לשון הזהב שבת עד

שמדינא מותר ש"מ שגם בזה גזרו ואפשר לכוון גם דעת הרי"ף לפירוש זה אף שכ' בשכח היינו משום דאם נאמר במזיד אסור אף בשוגג אסור בדיעבד דלאחר גזירה שוגג שוה למזיד תדע דרצה לפשוט אף שוגג ומצטמק ויפה לו אסור משום דכ"ש מזיד ולבתר דדחי לא לשבת הבאה משמע דבשבת הבאה ודאי אסור אף דיעבד שאז יהיו מזידין אלא שבשבת ראשונה שהיו שוגגין מותר בדיעבד ולא נפשוט שוגג אבל מזיד נפשוט לכך פסק הרי"ף בשוגג לקולא ולא מזיד דס"ל דמזיד נפשוט לאיסור ולא כפירש"י דאף מזיד לא נפשט דאסור לכתחילה רק כפי' הר"ן וראב"ד בזה דלשבת הבאה אסור בדיעבד וא"כ עולה יפה פסק הרי"ף ורמב"ם אף לגירסתינו דגרסינן עבר ושהה וא"צ להגי' כמ"ש הר"ן להגי' בגמ' והא דכתב במצטמק ויפה לו אע"ג לפי מה שכתבנו בעי גם במצטמק ורע לו משום שהוא פסק דמצטמק ורע לו אף לכתחילה מותר משא"כ ר"מ ור"י סברי אסור שפיר בעי ודוק:

ע"ב בגמ' לדברי האומר מחזירין וכו' ועי' בר"ן מה שפי' בזה לדברי האומר וכו' שהוא מיותר ועמ"ש אני לפע"ד ב' פירושים ועוד נ"ל לפרש ולתרץ מנהגינו שנוהגין להחזיר אף בהניחו ע"ג קרקע ובגמ' לחד מ"ד אסור והרי"ף ורמב"ם פסקו כן והוא מדבעי בגמ' תלאו במקל וכו' ולכך בדעתו להחזיר פסקו להקל לפי שלא מצינו ראי' לאסור אבל בזה יש ראי' מגמ' מדבעי אליבי' והוא ג"כ יל"ד מנא לי' לרב ששת זה אמנם י"ל דאי אמרינן להחזיר תנן אמאי קרי לי' בלשון נתינה דקאמר לא יתן אלא ודאי דכל נתינה בשבת הוי חזרה דהא ודאי נתבשל קודם שבת ואף שנתבשל בכירה אחרת הא כתב הרמב"ם דמכירה לכירה ג"כ שרי להחזיר ואף שניטל מבע"י הא כ' הר"ן שגם זו היא בכלל חזרה ומפרש ג"כ אפי' בשבת אפי' שהחזרה היא בשבת והנטילה מבע"י ולפמ"ש הרמב"ם והר"ן הוציאו דינם מכאן וכן דעת רש"י שכ' אפי' ביום נמי מוכח מכאן והיינו ודאי לפמ"ש רש"י מיירי אפי' עמד עג"ק אפי' לא הי' דעתו להחזיר דאל"כ אכתי הוי גילוי דעת שנטל להחזיר ומאי רבותא והוציא ג"כ מזה דאם הי' שום אופן שלא מיקרי חזרה איך קרי לחזרה בלשון נתינה אלא ודאי דכל נתינה בשבת מיקרי חזרה ובזה מחולקין בגמ' דר' תדאי סבר להשהות תנן לא קרי לחזרה בשבת נתינה רק חזרה ולא שרי אלא היכא דמוכחא מילתא דהוי חזרה ולא נתינה חדשה לכך אמר לגרמי' הוא דעבד דהכי אמר ר' יוחנן אפי' העמידה עג"ק שרי דר' יוחנן אזיל לשיטתי' דס"ל להחזיר תנן ולכך אמר נמי רב ששת מחזירין אפי' בשבת דאזיל לשיטתי' דאמר כן משום ר' יוחנן לכך אמר לדברי האומר מחזירין ר"ל דס"ל להחזיר תנן מחזירין אפי' בשבת הן כפי' הר"ן שכתבתי הן לפירש"י לאפוקי למ"ד להשהות תנן לא וכמ"ש לכך הרי"ף והרמב"ם שפסקו לשהות תנן פסקו עמד עג"ק אסור אבל אין מנהגינו כמ"ד להחזיר תנן כמ"ש כל הפוסקים לכך שרי אפי' נטל מבע"י אפי' העמידו עג"ק ודוק:

