לשון הזהב שבת מג

בתוס' בד"ה וחד מציל וכו' עד ואין נראה לר"ת וכו' עד ושרי לכ"ע וכו' וע"ש בגמ' ופירש"י ותראה שלא קשה מידי דאמאי דבעי שם ופשיט דכבא להציל דמי פירש"י שהניח אוכלין בלא כלים לכלי אחד אלא שטרח לאוספן את האוכלין מעט מעט אבל כשהניח כמה כלים בחד כלי היינו פלוגתייהו דלרב"ז דאוקי גם משנה דהתם בבא לקפל אלא שהוא לאותה חצר ע"כ מ"ש רש"י שם שמניח הרבה סלים היינו שמניחן לתוך סל אחד דאי מוציאן בהרבה סלים לא שייך לפרש המשנה כן דמשנה סל קאמר וגם לא מיקרי קיפול אלא הל"ל כאן בהרבה כלים אלא ודאי שמקפלין לתוך כלי אחד דזה מיקרי קיפול כמ"ש רש"י כאן ונמצא לרב הונא אסור אף לאותה חצר ע"י קיפול יותר מן ג' סעודות ולרב"ז שרי ולא קשה מידי אלא שהתוס' צ"ל מפרשין כמ"ש כאן דזה הוא בעי' וקיפול של רב"ז ורב הונא היינו כל כלי בפ"ע ואינו מוכרח ועכ"פ אפירש"י לק"מ ונכון יותר ודוק:

ברש"י בד"ה בית המוקד וכו' עד דכתיב ביום ההוא קדש המלך וכו' עיין במהרש"ל ומהר"מ מה שתמהו ע"ז ול"נ דרש"י כאן שהוא שלא במקומו דלאו עיקר זבחים ונקט דרשא פשוטה דמדקדשו להקטיר עלי' מכ"ש לעמוד לשרת עלי' וק"ל:

דף כ ע"א ברש"י בד"ה מדובקים בתנור וחומרא הוא וכו' ועיין בתו' מה שפירשו לשיטת רש"י ועפ"ז הקשו מירושלמי ול"נ דקשה עוד לפי פירושם בשיטת רש"י וכן לשיטת ריב"א דפי' בהפך כמ"ש המפרשים אמאי לא בעי ארבנן וצריך לדחוק משום דלרבנן לא הוי מיבעי' לן דמסתבר לומר כפשוטו כל פני' אלא משום א"א לר"א תחתון המדובק בתנור והוא חומרא ע"כ מר"א נשמע לרבנן דלהקל באו והוא דוחק לכן נ"ל דרש"י לא עלה על דעתו לפרש כמו שפירשו התו' כוונתו ואז יהא שיטת רש"י יותר נאות משיטת ריב"א שלא יוקשה עליו מה שהקשיתי וגם הירושלמי לא קשה עליו והוא דלרבנן לא מיבעי' לן דודאי בעינן כל פני' סביב אפילו מהצדדין דמסתמא קאמרי פני' אלא לר"א דאמר התחתון משמע לאו כל פני' אלא התחתון הא לא קימבעי' לי' דודאי מיקל אלא מיבעי' לי' אי מיקל קולא גדולה דאפי' בפנים לגבי האור סגי או לא מיקל כ"כ אלא בעינן פנים דגבי תנור ולגבי אור לחוד לא סגי ואפ"ה מיקל מרבנן דהם בעו כל פני' אפי' מהצדדין שהמה מאחרין לקרום שאינו שולט שם חום התנור ולא של אור וגם אי התנור גרוף בעינן ג"כ כל פני' ולר"א ג"כ סגי בלגבי התנור אלא שהוא חומרא ביש אור כנ"ל נכון וברור בפירש"י ומ"ש וחומרא היא ר"ל בדברי ר"א הוא חומרא יותר ממה שנאמר לגבי אור ולא לגבי רבנן הוא חומרא דהא לא הוזכרו רבנן בדברי רש"י כלל ודוק:

