לחם אבירים קא

התוס' עם רבינו דלהתוס' אסור בכה"ג דלא מקרי זה וזה גורם אלא דוקא היכא דשניהם מענין אחד היינו הרכבת איסור באילן היתר ורבינו גם בזה מתיר וק"ל: הלכות מעשי הקרבנות פ"ו הלכה ב

צמר שבראשי כבשים ושער שבזקן התישים והעצמות והגידין והקרנים והטלפים בזמן שהן מחוברין מקטירין את הכל ואם פירשו לא ועלו שנאמר עולותיך הבשר והדם ע"כ, מה דנקיט רבינו ואם פירשו לא יעלו אינו מדויק הלשון דה"ה אפילו עלו ג"כ ירדו אך איידי דנקיט רבינו ברישא מקטירין את הכל היינו דיעלו לכתחילה לכן גם בסיפא נקיט לשון דיעבד. וכן כתב רבינו בפירוש בהל' פסוה"מ פ"ב הט"ז וז"ל ואלו אם עלו ירדו צמר וכו' בזמן שאינם מחוברין אם עלו ירדו ע"כ יעו"ש: הלכות בכורים פרק ד הלכה ד

הבכורים והתרומות והחלה והקרן והחומש ומתנות בהמה הם נכסי כהן ע"כ, ואע"ג דבגמ' חשיב תשעה י"ל דרבינו ס"ל כדעת התוס' דגריס רק שבעה ולא גריס שם ראשית הגז וכן לא גריס דמאי וכ"כ בס' "מראה כהן" ועיין מה שכתב הרש"א יעו"ש: פרק ט הלכה י

לפיכך אם היתה הכהן עומד עמו במטבחים ונושא ונותן עמו אינו צריך לרשום ע"כ, ור"ל דמוכחא מילתא שהוא שותף של ישראל, ולכאורה קשה הלא רבינו פסק מקודם בה"ט וז"ל בד"א בשוחט לעצמו אז פטור אבל כהן טבת ששחט ומוכר בשוק ממתינים לו שנים ושלש שבתות מכאן ואילך חייב ואם קבע בי"מ למכור אין ממתינים לו אלא מוציאין ממנו מיד ע"כ, א"כ מוכח היכא דהכהן בעצמו טבח חייב במתנות ומאי מהני שיעמוד הכהן בבית המטבחים ובאמת משום זה השמיט הרי"ף והרא"ש הגמ' דהיה כהן עומד בביה"מ כפירוש הכ"מ לדעת רבינו ולפ"ז יהיה מתורץ קושית הב"י בטור שהקשו למה השמיטו הרי"ף והרא"ש הגמ' הנ"ל ולפמ"ש ניחא, וע"ז שהקשה הפ"ח על רבינו מההיא עובדא דר"ט **(היינו איך כתב רבינו בהל' זו דהחלק של ישראל חייב במתנות והא בש"ס גבי אושפזיכא דר"ט מוכח דגם החלק של ישראל פטור ממתנות.)** יש ליישב כן דלא דמי להדדי דבעובדא דר"ט מיירי שהכהן בעצמו קבע חנותו במטבחיים וגלי דעתו דקביע לכן חייב מיד אבל הכא מיירי דהמטבחיים של ישראל והכהן יושב עמו לכן בכה"ג פטור ממתנות, ועוד י"ל דעיין בר"ן דמפרש במעשה דר"ט וז"ל מסתמא חנות ועלי קבוע לקצב עליו בשר א"כ י"ל דרבינו מיירי הכא שלא היה עלי. וכן מיירי בתוך ג' שבתות, אח"כ ראיתי שהפ"ח מפרש כזה ועיין בטור שכתב דבכל ענין צריך שירשום ואפילו יושב הכהן בביה"מ ובזה מחולק רבינו עם הטור. אבל בזה כ"ע מודים היכא דרשם ואפילו יושב במטבחיים מ"מ פטור. וראיתי בפלתי שכתב על מ"ש המחבר ובעכו"ם אם יושב עמו במטבחיים א"צ לרשום וז"ל ובישראל לא מהני לפי מ"ש בסעיף הקודם דהיה התקנה שאם קובע מטבחיים חייב במתנות ע"כ, וצ"ל דזה כתב דעת עצמו ולא בדעת המחבר והראיה מדהקשה הב"י בעצמו על הרי"ף והרא"ש שהשמיטו הגמ' הנ"ל ולא תירץ דלאחר התקנה הלא הכהן בעצמו חייב במתנות אלא ע"כ צ"ל כמ"ש: הלכה יד

עבר ואכלן או הזיקן או מכרן אינו חייב