לחם אבירים קד

בע"ז (ד"ע ע"ב) ובאמת ר"י מדמי זה לגגו של תבר בצד גגו של ע"ה דסבירא להו לרבנן לפי גרסת הש"ס בע"ז דטהרותיו טהורות אעפ"י שידו מגעת לכן סבירא ליה לר"י דכמו לת"ק טהור בזה כן הכא נמי טהור, ולא מדמי לגגו של חבר למעלה דשאני התם דאית לו לאשתמוטי וכו' לכן סבירא ליה לרשב"ג דבעינן דוקא שלא יהא ידו מגעת לשם ואז שוטח שם פירותיו, א"כ מובן מזה דר"י סבירא ליה כרשב"ג בדין זה. א"כ קשה למה פסק בזה בגגו של תבר למעלה כנ"ל. ובאמת זה כוונת הכ"מ בקושייתו אף שלא פירש דבריו יפה אולם זה כוונתו, ועיין מה שתירץ הכ"מ. ולפי מ"ש ס"ל לרבינו בגגו למעלה לא צריך מסיפיס. וראיתי בבאורי הגר"א ליו"ד במ"ש שם ונראה דס"ל דדעת רבינו דגם בלמעלה צריך מסיפיס כמו שכתב הב"ה. ולפי מ"ש יעלו יפה דברי הש"ס בע"ז דהקשה הש"ס לר"י מרשב"ג בגגו של חבר למעלה ומתרץ הש"ס אמר לך ר"י שאני התם דאית לו לאשתמוטי וכו' וקשה לכאורה דמה פריך הש"ס דלמא מיירי כאן בלא מסיפיס ור"י מיירי במסיפיס וכ"ת מ"ט דרבנן דפליגי על רשב"ג י"ל דס"ל דלא בעינן כלל מסיפיס אלא ע"כ צ"ל דבגגו למעלה לא צריך מסיפיס כיון דזה הוי רשות בפ"ע לכן ס"ל לת"ק דטהרותיו טהורות ומ"מ ס"ל לרשב"ג דטהרותיו טמאות אע"ג דזה הוה כמו מסיפיס לכן קשה על ר"י דס"ל דחצר החלוקה במסיפיס טהרותיו טהורות וע"ז מתרץ הש"ס שאני התם דאית לו לאשתמוטי וכו' ולא מחזי כגנב, ולא דמי למסיפיס. ולפי מ"ש יתורץ מה דקשה על הש"ס למה לא פריך מקודם מרישא על רב ואח"כ מהסיפא על ר"י דגגו של חבר למעלה הוא סיפא, אח"כ מצאתי להרש"ש שהקשה כזה. ולפי מ"ש ניחא דאם היה מקשה מתחלה מגגו של חבר בצד גגו של ע"ה על רב היה מתרץ דכמו דס"ל לרשב"ג בסיפא דטהרותיו טמאות ואף ע"ג דזה הוה כעין מסיפיס א"כ ה"ה בצד גגו ברישא נמי י"ל דפליג רשב"ג על רבנן ואפילו יש מסיפיס נמי ס"ל דטמאות לכן הקשה על ר"י מסיפא מגגו של תבר למעלה דזה הוי רשות בפ"ע ותרצינן שאני התם כנ"ל אם כן לפ"ז ס"ל לרשב"ג בחצר החלוקה במסיפיס וכן בגגו של חבר בצד גגו של ע"ה דטהרותיו טהורות א"כ מאי דאמרו ברישא גגו של תבר בצד גגו וכו' זה אליבא דכ"ע לכן הקשה הש"ס על רב דס"ל דלא כמאן, וכ"ת אם כן מאי מקשה על ר"י הלא אפשר דס"ל כת"ק רק באמת י"ל דהמקשן רצה לדעת איך מתרץ אם ותרץ דר"י ס"ל כת"ק א"כ לפ"ז כמו דרשב"ג פליג בלמעלה כן פליג אבצד גגו אבל השתא דמתרץ לר"י כנ"ל א"כ לפ"ז הרישא אתי אליבא דכ"ע לכן הקשה רב דלא כמאן ועיין בכ"מ מהמ"א וז"ל ומפרש רבינו ביש מסיפיס מדמקשי לרב דאיירי בחצר החלוקה במסיפיס וכבר הקשה ע"ז הלח"מ אדרבה אם מיירי הברייתא בלא מסיפיס בודאי קשה לרב אך נראה לפרש כוונת הכ"מ כן מדאקשי לרב ולא לר"י דאם איירי בלא מסיפיס א"כ לר"י נמי קשה **(היינו, דהוא מחלוקתם הוא דוקא בחצר החלוקה במסיפיס ודוקא בזה סבירא ליה לר"י דטהרותיו טהורות אבל בלא מסיפיס גם ר"י מודה לרב א"כ קשה גם לר"י מהכא.)** א"ו דמיירי במסיפיס וסרה בזה קושית הלח"מ (ולזה העירני חתני הרב ר' יעקב נ"י] אך לפי מ"ש הגר"א בכוונת רבינו דס"ל דאפילו בגגו של חבר למעלה נמי צריך מסיפיס א"כ י"ל בכוונת הכ"מ כן ר"ל דאפילו בגגו למעלה נמי צריך מסיפיס ומאי דכתב הכ"מ מדאקשי לרב זה ט"ס ור"ל מדאקשי לר"י מהסיפא מסתמא מיירי הברייתא במסיפיס דאל"כ לק"מ דנוכל לומר דר"י איירי ביש מסיפיס והברייתא מיירי בלא מסיפיס. ומ"ש הלח"מ כיון דס"ל לרבינו בגגו של זה בצד זה דבעינן מסיפיס כ"ש בלמעלה כיון דיש שם סברא דאשתמוטי, באמת לאו ראיה היא דסברא זו. דוקא רשב"ג אית ליה אבל רבנן פליגי ולית להו האי סברא וכיון דרבינו פסק בזה כרבנן