לחם אבירים טו

לא הבנתי תירוץ הגר"א על קושית הר"ן והראב"ד דהלא קושיתם על הרמב"ם הוא מפני מה כתב לענין צורת אדם דוקא בולטת אסור לעשות אבל שוקע מותר וכמו שכתב רבינו בה"י ואח"כ כתב דאסור לצור צורת חמה ולבנה אפילו שוקעת אם כן קשה למה התיר לעשות צורת אדם בשוקעת, א"כ לפי זה אפילו אם נימא דהפשט בדברי רבינו כמו שכתב הגר"א דכל לקיים מותר במשמשי מרום בשוקעת מ"מ תקשי קושית הר"ן והראב"ד על הרמב"ם כנ"ל מדוע במשמשי מרום ס"ל דאסור לעשות בשוקעת ובצורת אדם התיר לעשות בשוקעת, ולכן חולק הראב"ד בזה על רבינו ופסק דבצורת אדם אסור לעשות אפילו שוקעת, דאם נימא דקושית הראב"ד היא כמו שהבין הגר"א אם כן מאי תירץ הראב"ד בדבריו שכתב שם וז"ל וסוף דבר לעשותה ישראל בכל ענין אסור ואם עכו"ם עשה לו בולט אסור להניחה בידו ומותר שיחתום לו העכו"ם שוקע מותר לו להניחה וכו' ואחד צורת אדם וצורת שמשי מרום דינם שוה, אולם לפי מה שבארתי קושיתם אתי שפיר תירוץ הראב"ד כמובן, ולענין שארי צורות סבירא ליה להרמב"ם דבין בולט ובין שוקע מותר אפילו לעשות ושמשי מדור העליון כגון שרפים ואופנים וכו' בודאי אסור בין בולטת ובין שוקעת בין לעשות ובין לקיים זה הוא שיטת הרמב"ם, אבל דעת מהרמ"ח והרמב"ן דמשמשי מדור העליון אף שוקעת אסור לעשות ואפילו כשאחרים עשו לו ג"כ אסור לקיים אפילו שוקעת והוא הדין בית תבנית היכל וכו' ופרצוף אדם אסור בין לעשותם ובין להשהותם ואפילו שוקעת נמי אסור ושמשי מדור התחתון כגון חמה ולבנה וכו' לעשותם אסור בין שוקעת ובין בולטת ולקיים אם אחר עשה שוקעת מותר ובולט אסור ושארי צורות כגון לעשות ושוקע מותר בין לעשות ובין לקיים בחותמו בולט ומשום חשדא מיירי בשארי צורות בהמה חיה ועוף בולט אסור בין לקיים ובין וכן דעת הר"ן, ומאי דאמרינן בגמרא התם היינו בהמה חיה ועוף והברייתא דטבעת מיירי בשארי צורות ושם יש חילוק בין בולטת לשוקעת, היינו דבשוקעת מותר הן לעשותן והן להשהותן ובולטת אסור בין לקיים ובין לעשות, אבל דעת הרא"ש והטור והתוס' דמשמשי מדור העליון וכן צורת האדם לבדו אסור בין לעשות ובין לקיים ודוקא בולטת אסור אבל שוקעת מותר אפילו לעשות וצורת חמה ולבנה אסור בין בולטת ובין שוקעת ואפילו לקיים נמי אסור וכמו שכתבו התוס' ושארי צורות מותר בין לקיימן ובין לעשותן ואפילו בולטת מותר, ובזה נתבארו כל השיטות, ובזה לחוד מחולק רבינו עם הרא"ש היינו במשמשי מדור העליון דלהרמב"ם אסור אפילו בשוקע ואפילו לקיים וכמו שכתב בהלכה י"א, והרא"ש סבירא ליה דדוקא בולטת אסור אבל בשוקע מותר וכן דעת הטור וק"ל: פרק ה הלכה י

ואסור להשביע העכו"ם ביראתו אפילו להזכיר שם העכו"ם שלא דרך שבועה אסור שנאמר לא תזכירו עכ"ל. המקור לזה הוא ממסכת סנהדרין דגרסינן שם אמר אבוהו דשמואל אסור לעשות שותפות עם העכו"ם שמא יתחייב לו שבועה ונשבע לו בשם עכו"ם והתורה אמרה לא ישמע על פיך, ובדיעבד אם כבר נתחייב לו שבועה יכול לקבלה, כן כתבו התוס' וכן כתב הטור באו"ח להדיא דבדיעבד אם נשתתף ונתחייב שבועה יכול לקבלה, אולם, צריכין אנו לדעת איך הוא דעת הרמב"ם אל נכון, מדכתב הכא ואסור להשביע העכו"ם ביראתו משמע מדבריו דאפילו עשה שותפות וכבר נתחייב לו העכו"ם שבועה ג"כ אסור לקבלה, אבל באמת בהלכה י"א אינו משמע כן וז"ל שם ואסור לגרום לאחרים שידרו ושיקיימו בשם העכו"ם, משמע דוקא לכתחלה אסור, א"כ מוכח מזה דמה שכתב רבינו בהלכה י' גם כן כוונתו דוקא לכתחלה אסור לעשות שותפות, והראיה