לחם אבירים קטו

לכן תירץ כנ"ל אבל ר"א דס"ל דגם בגט מועיל מחילת התנאי לכן יספיק לו תירוצו וק"ל: מסכת קדושין (דף נ"ב ע"א

) גמרא ושמע מינה אשה נעשית שליח לחברתה ואפי' במקום שנעשית לה צרה ע"כ. והקשה השעה"מ מנא לו לרב להוכיח כן מהמשנה דלמא מיירי דאחת מן האחיות היתה שליח לקבל הקדושין עבור הארבע נשים והלא אמרו בהמשנה דאין אחיות מקודשות א"כ שאר הארבע נשים המקודשות אינן נעשות צרות להשליח דהלא האשה השליח אינה מקודשת כלל. ע"כ. ולפענ"ד נראה לי לתרץ עפ"י דברי הקצה"ח שהקשה לדעת התוס' דבמקום דאמרינן אין שליח לדבר עבירה מתבטל המעשה א"כ מדוע אמרינן דהשאר מקודשות דכיון דאסור לקדש בפירות שביעית הוה ליה שלד"ע. ותירץ עפ"י מ"ש בסימן שמ"ח סק"ח דשלח שלוחו לגנוב אדעתא דידיה ואדעתיה דמשלחו להיות שותפין בגנבה דאע"ג דאין שלד"ע היכא דזכי לנפשיה זכה נמי לחבריה וא"כ ה"נ כיון שזכתה לנפשה זכתה נמי לחברותיה ע"כ. א"כ לפ"ז לק"מ קושית השעה"מ דע"כ מכח קושיא הנ"ל של קצה"ח צריכים אנו לומר דאחת מן המקודשות קיבלה הקדושין ולא אחת מן האחיות דבה לא שייך לומר מגו דזכי לנפשה. דהלא היא אינה זוכה לנפשה כלום בהקדושין. ואפשר יש לדחות דאפילו אם נימא דאחת מן האחיות קיבלה הקדושין בכ"ז שייך לומר מגו דזכי לנפשיה דע"כ צריך לומר דבעת שאחת מן האחיות מקבלת הקידושין אזי היא מקודשת ובאשר שגם אחותה מקודשת לכן היא מונעת מלחול גם הקידושין שלה דאם נימא דבשעת קבלת הקידושין אין חל עליה הקידושין א"כ מדוע אינה מקודשת אחותה השני דהלא אינם לצרור א"כ צ"ל ההסבר דבקבלת הקידושין חל עליה היינו על אחת מהאחיות הקדושין ובאשר דגם על השנית חל לכן גם היא אינה מקודשת א"כ לפ"ז גם באחת מהאחיות אם קבלה הקדושין ג"כ שייך מגו דזכי לנפשיה ובכ"ז אין שייך להוכיח דאשה נעשית שליח לחברתה במקום שנעשית לה צרה דהלא לבסוף הם אינן מקודשות ומנין לנו להוכיח דנעשית שליח אפילו במקום שנעשית לה צרה לעולם. כן נלפע"ד

(ע"ה ע"ב) עיין בתוס' ד"ה "ורבי ישמעאל". עיין ברש"א דמפרש בענין עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל דאמרינן הולד כשר אם צריך גירות או לא. והקשה דברי רש"י אהדדי דמס"פ האומר מוכת דעכו"ם הבא על ב"י אמרינן דהולד צריך להתגייר ובדע"ה מוכח גבי עבד ושפחה נתערבו בהן ניתני חדא דע"כ עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וכו' ואי אינו כשר אלא ע"י שנתגייר הגר ונשתחרר העבד הרי יש לחוש בעבד שנתערב בהן כמו בשפחה. ע"כ. ונראה לי לפענ"ד דלק"מ. ומתחלה נחקור הדין אם בא שור של אחד על בהמת חבירו והולידה למי שייך העובר וזה בודאי מלתא דפשיטא דהולד שייך לבעל הפרה. ולפ"ז אם עבד בא על ב"י והולידה בוודאי שייך הולד להישראלית ולא להאדון והגם דגוף העבד שייך להאדון בכ"ז לא יהא עדיף משורו. לכן אפילו אם נאמר דעבד הבא על בת ישראלית צריך להשתחרר בכ"ז קנין הגוף אין לו להאדון בהולד וכמ"ש לעיל ורק קנין איסור עבדות נשאר בהולד והרי הוא כמו שמפקיר עבדו דמסולק קנין הגוף מהרב ורק נשאר עליו קנין האיסור לבד. ולשמואל דס"ל בגיטין (דל"ח ע"א) דהמפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור שנאמר וכל עבד איש מקנת כסף עבד איש ולא עבד אשה אלא עבד שיש לו רשות לרבו עליו קרוי עבד שאין לו רשות לרבו עליו אין קרוי עבד וא"כ בוולד כזה שאין לו רשות לרבו עליו א"כ ממילא אזיל מעליו גם. קנין איסור של עבדות ותומ"י הוא משוחרר לכן פריך הגמרא היטב איסורא מאי משום שפחה וכו' דאי משום עבד אין לאסור וכמו שבארתי. אבל בס"פ האומר דמיירי רק לענין עכו"ם הבא על ב"י שפיר ס"ל לרש"י דצריך קודם להתגייר. ושפיר עולים דברי רש"י ומאד הרבה להקשות בזה אתי הגאון שליט"א מיבמות (דמ"ה ע"א) שמסתפק הש"ס