בגמרא אילימא בשאינו גרופה אלא כירה וכו' הוא תמוה כמ"ש התוס' דנקט אילימא ולא נקט הפן השני דילמא מיירי בגרוף ולק"מ ונ"ל דרב יוסף דרצה להתיר סמיכה בתנור היינו אפי' אינו גרוף דבגרוף ליכא ה"א דאסור חדא דאף סמיכה דלעיל בכירה מיירי באינו גרוף וגם אין סברא לאסור דהא תנור הבלו רב מבפנים אבל בחוץ בגרוף מה הבל יש אלא באינו גרוף יש סברא לאסור דתנור חמור יותר מכירה ובגרוף שרי בכירה ע"ג ובתנור אסור ובאינו גרוף אף בכירה אסור ע"ג ובתנור אסור אף סמיכה ורב יוסף רצה להתיר סמיכה באינו גרוף והיינו שמפרש דמשנה מיירי סתמא בכל ענין בין גרוף בין אינו גרוף דסתם קאמר ובכל ענין קאמר דסמיכה שרי רק תוכה וע"ג אסור וע"ז קאמר אביי אילימא באינו גרוף דאי מיירי רק בגרוף ממילא לא מוכח מידי להתיר סמיכה באינו גרוף מדלא תני רק תוכה וע"ג דהא מיירי בגרוף דודאי רישא וסיפא בחדא מחתי מחתינהו ואילימא באינו גרוף ואז שפיר הדיוק לרב יוסף להתיר סמיכה באינו גרוף א"כ מוכח מסיפא דאסור וע"ג היינו ג"כ סמיכה ודוק:

ורב אדא י"ל לאו דאתי לסיועי לרב יוסף אלא סברא בפני עצמו לאפוקי מאביי ורב יוסף רק דמיירי בגרוף או י"ל לתרץ לרב יוסף אע"ג דרישא מיירי אף באינו גרוף סיפא מיירי בגרוף ודוק:

בגמרא גלגל חייב חטאת נ"ל דמוכיח כן מהמשנה דאל"כ למה תני הך בבא דמילתא דפשיטא היא וגם הוא כ"ש מתולדת חמה וגם למה נקט הכא בשביל שתגלגל ובסיפא גבי חול תני שתצלה אלא ע"כ דהכא אשמעינן אע"ג דנטלה משגלגלה וה"א כיון דלא נגמר בישולה דאפילו לא נתחממה עד שיד סולדת בה נתגלגלה לא חייב חטאת קמ"ל כיון דביצה די לה בזה חייב חטאת וגם להכי נקט דוקא ביצה ולא דבר אחר דלענין איסור ודאי כל מילי אסור להתחמם אלא לאשמועינן זה אבל לענין איסור לכתחילה להניח לא שייך רבותא לגלגלה דהא אסור להניח תכף לכך נקט בסיפא שתצלה דשם ודאי אינו חייב דתולדת חמה היא:

והא דנקט אין נותנין דמשמע לכתחילה י"ל משום אינך נקט או יותר נראה דמיירי מבע"י וכשאין יכול לצלות מבע"י כמב"ד וגזרינן אטו שבת כמ"ש לעיל אין צולין וכו' וקמ"ל כאן דאם עביד בשבת אפי' גלגל חייב חטאת לכך מבע"י אסור אפי' לגלגל דגזרי' אטו שבת ומהכא נמי מוכח לחייב חטאת דסתם מתני' מיירי מבע"י דומיא דלעיל וכן כולה מתניתן איירי אף מבע"י וכן לא יפקיענה בסודרין ולא הוי גזירה לגזירה כמ"ש התוס' באנשי טבריא והוי דומיא וכן לא יטמינה בחול לרבה ודאי איירי מבע"י כמ"ש הרא"ש ואף לרב יוסף כ' התוס' דמבע"י מודה דגזרינן שמא יטמין וכן מעשה דאנשי טבריא ודאי מבע"י איירי כמ"ש רש"י ותוס' א"כ מסתמא גם אין נותנין איירי אף מבע"י ואי גם משחשיכה לא חייב חטאת לא הוי גזרינן ודוק:

בתוס' בד"ה מעשה וכו' עד ואין איסור כלל בהבאה נ"ל דר"ל דבהבאה לחוד זולת גזירה שגזרו חכמים משום הטמנה במוסיף הבל אין איסור דה"א דבלא"ה אסור משום דבשבת באין מים חדשים ומתחממין