לחם אבירים לב

לינוק מחלב עכו"ם לא כן תניא אבל עכו"ם מניקה בנה של ישראל ברשותה אלא אמר הקב"ה פה שעתיד לדבר עמי וכו' יעו"ש, ועיין מ"ש הרמ"א בסימן פ"א סעיף י"ז דמ"מ לא יניקו מן העכו"ם: הלכה יז

ההולכין לתרפות עכו"ם אסור לשאת ולתת עמהם והבאים מותרים וכו' ישראל ההולך לתרפות עכו"ם בהליכה מותר לשאת ולתת עמו שמא יחזור בו ובחזרה אסור עכ"ל ובהלכה י"ת כתב רבינו דביריד גם כן אסור לשאת ולתת עם ישראל בחזרה עכ"ל. וקשה לי על רבינו מדוע לא הביא גם הרישא מהברייתא דאיתא שם עכו"ם ההולך ליריד בין בהליכה ובין בחזרה מותר, ואין לומר דרבינו ס"ל כהרי"ף דגם ביריד אסור לשאת ולתת עם העכו"ם בהליכה וסובר דבין בתרפות ובין ביריד בהליכה אסור ובחזרה מותר ודין אחד להם, א"כ כיון דס"ל כזה לכן סמך על הלכה הנ"ל מה שכתב בתרפות ומעצמנו נדע איך הדין ביריד, א"כ לא היה לרבינו להביא גם הסיפא בישראל וגם בזה היה לרבינו לסמוך על הדין הקודם בזה שכתב דבתרפות אסור לשאת ולתת עם ישראל בחזרה כי בישראל הלא גם רש"י מודה דאין חילוק בין יריד לתרפות ודוקא בעכו"ם פליג רש"י וסובר דיש חילוק מתרפות ליריד אבל בישראל גם רש"י ז"ל מודה דדין אחד להם ומדכתב דין זה לגבי ישראל א"כ היה לו להביא גם לגבי עכו"ם ביריד וצ"ע ועיין בלח"מ וק"ל: פרק י הלכה ג

אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות ושוכרין להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשו שכונה ואין שכונה פחות מג' עכ"ל, וכבר כתב המרדכי טעם לזה דחיישינן דלמא מיעצי עצה על ישראל הדר בשכונה וקטלי או מזקי ליה, ולפי זה אם אין ברחוב ההוא ישראלים מותר להשכיר לג' עכו"ם כמו שכתב המרדכי וכמו שכתב הד"מ על הטור. ותמיה לי למה לא רמז זה הרמ"א, אולם באמת המחבר בעצמו כבר רמז לזה שכתב לא ימכור ולא ישכור לג' עכו"ם ביחד בשכונת היהודים אם כן מבואר דוקא בשכונת הישראלים אסור. וקשה לי על רבינו הרמב"ם דמשמע מדבריו דדוקא בארץ ישראל אסור להשכיר לג' עכו"ם אבל בחוץ לארץ מותר כמובן מסידור רבינו דמתחלה כתב ומשכירין להם בתים בארץ ישראל וכתב ובלבד וכו', משמע דזה קאי על ארץ ישראל דוקא וכן משמע מדכתב רבינו אחר כך ומותר למכור להם בתים ושדות בחוץ לארץ ולא כתב דין זה ובלבד שלא יעשו שכונה וכו' אם כן משמע דמה שכתב ברישא ובלבד וכו' זה קאי על ארץ ישראל דוקא אבל בחוץ לארץ סבירא לו לרבינו דמותר, ובתחלה רציתי לומר דרבינו ס"ל אפילו בחוץ לארץ ג"כ אסור להשכיר לג' עכו"ם מדכתב הדין בסוריא ואחר כך כתב דא"י ואח"ז כתב ובלבד וכו' ואפשר לומר דקאי על סוריא והלא סוריא לר"י הוה כחוץ לארץ דסבירא ליה כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש, אם כן יש להוכיח לכאורה דאפילו בחו"ל ג"כ אסור להשכיר לשלשה עכו"ם כמו בסוריא, אך באמת יש לדחות דמ"ש רבינו ובלבד וכו' לא קאי על הרישא דסוריא דא"כ היה לרבינו לומר תיכף ומיד אתר הדין דבסוריא ובלבד וכו' ומדכתב הדין דארץ ישראל ואחר כך כתב ובלבד משמע דקאי רק על ארץ ישראל וכן ראיתי בפירוש המשניות לרבינו שכתב והלכה כר"י ובלבד שישכור וכו' אבל ג' או יותר לא ישכור להם שלא יעשו שכונת ג'. אם כן מדכתב ובלבד שישכור וכו' משמע דקאי דוקא על ארץ ישראל דאי על חוץ לארץ הוי ליה גם כן להזכיר מכירה אלא משמע מזה דרבינו סבירא ליה דדוקא בארץ ישראל אסור לעשות שכונה מג' עכו"ם אבל בחוץ לארץ מותר. ובאמת לפי הטעם הנ"ל שכתב המרדכי לא אבין איזה חילוק יש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