לחם אבירים יח

שמואל באנדרטי ש"מ שנינו ור"ל דמה שאמרו רבנן בשיש בידו מקל אסור ל"ת דוקא בשארי צורות אבל באנדרטי ר"ל צורת אדם אפילו בלא מקל גם כן אסור, קמ"ל דאינו כן אלא אפילו באנדרטי ג"כ צריך מקל לרבנן, ועל כרחך צ"ל כן דא"א לפרש דוקא אנדרטי הלא במשנה אמרו כל הצלמים, א"כ משמע כל הצורות א"כ היאך אמר דוקא אנדרטי, ורבב"ח בא להוסיף דבין בשארי צורות ובין באנדרטי אפילו אוחז בידו מקל לרבנן גם כן אינו אסור אם לא דעומד על פתח המדינה, אם כן לפי זה לא פליג ר"י אדשמואל, ולפי זה נוכל לומר דגירסת הרמב"ם היתה כמו להרי"ף, וזה כוונת הרמב"ם שלא העתיק אנדרטי מפני שכתב בריש דבריו צורות שעשאום עכו"ם לנוי מותרין, רצונו לומר בכרכים כמ"ש בגמרא אם כן נכלל בזה אפילו צורת אדם, ולכן כתב אחר כך ואם היה עומד על פתח המדינה והיה בידו מקל וכו' אסור בהנאה, היינו כרבנן אליבא דר"י דדוקא עומד על פתח המדינה אז אסור אם יש בידו מקל אפילו אינו אנדרטי, ואפילו אנדרטי אינו נאסר אלא אם יש בידו מקל ועומד על פתח המדינה, ולפי זה לא קשה מדוע שינה הרמב"ם משיטת הרי"ף, ועיין בטור דכתב כל הכו"ם הנמצאים בכפרים אסורין וכו', והנמצאים בכרכים מותרים דודאי לנוי נעשו אא"כ עומדים על פתח המדינה ובידו מקל או צפור וכו', ואח"כ כתב המוצא כלים ועליהם צורת חמה וכו' הכלים מכובדים אסורים שודאי לשם כו"ם נעשו ואם היו מבוזים מותרין, וכל זה בסתם אבל בידוע שאין נעבדין אפילו המכובדים נמי מותרים, ואח"כ כתב וצורת שאר כל המזלות אפילו צורת אדם המוצא אותם מותרות אם לא שיש הוכחה שנעשו לשם כו"ם כגון צורת אדם עומד על פתח המדינה ובידו מקל וכו', וברישא לא הזכיר אנדרטי כמו הרמב"ם וכתב ע"ז המל"מ למה שינה הטור משיטת הרא"ש דהביא בפרקיו המימרא דאנדרטי א"כ מסתמא סבירא ליה דהלכתא היא, ומדלא הזכיר הטור אנדרטי ש"מ דסבירא ליה דר"י פליג אדשמואל וסבירא ליה דאנדרטי אינו מעלה ומוריד כלל כדעת הרמב"ם, א"כ זה נגד אביו הרא"ש ז"ל, אבל לפי מה שכתבתי לבאר בדעת הרא"ש לא קשה מידי כיון דהרא"ש גם כן סבירא ליה דלאו דוקא אנדרטי אלא הוא הדין בשארי צורות בעומדין על פתח המדינה אסור, ומה דכתב הרא"ש אנדרטי אתי לאשמעינן דאפילו אנדרטי מכל מקום צריך מקל ועומד על פתח המדינה כנזכר לעיל, וזה כוונת הטור ג"כ דמקודם כתב סתם אא"כ עומדין על פתח המדינה ובידם מקל, א"כ נכלל בזה כל הצורות, ומה דכתב אח"כ צורת אדם הוא לאו דוקא אלא הוא הדין כל שארי צורות, ומה דכתב צורת אדם הוא לאשמעינן דאפילו בזה צריך עומד על פתח המדינה ומקל כנזכר לעיל. ובאמת לא הבנתי דברי מרן הב"י על הטור שכתב דכוונת הטור במ"ש כגון צורת אדם עומד על פתח המדינה דוקא צורת אדם, ומתניתין דכל הצלמים דוקא בצורת אדם היא וכתב הב"י ואיני יודע מנין לו. אבל באמת נראה בכוונת הטור כמ"ש דל"ד צורת אדם כנ"ל ובפרט להגירסא שלפנינו בטור דלא גרסינן צורת אדם בודאי הפשט כן. אח"כ מצאתי בש"ך סק"ג דכתב גם כן בכוונת הטור כמו שכתבתי, ובאמת דברי הרא"ש אפשר ליישב כמו שכתבתי אולם עיין בפסקי הרא"ש וז"ל שם הצלמים של כרכים ושל כפרים ועומדין על פתח המדינה כגון אותן שהן בדמות של אנשים ובידם מקל או צפור וכו'. אם כן נראה מדבריו דוקא צורת אדם ועומד על פתח המדינה ובידו מקל אז אסור, וזה גם כן מהטור כידוע. אך באמת אפשר לומר דהטור חזר בו ממה שכתב בפסקי הרא"ש, ועיין בשה"ג דהקשה אמאי דסיים הטור וכתב ובשל כפרים וכו' אי קאי אצורת אדם ולא על הכלים אם כן קשה מאי קמ"ל הלא כבר כתב הטור בריש הסימן דבשל כפרים צורות של כו"ם בכל ענין אסור, ואי דקאי על כלים מנא ליה להטור כזה, הלא בכלים אפילו בכפרים נמי תלינן באם עשוין לנוי או לא. אך באמת י"ל דלכאורה קשה על הטור