר"ל אע"ג דמעופפת על הקן אך כיון דאין כנפיה נוגעות בקן פטור ואפילו אם נוגעות בצדדי הקן ג"כ פטור, ומ"ש רבינו בהט"ו היתה יושבת בין האפרוחים או בין הביצים ואינה נוגעת בהן פטור מלשלוח היינו דאינה נוגעת למעלה אז אמרינן דפטור ואע"ג דנוגעת מן הצד וכדאמרינן בש"ס מה ביניהן וכו' דמשמע דוקא עלייהו לא נגעה אבל מצדיהן נגעה, ובזה סרה קושית הר"ן שהקשה על רבינו איך כתב ואינה נוגעת בהן הא בגמרא משמע דאפילו נגעה מן הצדדים נמי פטור, ולפמ"ש גם כוונת רבינו במ"ש לא נגעה בהן היינו עלייהו אבל מן הצדדין נגעה ועיין מ"ש הט"ז ליו"ד סימן רצ"ב סקי"ב וז"ל וצ"ל דהרמב"ם היה מפרש דה"ק דהברייתא מיירי במעופפת מן הצד ונוגעת דפטור אבל במעופפת עליהם אפילו נוגעת מן הצד חייב עכ"ל, ובאמת לשון הש"ס לא משמע כן דלפ"ז הוה להש"ס לומר כי קתני מתניתא במעופפת מן הצד ומדאמרינן בנוגעת מן הצד ומדלא קתני הכי א"כ משמע אפילו במעופפת עליהם מ"מ כיון דנוגע רק מן הצד פטור, ועוד קשה כי לדברי הט"ז יהיה הפשט בהמשנה אין כנפיה נוגעות וגו' היינו אינם נוגעות כלל א"כ מאי אתא התנא לאשמעינן פשיטא כיון דאפילו מן הצד אינם נוגעות בודאי פטור, ועוד קשה דרבינו פסק בהט"ז ברו"א דחייב כר"י א"ר ומהגמרא מוכח דרו"א פטור וכמו דמסיק הש"ס מעופפת איצטריכא ליה, ובאמת עיין ברי"ף שהשמיט הך דאר"י א"ר ברו"א א"כ למה פסק רבינו ברו"א דחייב. אלא ע"כ צ"ל דס"ל לרבינו דרו"א מיירי בנוגע מן הצד וכן משמע לשון הגמרא אף על גביהן דלא נגעה עלייהו והיינו רו"א א"כ משמע הא מן הצד נגעה, ובאשר דהיה קשה לרבינו קושית התוס' הנ"ל לכן לא פסק כמסקנת הש"ס אלא פסק דרו"א חייב, ומכ"ז מוכח דרבינו סובר דרו"א מיירי בנוגע מן הצד ויפה פסק רבינו כר"י א"ר א"כ לפירוש הט"ז יהיה הפירוש במשנתנו כזה, היתה מעופפת וכו'