ולולא דמסתפינא הייתי אומר אף לשיטת התו' בדברי רש"י לק"מ מירושלמי והוא אחרי שנדקדק דבמשנה קרי לי' תחתון והכא קרי לי' פנים וגם בירושלמי דמייתי התוס' ע"כ פנים היינו לגבי אור כמ"ש המהרש"א וא"כ תיבת בתנור אין לו פירוש וגם ברש"י שכתב וחומרא היא הוא למותר ומאי בעי בזה לכן יש לומר דהגמ' מייתי הך ברייתא גופא שמביא תוס' בשם הירושלמי אלא שמפרש יותר כדרך הגמ' וקאמר דתניא ר"א אומר גבי לחם הפנים כדי שיקרמו פנים המדובקין בתנור והיינו מדאמר בתנור וע"ז כתב רש"י ושם הוא חומרא שהחמיר כמ"ש התוס' מדאמר מודה וכו' עד שיקרמו וכו' ש"מ בשבת היינו לגבי אור וקיל ודוק:

ברש"י בד"ה תני ר' חייא וכו' עד ואני מצאתי' בת"כ לגבי מנורה עיין במהר"מ שכ' דרש"י השאיר בקושיא וא"צ וגם א"א לומר כן דא"כ מאי מציאה הא רמי בר חמא ג"כ תני לה בהדיא לענין מנורה ואי איתא בהדיא הך לישנא דהכא במאי שמצא רש"י א"כ לא קשה אלא נ"ל דבאמת לא קשה רק רש"י חולק אר"י הלוי אלא שמצא בהדיא הך לישנא דהכא גבי מנורה שתהא שלהבת וכו' ומייתי ראי' מיני' לענין מדורה כמ"ש רש"י לעיל ולא פליג אלא אמ"ש שהיינו הך דבמה מדליקין ואינו כן והא דלא מייתי לה רמי בר חמא משום דכאן לא הוזכרה לענין פתילות ושמנים לכך מייתי ברייתא דפתילות ושמנים ומפרש לה כמו שדרש הך ברייתא ולק"מ וק"ל:

בתוס' בד"ה למישרי וכו' עד בסופו דכתיב בענינא דמועדות וכם דהתם דלא דרשינן צ"ל דאיידי דכתיב הכא כם כתיב נמי התם או כיון דדרשינן דלא בעינן קידוש ב"ד כתיב כם ר"ל מושבת שלכם ולא של ב"ד וק"ל:

ע"ב בגמ' איתמר נמי אמר רב כהנא וכו' נ"ל דלפי פירש"י וגירסתו לא גרסינן איתמר נמי אלא איתמר וק"ל:

סליק פרק ראשון. בעזרת לראשונים ראשון. ואחרון לאחרוני. בדרך אמת ינחני. להשלים פרק שני:

פרק שני ברש"י בד"ה והיו החסון הוא תמוה דלא מייתי אלא לשון הגמ' וכן בד"ה כיתנא דדייק שלאחריו פירש נעורת מן הדק וה"ק קרא וכו' הוא תמוה מאי שייך עכשיו וגם ק' העולם דילמא חוסן לחוד וחסון לחוד ותירוצם שליכתוב והי' חסון לחוסן הוא דחוק הא גם נעורת מיקרי ומאי קושיא וגם שאר דיקדוקים נופלים פה כמו שאבאר לכן נ"ל דרש"י מפרש הסוגיא פי' אחר דלא כמו שמפרשים לפי פשוטו דבפי' נעורת אין חילוק רק בפירש המשנה דחוסן פליגי והוקשה לרש"י ק' העולם וגם ק' הא נעורת של פשתן הוא פירושו בכל הש"ס מן הדק כמו קסמים קטנים הנופלים מהפשתן כשמדייק אותם וזה ודאי אינו ראוי לפתילה אלא ודאי שמחולקים רק במלת נעורת שגם רב יוסף הי' מפרש המשנה כאביי אלא שהי' קורא לו נעורת או אפשר שהוא חולק גם בפי' המשנה שהי' מפרשו פשתן דלא דייק שפיר שיש בו גם הנעורת להכי קורא לו נעורת וזה ראוי לפתילה ומפשטי' דקרא אחסון לא ק"מ דילמא חסון לחוד וחוסן לחוד אלא דמקשה דע"כ חוסן לאו מיקרי נעורת ולמה אתה קורא אותו נעורת והוכחתו מדכתיב והי' החסון לנעורת ובערו שניהם יחדיו וא"א דנעורת היינו פשתן דלא מנופץ או דלא דייק