לחם אבירים לג

וכן מוכת מהש"ס דאין חילוק, דאמרינן בגמרא אר"י אמר שמואל הלכה כר"י אמר רב יוסף ובלבד שלא יעשו שכונה וכו' אחר כך פריך הש"ס וניחוש דלמא אזיל ומזבין וכו'. אם כן משמע דקאי על חוץ לארץ דשם מותר למכור דאי בארץ ישראל אפילו לעכו"ם אחד נמי אסור למכור ובאמת מהטור והמחבר משמע דבחוץ לארץ גם כן אסור כמו שכתב הש"ך בס"ק ט"ו מדכתב המחבר לא ימכור ולא ישכור לג' עכו"ם משמע דקאי על חוץ לארץ גם כן. אך יש ליישב דעת הרמב"ם כן דלכאורה קשה למה סידר הש"ס המימרא דר"י שאמר ובלבד שלא יעשו שכונה אחר מימרא דשמואל דאמר הלכה כר"י הלא אפילו ר' מאיר סבירא ליה דבחוץ לארץ מוכרין בתים ואם כן אפילו לר' מאיר יכול להיות הדין דר"י, אלא מוכח מזה דהמימרא דר"י קאי דוקא על ארץ ישראל והכי פירושא הלכה כר"י דאף בארץ ישראל משכירין בתים ק זה אמר ר"י ובלבד שלא יעשה שכונה ור"ל שלא ישכיר לג' עכו"ם שזה נקרא שכונה אם כן קאי דין זה דוקא לר"י דלר' מאיר אפילו לחד נמי אסור לשכור בארץ ישראל ומשום הכי קבע הש"ס המימרא דרב יוסף אחר מימרא דשמואל דהלכה כר"י. אחר כתבי כל זה מצאתי בשלטי הגבורים שמפרש כן לפי דעת הרמב"ם. אולם לפי זה לא יתכן קושית הש"ס דפריך וליחוש דלמא אזיל האי ישראל ומזבין וכו' משמע מזה דקאי על חוץ לארץ דבארץ ישראל הלא אסור למכור אפילו לאחד, ונ"ל ליישב בזה והכי פירושו אר"י אמר שמואל הלכה כר"י דבארץ ישראל מותר להשכיר בתים וכן בסוריא מותר למכור בתים וכן בחוץ לארץ מותר למכור שדות גם כן, ועל זה דאמרינן הלכה כר"י דבארץ ישראל מותר להשכיר וכן בסוריא מותר למכור בתים על זה אמר רב יוסף ובלבד שלא יעשה שכונה וכו' והיינו הן לשכור לג' עכו"ם בארץ ישראל והן למכור לג' עכו"ם בסוריא אסור, ועל זה פריך הש"ס וליחוש דלמא אזיל ומזבין וכו' ויהיה שכונה וכו', ומשו"ה העתיק הרמב"ם מתחלה ובסוריא מוכרין להם בתים ולא שדות ואחר כך כתב ומשכירין להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשו שכונה ור"ל הן להשכיר בארץ ישראל והן למכור בסוריא הכל אסור לג' עכו"ם אבל בחוץ לארץ ממש מותר אפילו לג' עכו"ם, ומה שדחקו להרמב"ם לומר דבחו"ל מותר להשכיר לג' עכו"ם זה הוא מדסידר הש"ס מימרא דר"י אחר מימרא דשמואל דהלכה כר"י וכמ"ש. וראיתי בשה"ג שכתב דמה שפסק הטור דבחוץ לארץ אסור גם כן לעשות שכונה מחמת דהיה כתוב לפניו הגירסא בגמרא דהלכה כר' מאיר וקאי בחוץ לארץ ועלה קאמר ובלבד שלא יעשה שכונה, ומהכא נפקא להטור דבחוץ לארץ גם כן אסור למכור ולהשכיר לג' עכו"ם. אבל באמת אינו צריך לזה ורק הטור דייק מפירכת הש"ס כמו שביארתי לדעת הרמב"ם וק"ל: הלכות מזוזה פרק ה' הלכה א'

המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא המזוזה והחיוב המוטל על השוכר אינו מדאורייתא רק מדרבנן וכמו שכתבו התוספות במס' ע"ז (דף כ"א ע"א) דמדכתיב ביתך ממעטינן בית של אחרים וכל חיובו הוא רק מדרבנן יעו"ש והיכא דהבית היתה של שני שותפים ישראל עם עכו"ם יש בזה מחלוקת הפוסקים אם הישראל חייב במזוזה, הרשב"א פוסק דחייב כדמוכח מחולין דפריך שם הש"ס ואלא ביתך למעוטי מאי היינו כיון דמרבינן שותפות דחייבים במזוזה א"כ ביתך למעוטי מאי ולא קא מתרץ הש"ס למעוטי שותפות עכו"ם ש"מ דחייב הישראל במזוזה גם