לחם אבירים קכב

בין החניכים. מ"ס הרי נהנה גרונו בכזית ומ"ס אכילה במעיו בעינן ע"כ ועיי"ש בהגהות כ"מ וז"ל וגם תימה לי על רבינו איך פסק כר"ל ולא כר"י דכזית שאמרו חוץ משל בין השינים רשב"ל אמרה יעו"ש, ובאמת פלא הוא בעיני השגתו הלא בגמרא מבואר בהדיא דזה אליבא דכ"ע, עוד כתב שם בהגהות ותימה לי על בעל הכ"מ איך כתב והלכה כר"י דאמר הכי והא איפכא איכא בגמרא ר"ל דרשב"ל אמר הכי, ובאמת הש"ס מבואר בפירוש דזה אליבא דכו"ע עוד מה שכתב וגם זה תימה שאינו אלא דברי ר"י ור"ל פליג עליו ולפי מ"ש לק"מ. אחר זמן רב מצאתי בס' עמק המלך שכתב כנ"ל והנאני. וק"ל: פרק טז הלכה ג

עיין בלח"מ וז"ל והקשה הרב"י וכו' ולא ידעתי מקום לקושיא זו דהתם לא איירי אלא בדבר דשייכי בערלה וכלאי הכרם אבל חתיכה וגיד לא שייכי בערלה ולכן לא מנינהו עכ"ל, ותירוצו מבואר בכ"מ להדיא בהלכה ג' וז"ל והא דלא מני להו רבינו וכו' משום דרבינו לא איירי אלא בדבר שגידולו מן הארץ דומיא דחבית תילתן דאיירי בהו ר"מ ע"כ, ור"ל דרבינו לא איירי אלא בדברים דשייכי בהו ערלה וכה"כ וזה נמצא דוקא בדבר שגידולו מן הארץ וכמו שתירץ הלח"מ כנ"ל: הלכה ה

וכן חתיכה של נבלה וכו' שהרי מתכבד בה לפני האורחים ע"כ, וכן פסקו התוס' בע"ז (דע"ד ע"א) ד"ה למעוטי ועיין שם בר"ן (דל"ז ע"א) ד"ה וגרסינן יעו"ש: פרק יז הלכה יב

אעפ"י שאסרו פת עכו"ם יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחין פת עכו"ם הנחתום במקום שאין שם נחתום ישראל ובשדה מפני שהוא שעת הדחק וכו', ונראה מדברי רבינו דס"ל דתרתי בעינן שדה וליכא פלטר ישראל, וזה כפירוש הראשון שבר"ן דכתב הר"ן וז"ל ואיכא מ"ד דר"י אלישנא דר"ח סמיך ור"ל מוסיף ותרתי בעי ולחומרא שדה וליכא פלטר ישראל, א"כ רבינו שפסק כנ"ל א"כ פוסק כר"י וכפירוש הראשון שבר"ן וכן כתב הכ"מ וכן כתב הב"י על הטור יעו"ש, ומה שכתב הר"ן שהרמב"ם לא גריס תיבת ובשדה כבר כתב ע"ז הכ"מ כי זה ט"ס כי באמת כתוב לפנינו ברמב"ם תיבת ובשדה וכן העתיק הב"י בטוב לשון הרמב"ם וכתב ובשדה. אולם זה קשה על מרן הב"י שהעתיק ביו"ד סימן קי"ב סעיף ב' לשון של רבינו ולא כתב תיבת ובשדה וכבר הקשה כזה המ"ע, ולענ"ד יש לומר הגם דהעתיק הב"י במחבר כלשון הרמב"ם מ"מ לדינא אפשר דס"ל כהר"ן שכתב וז"ל י"א דר"י לא פליג אדר"ח ונקטינן בתרווייהו לקולא דבשדה לעולם מותר ובעיר מותר בשאין שם פלטר ישראל, א"כ לפי זה ר"י מוסיף אדר"ח ולקולא דבאחת מהן סגי וכן כתב הרשב"א בת"ה עיין בב"י א"כ שפיר עשה המחבר שהשמיט תיבת ובשדה הכתוב בלשון הרמב"ם, הגם דהרמב"ם היה גריס תיבת ובשדה אך הב"י ס"ל לדינא כהי"א הנ"ל וכן באמת נראה מהב"י על הטור דכתב שם בתחלה דעת הרמב"ם שהעתיק ובשדה כנ"ל ואח"כ כתב דעת הרשב"א בת"ה שפסק לקולא, היינו דר"ח ס"ל היכא דליכא פלטר ישראל אפילו בעיר מותר וע"ז אמר ר"י דבשדה אפילו איכא פלטר ישראל בעיר מ"מ מותר מפלטר עכו"ם בשדה עכ"ל, א"כ מוכח מזה דס"ל לדינא כהרשב"א ועיין בבאר הגולה שרשם כזה טור בשם י"א וכן כתב הרשב"א עכ"ל, וכתב ע"ז המ"ע דאשתמיטתיה שהוא דברי רבינו הרמב"ם אות באות ולענ"ד י"ל דיפה עשה הבאה"ג שרשם כן כי הגם דזה לשון