לחם אבירים צב

הרי"ף "והיכא דראה אחד ששחט ואזיל לעלמא ולא ידע אי גמיר אי לא גמיר אותה שחיטה מותרת דרו"מ א"ש מומחין הם" ולפ"ז ע"כ צ"ל דר"נ מיירי בדליתא קמן, ומ"ש רבינו בה"ז הרי שראינו מרחוק ישראל ששחט והלך לו ולא ידעינן אי יודע או אינו יודע ה"ז מותרת וכתב תיבת "מרחוק" ושינה מלשון הרי"ף מחמת דס"ל לרבינו דמה שכתב הרי"ף וראה אחד ששחט וכו' ל"ד דא"כ למה כתב הרי"ף דמותר מחמת דרמא"ש מומחין כיון דמיירי דראה את השחיטה מתחלה ועד סוף וליתא קמן א"כ אפילו בלא כלל זה נמי מותר כיון דאחרים עע"ג, ועוד הלא הש"ס מקשה ואי דלא ידעינן אי גמיר אי לא גמיר נימא רוב מצוין אצל שחיטה מומחים הם, והכוונה דלמה לי ראה א"כ למה כתב הרי"ף והיכא דראינו וכו'. לכן שינה רבינו מלשון הרי"ף וכתב תיבת "מרחוק". ועוד יש לתרץ קושית המ"מ הנ"ל דדוקא בדיעבד אנו מתירים השחיטה מטעם דרמא"ש מומחין הם אבל לא לכתחלה ורבינו מיירי הכא בלכתחלה לכן כתב שהיה מומחה ועיין ברש"י ד"ה מומחין הם. וז"ל הלכך לא בעי למבדקה. ור"ל בדיעבד אנו מתירים מטעם זה, ורבינו ס"ל כשיטת רש"י ומחולק עם התוס', ומאי דהקשה המ"מ למה לא כתב רבינו דין אוכל נבלות להכעיס אם סגי לו בדיקת הסכין או לא, י"ל דסמיך על מ"ש בפ"ד מהל' רוצח ופי"ד מהל' אבידה ה"ב דכתב שם דהוי כעכו"ם גמור, ובעכו"ם הלא כבר פסק רבינו בפ"ב הכ"ב דשחיטתו נבלה, ומה שהקשה הכ"מ והרדב"ז מנ"ל לרבינו במומר משארי עבירות דצריך בדיקת הסכין עיין בביאורי הגר"א וכן עיין ע"ז בתשובות הגאון רע"א ז"ל סימן קכ"ב וקכ"ג: פרק ו הלכה ז

נזייה שנמצאת במרה וכו' שהרי ניקבה אותה כשנכנסה ע"כ, עיין בתוס' חולין (דף מ"ט ע"א) דמפרשים הטעם דחיישינן שמא ניקבה הוושט וחזר ונכנס בכבד יעו"ש, ורבינו אינו מפרש כן אלא אפילו את"ל דדרך הקנה נכנסה מ"מ כיון שעור הקנה והמרה רך ודק חיישינן שמא לאחר שנכנסה במרה ניקבה אותה, ועיין בר"ן דמפרש ג"כ כמו רבינו ועיין מ"ש רש"י בד"ה "מיבזע בזע" ורבינו לא ס"ל כדעת רש"י מהקושיא שהקשו התוס' והר"ן יעו"ש: הלכה יב

מחט שנמצאת בעובי ביה"כ מצד אחד כשרה ואם ניקבה נקב מפולש וכו' ונמצאת טיפת דם במקום הנקב טרפה ע"כ, וע"י בב"י ובמ"מ ובד"מ שכתבו דרבינו ס"ל כהרא"ש דבעינן שיהא הקו"ד כנגד פי המחט גם בניקב משני צדדים, והנ"מ בין היכא דניקב משני צדדים לניקב מצד אחד דבשני צדדים צריך בדיקה אבל מצד אחד אינו צריך בדיקה רק באם שקרה שהפכו ומצא קו"ד כנגד פי המחט מבחוץ טרפה כעובדא דרבי בגמרא (דנ"א ע"א) ועיין מ"ש הראב"ד. וז"ל א"א אין זה מיושר ואחר כך כתב א"א הטיפה צריכה שתמצא מבחוץ, ולפענ"ד נראה דרבינו מפרש בהגמרא כמו שיטת רש"י שכתב ומצא על המחט כנגד פיה מבחוץ קו"ד ולפ"ז סובר רש"י דבין מצד אחד ובין משני צדדים צריכה בדיקה, ומה דאיתא בברייתא נמצא עליה קו"ד קאי בין אניקב מצד אחד ובין אניקב משני צדדים רק דהנ"מ בזה דכאן בצ"א צריך שיהיה הקו"ד כנגד פי המחט אבל בשני צדדים סגי ביש קו"ד סביב הנקב לטרפה ולכן רמז בלשונו וכתב במקום הנקב, ומה שכתב רבינו מקודם מצד אחד כשרה ר"ל אפילו יש טיפת דם במקום הנקב מ"מ כשרה אבל ביש קו"ד נגד פי המחט בודאי ס"ל לרבינו דטרפה וכמבואר בעובדא דרבי דהפכה ומצא קו"ד כנגד פי המחט וטרפה, וכ"ת למה לא כתב רבינו בהדיא דין זה י"ל דכמו דאיתא בש"ס אמר אביי טרח טריח לההוא גברא מתניתין היא