לחם אבירים קכה

הלכה יב

מקורו בחולין דצ"ג ע"ב והעין משפט ציין בטעות ה"ז וצ"ל ה"ח: פרק יא הלכה יד

החרצנים וכו' עיין שם בכ"מ וזה פשוט דפסק כחכמים במס' ע"ז (דכ"ט) וכמו דמפרש ר"י לכן פסק הש"ס בחולין (דק"י ע"א) כחכמים דיבשים מותרים וכמו ר"י דיבשים היינו לאחר יב"ח דפריך שם ודילמא מיי"נ הוה אמר לו לאחר שנים עשר חודש הוה יעו"ש: פרק טו הלכה יז

וכן שומן של גיד הנשה שנפל לקדרה של בשר משערין אותו בס' ואין שומן הגיד מן המנין וכו' אח"כ כתב רבינו והגיד עצמו אין משערין בו ואינו אוסר שאין בגידין בנו"ט ע"כ, נ"ל דזה פסק כר' ישמעאל בנו של ריב"ב (דכ"ט ע"ב) וכמסקנת הש"ס דאמרינן שם והלכתא שאין בגידין בנו"ט, ומאי דכתב רבינו וכן שומן של גיה"נ וכו' זהו כפירוש רש"י שם בגמרא ד"ה והלכתא וז"ל ודוקא בו אבל בשמנו יש בנו"ט ואם לא נטל שמנו אוסר עכ"ל, ורבינו מחולק עם התוס' ד"ה שאני חלב (בדצ"ז ע"א) וז"ל ונראה לר"ת דשמנו של גיד אינו מפעפע ורבינו מדייק זאת מדאמרינן שם (צ"ז ע"ב) הנהו אטמהתא דאימלחו בי ריש גלותא בגידי דנשיא רבינא אסר וכו' וכן אמרינן בגמרא אר"נ גיד בס' ואין גיד מן המנין, ואין לומר דכוונת ר"נ דצריך ס' כנגד גופו של גיד. הלא באמת הגיד אינו בטיל א"ו דכוונתו על פליטת הגיד ובאמת קשה הלא פליטת הגיד אינו אוסר כי הלא פסקינן בגמרא דאין בגידין בנו"ט, ודוחק לומר דרבינא ור"נ ס"ל דלא כמו שפסק הש"ס דהלא אינהו בתראי א"כ ע"כ ס"ל כמו שפסק הש"ס דאין בגידין. בנו"ט א"כ קשה למה אסרו משום פליטתו אלא ע"כ דכוונתם על שומן הגיד ורבינו לא ס"ל כמ"ש התוס' בד"ה שאני דהנהו אטמהתי דרבינא אסר קאי לפי דס"ל דיש בגידין בנו"ט וכן ר"נ ס"ל הכי, דזה דוחק גדול וכמ"ש וכ"כ הר"ן שם על הרי"ף דס"ל דאע"ג דשמנו של גיד לא מתסר אלא משום לתא דגיד וגיד אינו אוסר תערובתו לדידן דקיי"ל דאין בגידין בנו"ט פ"ה שמנו של גיד אוסר תערובתו ע"כ יעו"ש: פרק טז הלכה כט

נתערב סתם יינם וכו'. יש בזה ג' שיטות ואבארם אחד אחד. שיטת הרז"ה דס"ל אע"ג דתקנת רשב"ג לא מהני ליין ביי"נ אבל תקנת ר"א מהני אפילו בכה"ג דבאמת גריס רז"ה בע"ז דמ"ט ההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי"נ בחמריה ור"ל יין ביין ומדלא קאמר ביני דני א"כ משמע דנתערב יין ביין ממש ואפ"ה התיר ר"ח א"כ משמע דמותר אפילו בכה"ג והטעם דס"ל דתקנת ר"א עדיפא מדרשב"ג אבל באמת הגירסא ברי"ף והרא"ש כן דאיתערב חביתא דסתם יינם וכתב הר"ן דס"ל להרי"ף מדלא קאמר ביני דני א"כ משמע דנתערב יין ביין ולא כתב הרי"ף דע"כ מיירי בסתם יינם מחמת דס"ל דלא עדיפא תקנת ר"א מדרשב"ג כי היכי דהתם אליבא דרשב"ג אסור יין ביין ה"נ כן אבל הר"ן בעצמו סובר כהרז"ה הנ"ל ק דס"ל דדוקא בחבית מהני תקנת ר"א אבל יין ביין אפילו בסתם יינם לא מהני וקמ"ל הש"ס א בחבית אפילו ביי"נ מהני וכ"ש בסתם יינם ורבינו ס"ל כהרי"ף ותמיה לי על הכ"מ למה לא העתיק הגירסא מהגמ' כמו שגרס הרי"ף והרא"ש ובהדיא מוכח בגמרא כמו שכתב הרמב"ם והרי"ף ותקנת רשב"ג ור"א חדא היא רק מר נקיט רישא דמלתא ומר נקיט סיפא דמלתא. עוד