לחם אבירים סט

בפ"ח על הרא"ש וז"ל ותדע שברישא נקט זונה וכו' היינו לרבותא שהזונה עכו"ם וישראל אחד מסובין וכו' ולפי מה שכתבתי אין הפירוש בגמ' כן כי הלא מלשון מסובין משמע דהרבה ישראלים היו כדעת רבינו, ואפילו לגרסת הרא"ש שלא העתיק תיבת אצלה מכל מקום הפירוש כמ"ש ועיין בר"ן דגם הוא לא גריס תיבת אצלה וז"ל דלא שבקי לה לנסוכי א"כ מוכח דלא כהתוי"ט. וק"ל: הלכה כז

עכו"ם הנמצא בבית הגת אם יש שם לחלוחית יין כדי לבלול הכף עד שתבלול הכף לכף שניה צריך להדיח כל בית הגת וינגב ואם לאו מדיח בלבד וזו הרחקה יתירה עכ"ל, עיין בתוס' ד"ה "בעי הדחה" שכתבו וז"ל בחנם הזכיר הדחה דכל ניגוב צריך שיתן מתחילה מים אלא לפי שהיה רוצה לומר ואי לא בהדחה סגי נקט הדחה עכ"ל. וכן עיין בתוס' ד"ה "דאי" ומשמע דס"ל להתוס' דבעי הדחה מדינא ולרבינו רק להרחקה יתירה הצריכו הדחה ועיין ט"ז סימן קכ"ט סקכ"ג יעו"ש: הלכה כט

חבית שפתחוה גנבים אם רוב גנבי העיר ישראל היין מותר בשתיה ואם לאו אסור ע"כ, מקורו ממס' ע"ז (ד"ע ע"א) הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחי חביתי טובי אמר רבא חמרא שרי הוה עובדא בנהרדעי אמר שמואל חמרא שרי ומסיק הש"ס כיון דאיכא דפתחי לשם ממונא הוי ס"ס וכמו שכתב רש"י וז"ל ספק ישראל ספק עכו"ם ואת"ל עכו"ם שמא לא נגע כי כיון דחזי דחמרא הוא פרשי ולא מנסכי ע"כ, ועיין בתוס' ד"ה פתחי. וז"ל הכא ל"ד טובא כיון דתלינן בישראל אבל בסמוך הוי דוקא כיון דפתחי טובא ע"כ, ועיין ברש"א דכתב אפילו בודאי פתחי לשם שתיה שרי בפומבדיתא דהוי שם רוב גנבי ישראל ור"ל א"כ אפילו היה חבית אחת דליכא ס"ס מ"מ, שרי מחמת דהיה שם רוג"י, עוד כתב הרש"א אבל משום עובדא דשמואל דלא הוי התם רוג"י נקיט חביתי טובא דמשו"ה יש לתלות בממונא והוי ס"ס ועיין בתוס' דמשמע מדבריהם דגירסת רש"י בגמ' היה כמו שלפנינו היינו כיון דאיכא דפתחי לשם ממונא הוה ליה ס"ס ולפ"ז לא גרים רש"י בגמ' "טובא" ורק פתחי חביתא וע"ז אמר רבא דשרי מ"ט רוג"י ואצל מעשה דשמואל דלא היה שם רוג"י מ"מ יש היתר משום ס"ס כנ"ל, ובזה סרה קושית הלח"מ שהקשה על רבינו וז"ל א"כ יש לתמוה על רבינו למה כתב דאי רוב גנבי העיר ישראל הא אפילו מחצה על מחצה נמי שרי מטעם ס"ס וכמו דמסיק הש"ס במעשה דשמואל, ולפי מ"ש לק"מ די"ל דרבינו גרים בגמ' כן היינו כיון דפתחי טובא הוה ליה ס"ס וכמו דאמרו שם בגמ' כיון דפתחי טובא וס"ל לרבינו דמה דקאמר הש"ס חביות טובא אצל מעשה דרבא זה הוא לאו דוקא יען דשם הלא רוג"י ובזה אפילו חבית אחת ג"כ מותר אבל אצל מעשה דשמואל דשם לא היה רוג"י לכן בעינן שיהא דוקא חביות טובא דאז יש ס"ם כנ"ל אבל בחבית אחת דאין רק ספק אחד אסור. ולפ"ז כיון דרבינו מיירי בחבית אחת וכדאמר "שפתחוה" לכן בעינן שיהא רוג"י דאם היה רק מחצה על מחצה הלא אין רק ספק אחד. אבל באמת ס"ל לרבינו דהיכא דפתחי הרבה חביות אפילו ליכא רוג"י ג"כ מותר מטעם ס"ס הנ"ל, ומה דקשה לכאורה על רבינו הלא בהכ"ד כתב גדוד שנכנס למדינה דרך שלום כל החביות הפתוחות אסורות ומשמע מזה דאפילו טובא ג"כ אסור ולא אמרינן אדעתא דממונא פתחי ולא כמ"ש, אולם י"ל דבשעת שלום באים גם לשתות וזה קרוב יותר לודאי. ומה שלא כתב רבינו הדין דאם פתחי חביתי טובא מותר אפילו ליכא רוג"י י"ל דסמיך על מה שכתב בהכ"ד וז"ל ובשעת המלחמה אם פשט הגדוד מן המדינה ועבר אלו ואלו מותרות מפני שאין להם פנאי לנסך והטעם שאז אין עוסקים